ב 22.02.2011 התקיים טקס גילוי מצבה על קברו של ג'ורג' רוברט סייקס, שנהרג בפרעות 29' בעיר חיפה.
לא היו צרחות היסטריות ויללות קורעות לב. רוברט סייקס קבור כבר למעלה משמונים שנים וכל האמורים למרר בבכי כבר אינם בחיים (26.8.1929).
סייקס שימש באותן שנים כמנהל מחלקת התנועה של הרכבות בחיפה, והוא נהרג לאחר שהמון פורע מתושבי העיר הערבים סקל אותו למוות באבנים בתוך רכבו, לעיני אשתו. זאת, מאחר שהפורעים סברו כי מדובר ביהודי אמיד. סייקס היה בדרכו למוסכים של תחנת הרכבת ליד רחוב הבורג' דאז, ורחוב מעלה השחרור היום. רציחתו סימנה את תחילת ימי הפרעות בשנת 1929, שהחלו כמלחמת אזרחים. (איש הגנה שעבר במקרה במקום ניצל את האקדח שבידו והצליח להציל את האישה הצעירה ממות דומה).
חלקת הקבר שלו אותרה לפני כחודשיים ושוקמה על-ידי מתנדבים (מיקי גוטשלק שלנו) בבית העלמין המשטרתי ברחוב יפו. זאת, לאחר שבחיפוש בתוך בית העלמין הצליחו לאתר בחלקת קבר לא מזוהה חתיכת מתכת ועליה שלוש אותיות משמו של סייקס.
מה שהתחולל בבית משפחת מילר לאחר מותו של סייקס היווה המשך לפרעות שסימנו את הפגיעה בדו-קיום בין ערבים ליהודים בעיר, כחלק מהמאבק על השליטה בארץ ישראל. בביתם של בני משפחת מילר, שהקימו את מפעל החמצן הראשון בעיר ברחוב עירק דאז, החלק המזרחי של רחוב העצמאות היום, התגוררו משפחות יהודיות ובסך הכל 45 נפשות. לאחר סקילתו של סייקס למוות, צרו הפורעים על בית מילר ואיימו על דייריו, כאשר עליהם הגנו אנשי הגנה, כשבידיהם היו ארבעה אקדחים בלבד. הבית היהודי הבודד בתוך השכונה הערבית, הפך בכך למבצרם של התושבים שחרדו לחייהם. (הפורעים הצליחו להצית את הבניין והייתה סכנה לחייהם של עשרות היהודים ששהו במקום, רובם זקנים).
מיקי גוטשלק, חבר החבורה החיפאית 'שורש', מתושביה הוותיקים של העיר ומי שיזם את חשיפת הקבר ושיקומו, חגג תשעים ב 01.02.26, סיפר כי יום לאחר פרוץ הפרעות, הגיעה לנמל ספינת המלחמה הבריטית "ברהמס" ועל סיפונה לוחמים בריטיים. החיילים הורידו משאית צבאית ונסעו ברחוב עירק עד לבית משפחת מילר. דבורה בנשטטר, שהייתה נצורה בתוך הבית, יצאה לקראת המשאית, עצרה אותה והזעיקה עזרה. (דבורה הייתה בחודש השלישי להריונה והעובר שנשאה ברחמה השתתף בטקס הסרת הלוט והוא בן 81). החיילים הבריטים הסכימו לעזור והעבירו את דיירי בית מילר למקום מבטחים. (אולי בזכות איש ההגנה שהציל את אשתו הצעירה של סייקס).
בעיניהם של ותיקי העיר, בית העלמין המשטרתי ברחוב יפו נתפס כעדות מוחשית לתולדות העיר. בבית העלמין טמונים חיילים יהודים שנלחמו על כיבושה של העיר, חיילים בריטים, אליס אוליפנט – אשתו של חסיד אומות העולם, לורנס אוליפנט, שנפטרה בדלית אל-כרמל בשנת 1884, וכן מזכירו של אוליפנט, צבי אימבר, מחבר ההמנון הלאומי "התקווה".
"העירייה ומשרד הדתות חייבים להקצות משאבים לשיפור מצבו של בית העלמין, כדי שיוכל לספר את ההיסטוריה של חיפה", אומר גוטשלק.
(למשפחת מילר, שהיו בעלי הבניין שעלה בלהבות, ישנה סגירת מעגל נוספת שעליה יסופר בעתיד. האחים מילר קנו בשנת 1945 מגרש בסוף רחוב הרצל והקימו עליו את בית התעשיה. בשנת 1955 בערך קנה אבי כ -100 מטר רבוע ובנה שם את הנגרייה ממנה התפרנס עד פרישתו בשנת 1980.

מתכנסים סביב קברו של רוברט סייקס, קצין בריטי שנרגם בידי פורעים ערבים בשנת 1929. מיקי גוטשלק יזם, אירגן והקים מצבה.




אילן סגל – מארגן קבוצת 'שורש' זו השנה ה 17.
האם הכתבה עניינה אותך?

אז למה, שלא תיתנו לחברת מועצת העיר לקשקש בשפה הערבית בישיבת המועצה… ויהב יאשר את זה?