אורטל חיה שילה, מחיפה • מצילה חיים ומזכירה לנשים להאמין בעצמן – בין אזעקות לחיים

(חי פה) – בשעה שרבים מחפשים מחסה בזמן אזעקות או מתמודדים עם חרדה, אורטל חיה שילה, תושבת שכונת נווה שאנן בחיפה, עולה לאמבולנס ויוצאת לזירות החירום. כבר שבע שנים שהיא מתנדבת במד"א כחובשת בכירה ונהגת אמבולנס טיפול נמרץ, תפקיד תובעני מבחינה פיזית ורגשית, בו כל שנייה עשויה להיות ההבדל בין חיים למוות.

במקביל לעבודתה, אורטל, אם לשלושה ילדים, ממשיכה לבחור שוב ושוב בשליחות, להציל חיים. לרגל יום האישה הבינלאומי היא מספרת ל"חי פה" על הדרך שהובילה אותה לשם, על האתגרים בשטח ועל המסר החשוב שלה לנשים.

שליחות שהתחילה במקרה

לפני שבע שנים בלבד, אורטל לא דמיינה עד כמה ההתנדבות תהפוך לחלק מרכזי בחייה. הכול התחיל כמעט במקרה. "זה התחיל מחברה שהציעה לי להצטרף לקורס חובשים לבוגרים במד"א," היא מספרת. "חשבתי שזה יהיה איזה ג'וק שיעבור, משהו קטן שאנסה ואמשיך הלאה. אבל מהר מאוד נשאבתי לזה".

לדבריה, מה שהתחיל מסקרנות הפך לשליחות עמוקה. "הרגשתי שאני עושה משהו משמעותי. יש בזה שליחות, הגשמה עצמית והזדמנות להציל חיים. אני אדם ברשות עצמי, וזכיתי לעשות משהו שעושה לי טוב. כשאתה נותן למישהו אחר אתה מתמלא בחזרה".

מאז, ההתנדבות הפכה לחלק בלתי נפרד משגרת חייה. אורטל עושה משמרות קבועות בכל שבוע, לצד עבודתה כחובשת ונהגת אמבולנס במרפאה.

עבודה קשוחה בעולם של גברים

תפקיד נהגת אמבולנס טיפול נמרץ, אינו פשוט לא פיזית ולא נפשית. מדובר בתפקיד הדורש לעבוד תחת לחץ, קבלת החלטות מהירה והתמודדות עם מצבי חירום קיצוניים. "זה עולם מאוד קשוח ולעיתים גם גברי," היא אומרת. "יש עבודה פיזית קשה ומצבים שלא תמיד קל להכיל רגשית. אבל דווקא שם גיליתי על עצמי יכולות שלא ידעתי שקיימות בי".

לדבריה, התחושה של גילוי הכוחות הפנימיים היא אחת הסיבות שהיא ממשיכה להתנדב. "פתאום את מגלה שאת מסוגלת להתמודד עם דברים שלא האמנת שתוכלי. אם היו אומרים לי לפני שבע שנים שאעשה את מה שאני עושה היום לא הייתי מאמינה".

להגיע ראשונה לזירת נפילה

במערכה האחרונה עם איראן, לפני כשמונה חודשים, אורטל הייתה בין הראשונים להגיע לשתי זירות נפילה משמעותיות בחיפה. "אחת הזירות הייתה קרובה מאוד לבית שלי," היא משחזרת. "שמעתי את הבום, אמרו לי לצאת מיד. היה חושך מוחלט והאש הייתה עד השמיים".

היא הגיעה ראשונה למקום. "תוך כדי שאני מגיעה, כבר הוציאו פצועה שנפל עליה ארון מהפיצוץ. העלינו אותה לאמבולנס וטיפלנו בה. בזמן שאנחנו עובדים, דברים עדיין מתפוצצים, סביבנו".

לדבריה, בזמן אמת אין מקום לפחד. "כשאת מגיעה לזירה פעילה, עם חושך ורעש ודברים שמתפוצצים, את עובדת על אוטומט. יש לך מטרה להציל חיים. רק אחר כך, כשאת חוזרת הביתה, את מתחילה לעבד מה באמת קרה שם".

תמיכה מהבית והשראה לילדים

אורטל היא אמא לשלושה ילדים בני 9, 16 ו-17, והיא מדגישה שהיכולת שלה להתנדב תלויה מאוד בתמיכה שהיא מקבלת בבית. "הבת הקטנה שלי כבר רגילה לזה. היא יודעת שאם היא בסדר ומישהו אחר צריך אותי, אני יוצאת לעזור".

גם בנה הגדול כבר נדבק בחיידק ההתנדבות. "הוא כרגע בקורס נוער במד"א. כנראה שזה עובר במשפחה," היא מחייכת. לדבריה, בלי התמיכה של המשפחה, הכול היה קשה הרבה יותר. "זה משהו שלא יכול להתקיים בלי גב מהבית".

הכוח שנשים מביאות להצלת חיים

לדברי אורטל, לנשים יש תפקיד חשוב וייחודי בעולם רפואת החירום. "עשיתי גם קורס מיילדות במד"א," היא מספרת. "לפעמים אפילו לפרמדיק הכי בכיר אין את הזווית של אישה שעברה לידות ויודעת איך לגשת ליולדת".

מעבר לכך, היא מדגישה את החשיבות של צוותים מעורבים. "אני תמיד משתדלת שבצוות יהיה גם גבר וגם אישה. זה נותן תחושת ביטחון ונוחות למטופלים". לדבריה, נשים מביאות איתן גם רגישות ויכולת תקשורת שמוסיפה נדבך חשוב לטיפול.

כל דקה יכולה להציל חיים

נהג ניידת טיפול נמרץ, מסבירה אורטל, הוא הרבה מעבר לאדם שיושב מאחורי ההגה. מדובר בתפקיד מרכזי וקריטי בתוך צוות החירום. “נהג האמבולנס הוא יד ימינו של הפרמדיק,” היא אומרת. “צריך להכיר פרוטוקולים, להבין תרופות, להעביר דיווחים בזמן אמת, לדעת להגיע במהירות לכתובות ולצמצם ככל האפשר את זמן ההגעה לזירה, כי כל דקה יכולה להיות ההבדל בין חיים למוות".

לדבריה, כאשר צוות האמבולנס מתנהל בצורה מקצועית, מתואמת ומדויקת הסיכוי להציל חיים עולה משמעותית. לצד האחריות המקצועית, יש גם דרישות פיזיות לא פשוטות. “לא תמיד המטופלים נמצאים בקומה הראשונה,” היא מוסיפה. “לא פעם צריך להוריד אלונקות במדרגות או לפנות פצועים בתנאים מורכבים. זה מאתגר מאוד, ואני מודה שבעבר לא האמנתי על עצמי שאוכל להתמודד עם זה".

"שלא יפחדו מתפקידים גדולים"

לכבוד יום האישה, יש לאורטל מסר ברור לנשים ששוקלות להצטרף לעולם ההתנדבות או לתפקידים שנחשבים "קשים": "שלא יפחדו. אני אישה עם שלושה ילדים ובעל שעובד חיוני וכמעט לא נמצא בבית ועדיין מצאתי דרך לעשות את מה שאני אוהבת". היא מספרת שבמשך שנים ראתה את עצמה בעיקר דרך תפקידיה בבית. "לפני שהגעתי למד"א הייתי בעיקר 'אשתו של' ו'האמא של'. כאן שמתי את עצמי במרכז והתחלתי לעשות משהו שהוא שלי".

לדבריה, ההשפעה מורגשת גם בבית. "כאשר אישה עושה משהו שמספק אותה וטוב לה היא חוזרת הביתה, טובה יותר למשפחה שלה".

"אין סכום כסף שיכול למדוד את זה"

על ההתנדבות במד"א אורטל אינה מקבלת שכר, אך לדבריה התמורה גדולה מכל סכום. "אני לא מקבלת כסף, אבל מה שזה נותן לי לנפש, שום סכום בעולם לא יכול למדוד".

המסר שלה לנשים חד וברור: "נשים יכולות לעשות הכול. יש היום טייסות, לוחמות ואין שום סיבה שאישה תפחד מתפקידים גדולים. צריך רק להאמין בעצמך".

ולסיכום היא מוסיפה: "אישה שמגשימה את עצמה היא אישה טובה יותר, אמא טובה יותר, רעיה טובה יותר ופשוט בן אדם טוב יותר".