(חי פה) – נוכח רעידת האדמה שאירעה בוונצואלה הבוקר (חמישי 25/6/26), משרד מבקר המדינה מפנה את תשומת הלב למגוון דוחות שפורסמו בשנים האחרונות בנושא רעידות אדמה וחיזוק מבנים, בפרט באזורים המועדים לכך בישראל. הדוחות חושפים תמונה מדאיגה של חוסר מוכנות ואי-קידום מיזמים הכרחיים.
דו"ח מבקר המדינה חושף פערים, חסמים והזדמנויות
דו"ח מבקר המדינה שפורסם לאחרונה מציב זרקור חד על אחד מכלי המדיניות המרכזיים בישראל בעשור האחרון, ההתחדשות העירונית. על רקע גידול אוכלוסייה מהיר, צורך גובר בדיור איכותי וממוגן, ואיומים ביטחוניים שהפכו לשגרת חיים, מתברר כי הפוטנציאל של ההתחדשות העירונית גדול, אך המימוש רחוק מלהיות מלא.
התחדשות עירונית אינה נותנת מענה לחיזוק מבנים ◄ צפו
בדוח שפורסם ביוני 2026 בנושא התחדשות עירונית, קבע מבקר המדינה כי הצורך בחיזוק מבנים בפני רעידות אדמה אינו מקבל מענה מספק במסגרת המאמצים לקדם התחדשות עירונית. לפי הדוח, ביישובים החשופים לסכנות מעין אלה לא מקודמים די הצורך מיזמים רחבי-היקף להתחדשות המרקם הבנוי. המבקר הדגיש כי על אף המלצותיו בעבר, לא הוכנו מסמך מדיניות לאומי להתחדשות עירונית או תוכנית לאומית אחודה בנושא זה.
עלייה משמעותית בתכנון – אך ביצוע חלקי
בין השנים 2021–2024 אושרו תוכניות לבניית כ־157 אלף יחידות דיור במסגרת התחדשות עירונית – כ־60% מכלל היחידות שאושרו מאז 2010. בשנת 2024 לבדה נרשמה עלייה של 40% ביחידות שאושרו בפינוי־בינוי לעומת 2023.
אלא שהמספרים המרשימים הללו אינם משקפים את קצב הביצוע בפועל. המבקר מצביע על פערים גדולים בין תכנון לבין היתרי בנייה, בעיקר ברשויות שבהן אין מינהלת עירונית פעילה.
המינהלות העירוניות: מי שיש – מתקדם; מי שאין – תקוע
בארבע מתוך חמש הרשויות שנבדקו (לוד, נתניה, קריית ים וקריית שמונה) פועלות מינהלות עירוניות להתחדשות עירונית. רעננה היא החריגה – ללא מינהלת וללא גוף מרכז ידע בתחום.
הנתונים חד־משמעיים: ברשויות עם מינהלת, שיעור יחידות הדיור המעורבות בתהליכי התחדשות גבוה פי שניים מאשר ברשויות ללא מינהלת. המסקנה של המבקר ברורה – מינהלת עירונית היא תנאי כמעט הכרחי לקידום משמעותי של פרויקטים.
אפס היתרי בנייה באזורים המועדים ביותר לרעידות אדמה
נתון מדאיג במיוחד העולה מדוח המבקר מצביע על כך שאפס היתרי בנייה הוצאו ב-23 מיזמי פינוי ובינוי המקודמים בעיריות בית שאן, טבריה, צפת וקריית שמונה בשנים 2017 עד 2025. מדובר ברשויות מקומיות הנמצאות באזורים המועדים ביותר לרעידות אדמה חזקות ולסכנות מלחמה. ממצאים אלה מעלים שאלות כבדות משקל לגבי מידת המוכנות של ישובים אלה להתמודד עם אירוע סייסמי חמור, ומדגישים את הפער המשמעותי בין ההכרה בצורך בחיזוק מבנים לבין היישום בפועל בשטח.
תקציבים שלא נוצלו: עשרות מיליוני שקלים על המדף
הדו"ח מצביע על פערים גדולים בניצול תקציבי הסכמי המסגרת שנועדו לפיתוח תשתיות:
- לוד – טרם מימשה כ־28 מיליון ש"ח
- נתניה – מימשה רק כ־3.5 מיליון מתוך 23 מיליון
- קריית ים – לא מימשה כלל
לעומתן, עיריית רמת גן ניצלה כמעט את כל התקציב שהוקצה לה.
המלצות המבקר: מדיניות לאומית, מינהלות בכל רשות, ושיפור המידע
מבקר המדינה קורא לממשלה ולרשויות לפעול בשלושה כיוונים מרכזיים:
- קידום התחדשות עירונית בפריפריה – באמצעות תמריצים כלכליים שיגדילו את הכדאיות.
- גיבוש מסמך מדיניות לאומי להתחדשות עירונית – בדומה למדינות כמו בריטניה ויפן.
- הקמת מינהלות עירוניות בכל רשות – ובפרט ברעננה.
- שיפור איכות הנתונים – כדי לאפשר תכנון מדויק ושקיפות לציבור.
- איתור חסמים ופתרונם – לאורך כל שלבי הפינוי־בינוי.
פוטנציאל גדול, ביצוע חלקי – והזדמנות לשינוי
הדו"ח מציג תמונה מורכבת: מצד אחד, התחדשות עירונית היא מנוע צמיחה לאומי, כלי אסטרטגי להתמודדות עם מצוקת הדיור והאיומים הביטחוניים. מצד שני, חסמים כלכליים, ארגוניים ותכנוניים מעכבים את מימושה.
אם הממשלה והרשויות יישמו את ההמלצות, ייתכן שנראה בשנים הקרובות שינוי משמעותי במפת הדיור והביטחון של ישראל.