רעיון האיים המלאכותיים בישראל, מציג תפיסה אסטרטגית שלפיה פתרונות יצירתיים מחוץ למסגרת החשיבה המקובלת עשויים לסייע בהתמודדות עם הסכסוך הישראלי–פלסטיני. במקום להתמקד רק במאבק על חלוקת שטחים קיימים, מוצע לבחון הקמת איים מלאכותיים מול חופי רצועת עזה כדרך להרחבת מרחב הפתרונות. רעיון זה נדון במשך עשרות שנים על ידי פרופ’ מיכה בורט מהטכניון, המהנדס הוגו מרום ואחרים.(Asaf Ashar and Gaza Seaport Group of Experts August 21)
הרעיון מבוסס על ההנחה שמחלוקת טריטוריאלית אינה חייבת להיות משחק סכום אפס, שבו כל הישג של צד אחד הוא בהכרח הפסד של הצד האחר. איים מלאכותיים עשויים לספק לפלסטינים פתרון למצוקת הקרקע והצפיפות ברצועת עזה, לאפשר פיתוח כלכלי וליצור מרחב למגורים, תעסוקה ותשתיות. (ניתוח המחבר).
לשם המחשה, אי מלאכותי בשטח של כ־1.5-2.5 קמ”ר (1,500-2,500 דונם) עשוי לעלות כ־6-12 מיליארד דולר, בהתאם לעומק הים, סוג הקרקע, מערכות ההגנה והיקף הפיתוח. אומדן זה מבוסס על השוואה לפרויקטים כגון Palm Jumeirah בדובאי, נמל התעופה קנסאי ביפן והערכות הנדסיות שנעשו לגבי אי מלאכותי מול עזה. ( Asaf Ashar and Gaza Seaport Group of Experts August 21, 20).
אי כזה יכול לאכלס כ־ 80,000-150,000 ( ידע המחבר) תושבים אם יפותח בצפיפות עירונית גבוהה, עם שילוב של מגורים, מסחר, מוסדות ציבור ותשתיות תחבורה. נתון זה הוא מבוסס על צפיפויות בנייה עירוניות מקובלות מפרויקטים של איים מלאכותיים בעולם.
מבחינת הבינוי, ניתן להקים בו כ־150-300 בניינים בני 15-40 קומות, לצד מבני ציבור, שטחי תעסוקה ושטחים פתוחים. גם נתון זה הוא הערכת המחבר המבוססת על עקרונות תכנון עירוני וצפיפות בנייה.
המאמר טוען כי מהלך כזה עשוי להשתלב בהסדר מדיני רחב יותר, תוך התייחסות לסוגיות הליבה של הסכסוך: גבולות, ריבונות, ירושלים וזכות השיבה. באמצעות תמיכה בין-לאומית ומימון של מדינות וארגונים גלובליים ניתן יהיה להפוך את הפרויקט למנוף כלכלי ומדיני. (ניתוח המחבר).
עם זאת, הקמת איים מלאכותיים היא פרויקט מורכב ויקר. נדרשת בחינה מעמיקה של היבטים ביטחוניים, סביבתיים וכלכליים. בנוסף קיימת התנגדות אפשרית מצד גורמים סביבתיים, בשל החשש לפגיעה במערכת האקולוגית הימית ובקו החוף (UN ASSESSMENT Environmental Assessment of the Gaza Strip 13 February 2009).
המאמר מציע לראות באיים מלאכותיים אפשרות אסטרטגית חדשנית: מהלך שעשוי לתרום להיפרדות פיזית בין ישראל לפלסטינים, לחזק יציבות אזורית וליצור בסיס להסדר עתידי שבו שני הצדדים אינם חשים כמפסידים מוחלטים?! . (ניתוח המחבר)
עם כל הכבוד, חוששני שלמחבר אין מושג ירוק בתחום הנדסה חופית. ראיון דומה העלה בעבר השר כ"ץ. לצערי הרב, אף כי יש להצעה כביכול יכולת קידום בעיות השטח ברצועת עזה, הראיון מסוכן ביותר לעתיד חופי מדינת ישראל בים התיכון. זאת כיוון שהאי יחסום תנועת החול המוסע מאזור חופי דלתת הנילוס לאורך חופי סיני עד מפרץ חיפה תוך ירידה הדרגתית בתנועה צפונה, עקב הסעת חלק מהחול לעומק הים וחלק לדיונות החוף ע"י נישובו משפת הים. האי יגרום לחסימה קבועה של ההסעה לאורך החוף דבר שיגרום לשחיקת החופים והגברת התמוטטות המצוקים ולנסיגתם בעשרות מטרים תוך שנים ספורות. שילוב זאת עם עליית מפלס הים בהשפעת התחממות האקלים יאיצו עוד יותר את נסיגת החופים, לפגיעה במבנים חופיים ולהגברת שיטפונות ברצועת החוף וכן להאצת המלחת והתקדמות מי תהום מלוחים ברצועת החוף, ובכך ליצירת קורוזיה של יסודות מבנים ברצועת החוף, הצפת חניונים של רבי קומות ושל קורוזיה של תשתיות קבורות. זה כבר החל לקרות, ודוגמה מאמתת יש באלכסנדריה שבמצרים, שם כבר התמוטטו מאות בניינים ברצועת החוף עקב הקורוזיה של יסודות הבניינים.