כשאנחנו מביטים בשמי הלילה, אנחנו רואים אלפי נקודות אור. רובנו קוראים להן כוכבים, אבל למעשה כמעט כל אחת מהן היא שמש, בדיוק כמו השמש שלנו, רק רחוקה מאוד. השמש נראית לנו גדולה ובהירה משום שהיא נמצאת במרחק של כ־150 מיליון קילומטרים בלבד, בעוד שהכוכבים האחרים רחוקים מאיתנו שנות אור רבות.
כמו שכדור הארץ ושבעת כוכבי הלכת הנוספים מקיפים את השמש שלנו, גם סביב רבות מהשמשות האחרות מקיפים כוכבי לכת. עד היום התגלו יותר מ-6,000 כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש, וההערכה היא שבגלקסיית שביל החלב לבדה קיימים מאות מיליארדי כוכבי לכת.
כדי להבין את גודל היקום, אפשר לדמיין מדינה ענקית ובה ערים רבות. כל גלקסיה היא כמו עיר, וכל מערכת שמש היא כמו בית. שביל החלב מכיל בין 100 ל-400 מיליארד כוכבים וביקום כולו קיימות מאות מיליארדי גלקסיות.
המרחקים העצומים בחלל נמדדים ב"שנות אור", יחידת מרחק ולא זמן. אור נע במהירות של כ־300 אלף קילומטרים בשנייה, ולכן הוא עובר בשנת אור אחת כ־9.5 טריליון קילומטרים. כשאנחנו מביטים בכוכבים, אנחנו למעשה רואים אור שיצא מהם לפני שנים ולעיתים לפני מאות ואף אלפי שנים.
אבל החלל אינו רק מקום מרוחק של כוכבים וגלקסיות. כיום הוא משמש גם כמעבדה ייחודית למחקר רפואי. תחנת החלל הבינלאומית מקיפה את כדור הארץ בגובה של כ־400 קילומטרים ומשלימה הקפה אחת כל 90 דקות. בגלל מהירותה הגבוהה, התחנה והאסטרונאוטים שבתוכה נמצאים במצב של נפילה מתמדת סביב כדור הארץ, ולכן הם חווים חוסר משקל.
תנאים אלה מאפשרים לבצע ניסויים שאינם אפשריים על פני כדור הארץ. למשל, תאים יכולים לגדול בצורה טבעית יותר, דבר שעשוי לסייע בעתיד בפיתוח רקמות ואף איברים להשתלה. גם חקר החלבונים, ה"מכונות הזעירות" שמבצעות כמעט כל פעולה בגוף, נעשה מדויק יותר בחלל ומסייע בפיתוח תרופות למחלות כמו סרטן, אלצהיימר ומחלות נדירות..
החלל מסייע גם לחקר ההזדקנות. אסטרונאוטים מאבדים מסת שריר ועצם בקצב מהיר ולכן ניתן ללמוד בתוך חודשים תהליכים שבדרך כלל נמשכים עשרות שנים. בנוסף, חוקרים מפתחים בחלל חומרים חדשים, קלים וחזקים יותר, שעשויים לשמש ברפואה, בתעשייה ובטכנולוגיה.
זו הסיבה שסוכנויות חלל, אוניברסיטאות וחברות תרופות משקיעות מיליארדי דולרים במחקרים בחלל. האם ייתכן שהפריצה הרפואית הגדולה הבאה לא תגיע ממעבדה על פני כדור הארץ, אלא דווקא ממעבדה שמקיפה אותו מאות קילומטרים מעלינו?