אורי שרון מחיפה כתב שיר ובסיומו מוסר השכל, וכותרתו: מלכה שהיא … טלה!
א
המלך הוא ערום.
תמיד ישב ברום.
השקיף על סביבתו:
שם כול גאוותו.
ב
לטש הוא את עיניו
וגם כרסם שיניו.
״הרביץ״ חיוך פושר.
לפתע התיישר:
ג
מעבר לחלון
בחדר בית מלון
ראה הוא צל אישה
ב״פוזה״ מבישה.
ד
הניד את העפעף,
״הלביש״ את משקפיו.
נתן הוא הוראות:
״רוצה אותה לראות!״.
ה
״הכוויץ״ את שני ריסיו;
חיש רצו סריסיו.
פקדו את המלון,
ו…התפוצץ בלון!
ו
הנה בשורה רעה:
לא צל אישה ראה.
הכול היה דמיון!
ירדה היא לטמיון.
ז
המלך לא ויתר.
הוא רק רצה יותר:
הייתה אישה אם לאו-
תביאו חיש אליו!
ח
נבוכו סריסים:
״אז מה עכשיו עושים?!״.
אמרו: ״הוא לא רואה?
טלה בא ממרעה!
ט
״נגיד: ׳זו האישה.
תראה איך מרעישה.
תשמע: ליבה הומה
רק מה, מה מה, מה מה״.
י
אמרו וכך ביצעו:
טלה מיסכן מצאו.
הביאו למלכם,
והוא לפתע קם.
י״א
ניגש אל הטלה.
בקול ציווה: ״עלה
ושב על כס מלכות
ותפוס גם זמן איכות.
י״ב
״כול סריסיי תמימים.
חושבים הם חכמים.
הם סך הכול מכה,
אבל אתה מלכה!!!״.
י״ג
ומה מוסר השכל
שכה קל לעכל?
גם בן אדם נחות
מוצא לו כס מלכות!!!