ישראל לא ערוכה לשינויי האקלים • דוח מבקר המדינה חושף כשלים מתמשכים

דוח המעקב החדש של מבקר המדינה מציג תמונת מצב מדאיגה בנוגע להיערכות הממשלתית לשינויי האקלים. על אף אזהרות חוזרות ונשנות בדוחות קודמים, ועל אף ההחמרה בסיכונים האקלימיים, ישראל עדיין חסרה תוכנית לאומית, מסגרת חקיקתית מחייבת, גוף מתכלל בעל סמכויות ומשאבים, ומנגנוני בקרה תקציביים. המבקר קובע כי “ההתנהלות הממשלתית בישראל בנוגע למשבר האקלים אינה עולה בקנה אחד עם הסיכונים הנשקפים משינויי האקלים למדינה, לחברה ולפרט” .

הערכה מקרו־כלכלית: עדיין בשלבים ראשוניים

למרות הצורך הקריטי בהבנת ההשפעות הכלכליות ארוכות הטווח של שינויי האקלים, אף גוף ממשלתי לא ביצע הערכה לאומית מלאה. המועצה הלאומית לכלכלה ואגף הכלכלן הראשי החלו לבנות תשתית ידע, אך נכון לאוגוסט 2025 הם “מצויים בשלבים ראשוניים בלבד, וטרם הוקצו המשאבים הדרושים לביצוע הערכה מקרו־כלכלית” .

תוכניות היערכות: רוב המשרדים לא עומדים בדרישות

לישראל עדיין אין תוכנית היערכות לאומית לשינויי אקלים. המינהלת להיערכות במשרד להגנת הסביבה מיפתה משימות והחלה לפתח כלי מתודולוגי לתיעדוף, אך התקדמות המשרדים איטית:

• רק 53% מהמשרדים הגישו תוכניות היערכות.
• 72% מהן ללא הערכה תקציבית.
• 61% ללא לוחות זמנים ומדדי ביצוע.

המבקר קובע כי “תוכניות היערכות ללא עיגון תקציבי או לוח זמנים מפורט הן הצהרתיות בלבד” וכי 89% מהגופים הרלוונטיים לא הגישו תוכנית ישימה.

המינהלת להיערכות: ללא סמכויות וללא משאבים

למרות החלטת הממשלה מ־2018, המינהלת להיערכות לשינויי אקלים עדיין פועלת ללא סמכויות פורמליות וללא תקנים ותקציבים מספקים. המבקר מציין כי:

• תקן אחד בלבד אושר — ואף הוא הוקפא.
• התקציב השנתי עומד על מאות אלפי שקלים בלבד.
• אין מנגנון המחייב דיווח של משרדי הממשלה.

המבקר מסכם כי קיימת “נסיגה ביכולתה של המינהלת למלא את תפקידיה” בשל אי־העמדת משאבים ואי־הסדרת סמכויותיה .

הפחתת פליטות: ישראל לא עומדת ביעדים

למרות התחייבות להפחתת פליטות גזי חממה ב־27% עד 2030, קצב היישום הנוכחי צפוי להביא להפחתה של 19% בלבד. המשמעות: פליטות של 65.2 מיליון טון במקום 59 מיליון טון כפי שנדרש. בנוסף, ישראל לא הגישה את התחייבותה המעודכנת לשנת 2035 לאו״ם, למרות דרישה בינלאומית ברורה .

אנרגיות מתחדשות: שיפור מסוים, אך רחוק מהיעד

היעד לשנת 2030, ייצור 30% חשמל מאנרגיות מתחדשות, לא יושג. לפי הדוח:

• ישראל צפויה להגיע ל־25.2% בלבד (84% מהיעד).
• בשנת 2025 הייצור עמד על 16.7% במקום 20%.
• היעד לשנת 2050 טרם נקבע, בעיכוב של שלוש שנים מהמועד שנקבע בהחלטת הממשלה .

מס פחמן: יושם — אך המנגנונים המשלימים עדיין בתחילת הדרך

מס הפחמן החל להיות מיושם בינואר 2025 באופן מדורג, וצפוי להניב 7.35 מיליארד ש״ח עד 2030. לצדו סוכמו מנגנוני תמיכה:

• 1 מיליארד ש״ח לתעשייה.
• 700 מיליון ש״ח לשכבות הראויות לקידום.

עם זאת, ההסכמים נמצאים רק בשלבי מימוש ראשוניים .

מסגרת חקיקתית: חוק האקלים תקוע

למרות התחייבויות ממשלתיות והמלצות ה־OECD, חוק האקלים לא קודם. הדוח מציין כי “הקיפאון בהליך החקיקה מאז דצמבר 2024 מהווה נסיגה מהמחויבות הלאומית האסטרטגית” .

מסגרת ארגונית: אין גורם מתכלל

ועדת השרים לענייני אקלים, שהוקמה ב־2023, לא התכנסה אפילו פעם אחת. המשרד להגנת הסביבה ממשיך להוביל את הנושא ללא סמכויות וללא משאבים מתאימים, מצב שמוביל לסגמנטציה, חסמים וקונפליקטים בין משרדים.

תקציבי אקלים: ללא מעקב וללא בקרה

למרות עשרות החלטות ממשלה והקצאות של מיליארדי שקלים, אין בישראל גוף שמבצע מעקב תקציבי מתכלל. הדוח מציין כי בין 2023 ל־2025 התקבלו 27 החלטות נוספות בהיקף של 1.37 מיליארד ש״ח, ללא מנגנון בקרה מרכזי .

מבקר המדינה: הממשלה חייבת לפעול — עכשיו

המבקר מתניהו אנגלמן קורא לממשלה לממש את אחריותה ולמסד ממשל אקלים אפקטיבי: “על הממשלה לפעול למיסודו של ממשל אקלים… כדי שיאפשר מענה הולם לסיכונים שהם מערכתיים ורב־ממדיים”.