מנערה בסיכון לחברת כנסת • "העבר שלי לא מגדיר את העתיד"

(חי פה) – חברת הכנסת עדי עזוז, שניהלה בעבר את שלוחת "החצר הנשית" בחיפה, מספרת בריאיון מיוחד לחי פה על המסע האישי שהוביל אותה מנערה בסיכון לעשייה ציבורית בכנסת. בריאיון היא מדברת על השנים בחיפה, על המענים הדרושים לצעירות בעיר, על המאבקים שהיא מובילה למען נשים ונפגעות עבירות מין ועל החזון שלה לחברה שמעניקה לכל צעירה הזדמנות אמיתית, לפתוח דף חדש.

יש פוליטיקאים שמגיעים למשכן הכנסת מתוך מסלול ציבורי ארוך, ויש מי שמגיעים אליו אחרי שחוו על בשרם את המציאות שהם מבקשים לשנות. עבור חברת הכנסת עזוז, הסיפור האישי הוא לא רק פרק ביוגרפי, אלא הכוח שמניע את פעילותה הציבורית עד היום.

"בגיל 18 איבדתי את אבי ממחלת הסרטן, עברתי לגור אצל סבתי והפכתי בעצמי לנערה בסיכון," היא מספרת. "אני יודעת איך זה מרגיש כשנדמה שאין מי שיתפוס אותך ברגע שהקרקע נשמטת. דווקא מהמקום הזה אני מאמינה שהתפקיד של המדינה הוא להיות שם עבור צעירות וצעירים כשאין אף אחד אחר". לדבריה, אותה חוויה מלווה אותה בכל החלטה שהיא מקבלת בכנסת. "בכל דיון, בכל חוק ובכל הצבעה, אני זוכרת שיש מאחורי הנתונים אנשים אמיתיים שמחכים שמישהו יילחם עבורם".

"הנסיבות לא חייבות להגדיר את העתיד"

הדרך שעשתה מאז אינה שגרתית. מנערה בסיכון המשיכה לשירות כחיילת בודדת בשב"כ, השלימה לימודים אקדמיים, הובילה עשייה חברתית ולבסוף נבחרה לכנסת. "לאורך הדרך היו אנשים שהאמינו בי, פתחו לי דלתות ונתנו לי הזדמנות," היא אומרת. "היום אני מרגישה שזו האחריות שלי לעשות את אותו הדבר עבור אחרות. לכן אני נאבקת לקידום זכויות נשים ולייצוג הולם שלהן במוקדי קבלת ההחלטות".

גם לנערות שנמצאות כיום במצבים דומים לאלה שחוותה, יש לה מסר ברור: "אל תישארי לבד. תבקשי עזרה, ותזכרי שהעבר שלך לא קובע את העתיד שלך. את הרבה יותר גדולה מהקושי שאת נמצאת בו עכשיו".

מהחצר הנשית בחיפה אל הכנסת

עוד לפני שנבחרה לכנסת כיהנה כמנכ"לית עמותת החצר הנשית כולל הסניף בחיפה, מקום המעניק מעטפת לצעירות המתמודדות עם מצבי סיכון. לדבריה, השנים בחיפה לימדו אותה שהמפתח האמיתי לשיקום הוא קודם כול יצירת אמון, "אם תבקשי מצעירה במצוקה להגיע לעובדת סוציאלית, ברוב המקרים היא לא תגיע," היא מסבירה, "אבל אם תציעי לה מקום בטוח, ארוחה חמה, פעילויות, מרחב חברתי ואנשים שלא שופטים אותה, היא תבוא. רק אחרי שנוצר אמון מתחיל התהליך האמיתי".

לדבריה, זו גם הסיבה לכך שהיא מאמינה במודל של מענה הוליסטי, המשלב ליווי רגשי, חברתי, תעסוקתי ומשפטי, תחת קורת גג אחת.

"לחיפה יש אנשים מצוינים, אבל זה לא מספיק"

על מצב השירותים לצעירות במצבי סיכון בחיפה היא מדברת בהערכה, אך גם בביקורת. "יש בחיפה אנשי מקצוע וארגונים מצוינים שעושים עבודה יוצאת דופן, אבל אי אפשר להסתפק בזה, הביקוש למענים גדל והממשלה חייבת להשקיע הרבה יותר במניעה, בדיור, בבריאות הנפש, בתעסוקה ובליווי גם אחרי גיל 18".

לדבריה, האחריות אינה יכולה ליפול רק על הרשויות המקומיות או על עמותות. "בסופו של דבר, זו שאלה של סדרי עדיפויות לאומיים".

אם הייתה יכולה לבחור יוזמה אחת לקדם בעיר, היא הייתה מרחיבה את מספר המרכזים המעניקים מעטפת מלאה לצעירים ולצעירות במקום אחד. "כשנותנים את כל הכלים במקום אחד, הסיכוי להשתקם גדל משמעותית".

מהשטח אל החקיקה

לצד פעילותה החברתית, מובילה ח"כ עזוז, שורת יוזמות חקיקה ובהן התיקון לחוק איסור פרסום שמות חשודים בעבירות מין, שעבר בקריאה טרומית לאחרונה.

"החוק נולד בעקבות סיפורה של שי לי עטרי ובעקבות מקרים נוספים שהגיעו ללשכה שלי", היא מספרת. "פגשתי נפגעות שנאלצו להמתין חודשים ואף שנים בזמן שצו איסור הפרסום ממשיך להגן על שמו של החשוד בטענה למצבו הנפשי, גם בלי שהוצגה חוות דעת פסיכיאטרית". לדבריה, מטרת התיקון אינה לשלול את האפשרות להוציא צו איסור פרסום, אלא להבטיח שהחלטה כזו תתבסס על חוות דעת מקצועית.

גם כשהיא נשאלת על האיזון בין זכויות החשוד לבין זכות הציבור לדעת, היא מדגישה כי מדובר באיזון הכרחי. "אם אכן קיימת סכנה אובדנית, יש להציג חוות דעת מקצועית ולטפל בכך בהתאם, זו דרישה בסיסית במדינת חוק".

"נשים חייבות להיות בראש סדר העדיפויות"

בנוגע למעמד הנשים בכנסת הנוכחית היא אינה מסתירה את ביקורתה. "לצערי, אנחנו רואים שוב ושוב הצעות חוק שנועדו להגן על נשים, נופלות משיקולים פוליטיים, בזמן שחקיקה שפוגעת בזכויות נשים דווקא מקודמת במהירות. זו מציאות שאני לא מוכנה להשלים איתה".

באותה רוח, היא גם מתנגדת להרחבת ההפרדה המגדרית באקדמיה. לדבריה, המחקרים שנבחנו בנושא אינם מצביעים על כך שהפרדה היא הפתרון להשתלבות סטודנטים חרדים, בעוד שהפגיעה בנשים ובמרצות משמעותית.

"שאף נערה לא תרגיש שהיא לבד"

בסיום הריאיון היא חוזרת לנקודה שמלווה אותה מאז הייתה בעצמה נערה בסיכון:

"אני רוצה שכל נערה תדע שהחלומות שלה לא צריכים להיות מוגבלים בגלל המקום שממנו היא באה או המשברים שעברה," היא אומרת. "בחיפה יש מענים טובים וחשובים שצריך להרחיב. במהלך המלחמה ראיתי מקרוב את ההשפעות על צעירים ועל נשים במעגל האלימות, באזור חיפה והצפון ואני מאמינה שהמדינה חייבת לעשות הרבה יותר. כל עוד אהיה בכנסת, אמשיך להיאבק כדי שאף צעירה לא תרגיש שהיא נשארת לבד".