מיגון האוכלוסייה בחיפה • פערים היסטוריים, מציאות ביטחונית חדשה והצורך הדחוף בתוכנית עירונית מקיפה

(חי פה) – ישראל מתמודדת כבר עשורים עם איום טילים ורקטות, אך למרות זאת, תמונת המצב העדכנית מצביעה על פערי מיגון משמעותיים: חלקם היסטוריים, חלקם תכנוניים, וחלקם תוצאה של הזנחה מתמשכת. חיפה, שנמצאת בטווח ירי של חיזבאללה ומוגדרת כיעד אסטרטגי בשל הנמל, התעשייה והצפיפות העירונית, מתמודדת עם אותם פערי מיגון שמאפיינים את ישראל כולה ולעיתים אף יותר. דוח מבקר המדינה ונתוני פיקוד העורף מציגים תמונה ברורה: חלק גדול מהתושבים עדיין ללא מיגון תקני, והפתרונות הקיימים אינם מספקים מענה מלא למציאות הביטחונית של 2026.

מצב המיגון בישראל: תמונת מצב מדאיגה

לפי נתוני פיקוד העורף, שעובדו בדוח מבקר המדינה, חלוקה המיגון בישראל נראית כך:

• 33% מהאוכלוסייה – ללא מיגון תקף (כ־3.18 מיליון תושבים).
• 46% – מתמגנים בממ"ד או ממ"ק, שהם פתרונות המיגון התקניים והבטוחים ביותר.
• 16% – מתמגנים במקלטים פרטיים משותפים.
• 5% – תלויים במקלטים ציבוריים, שלרוב אינם נגישים או מתוחזקים כראוי.

ומה זה אומר על חיפה

לפי הדוח, כשליש מתושבי המדינה חיים ללא מיגון תקף. הנתון הזה כולל גם שכונות ותיקות בחיפה: הדר, בת גלים, קריית אליעזר, חלקים מהעיר התחתית ורחובות רבים בכרמל הוותיק, שבהם הבניינים נבנו לפני 1972, ללא מקלטים פרטיים, ולפני 1991, ללא ממ"דים.

בחיפה, שבה חלק גדול מהבנייה הוא ישן וצפוף, המשמעות היא שתושבים רבים תלויים במקלטים ציבוריים, שאינם תמיד נגישים, מתוחזקים או קרובים מספיק.

נגישות: גם כשיש מיגון – לא כולם יכולים להשתמש בו

אחת הבעיות הבולטות היא נגישות המרחבים המוגנים.
למרות שממ"ד נחשב לפתרון המיגון המומלץ ביותר, רבים מהם אינם מותאמים לאנשים עם מוגבלות בניידות. התקנות המחייבות נגישות במקלטים נכנסו לתוקף רק ב־2016, ולכן מרבית המבנים הישנים אינם עומדים בדרישות.
"פתרון המיגון המומלץ ביותר, ממ״ד, אינו נגיש לאנשים עם כיסאות גלגלים בהרבה יחידות דיור שבהן הוא קיים."

פתרונות משלימים: מיגוניות ושיפורי מיגון

לצד המיגון התקני, פועלים בישראל גם פתרונות זמניים או משלימים:

• שיפורי מיגון – התקנת לוחות פלדה או חומרים מחזקים בחדר קיים.
• מיגוניות – מבנים יבילים מבטון מזוין המוצבים במרחב הציבורי, בעיקר באזורים חשופים.
  
  פתרונות אלה אינם תקניים, אך מספקים שכבת הגנה בסיסית לאזרחים שאין להם גישה למרחב מוגן, בזמן קצר.

מי אחראי למיגון? המדינה – אבל לא בכל מקום

המדינה אינה מספקת מיגון מלא לכלל האזרחים. החריג הבולט הוא עוטף עזה, שם המדינה מימנה בניית ממ"דים לכל התושבים עד 7 ק"מ מהגבול.
בשאר חלקי הארץ – האחריות מפוזרת בין בעלי הדירות, ועדי בתים והרשויות המקומיות.
ציטוט מהמסמך:

תחזוקה: המקלטים קיימים – אבל לא תמיד שמישים

גם כאשר יש מיגון, הוא לא תמיד מתוחזק:

• ממ"דים ומקלטים פרטיים – באחריות בעלי הדירות.
• מקלטים משותפים – באחריות ועד הבית.
• מקלטים ציבוריים – באחריות הרשות המקומית.
  
  מבקר המדינה מצא ליקויים רבים בתחזוקת מקלטים, כולל שימושים אסורים, מחסור בציוד וחוסר נגישות.

פערי המיגון בפריפריה: תמ"א 38 לא הגיעה לשם

המדיניות הלאומית נשענת בעיקר על התחדשות עירונית, תמ"א 38 ופינוי־בינוי.
המסמך מצביע על כך שתמ"א 38, הכלי המרכזי לחיזוק מבנים, יושמה בעיקר באזורי הביקוש במרכז הארץ. בחיפה, שבה הכדאיות הכלכלית נמוכה יותר, רבים מהבניינים הישנים לא חוזקו ולא קיבלו ממ"ד.
לפי הנתונים:

• רק 5% מהמבנים הרלוונטיים חוזקו במסגרת תמ"א 38 מאז 2005.
• רוב הפרויקטים – במחוזות תל אביב והמרכז.
  
  "פתרון זה אינו ישים בחלקים נרחבים של הארץ בשל חוסר כדאיות יזמית."
  
  החלטות ממשלה לקדם התחדשות עירונית בפריפריה התקבלו, אך התקציבים שהוקצו היו מצומצמים, והיישום, איטי.

הצפון: החלטות רבות, ביצוע חלקי

ב־2018 אושרה תוכנית "מיגון הצפון", אך התקציב לא הועבר במלואו והיישום כמעט לא התקדם.
רק ב־2025 הוצגה תוכנית חומש חדשה לשיקום הצפון, בהיקף 6.6 מיליארד ש"ח, הכוללת סבסוד מיגון וחיזוק מבנים. חיפה אינה בטווח 0–9 ק"מ מהגבול, ולכן אינה נכללת בתוכנית "מיגון הצפון". עם זאת, כל הסביבה האזורית: הקריות, יישובי הגליל המערבי והעמקים, נמצאת בתהליך מיגון איטי, מה שמשפיע גם על תפקוד אזורי בעת חירום.

פערי המיגון – בעיה לאומית שמחייבת הכרעה

הנתונים מצביעים על בעיה מערכתית:

• פערים היסטוריים בין מרכז לפריפריה.
• חוסר נגישות לאוכלוסיות מוחלשות.
• היעדר תחזוקה מספקת.
• הסתמכות על שוק הנדל"ן במקום על מדיניות ממשלתית כוללת.
  
  בעידן שבו האיום הביטחוני הוא חלק בלתי נפרד מהמציאות, השאלה איננה האם צריך להשקיע במיגון, אלא איך עושים זאת באופן שוויוני, יעיל ומהיר.

חיפה זקוקה לתוכנית מיגון עירונית ייעודית

המציאות הביטחונית של 2026 מחייבת חשיבה מחודשת על מיגון בחיפה. העיר משלבת בנייה ישנה, טופוגרפיה מורכבת, אוכלוסייה מגוונת וצפיפות גבוהה, שילוב שמחייב פתרונות מותאמים:

• מיפוי עדכני של כל המבנים ללא מיגון.
• תוכנית עירונית לשיפורי מיגון מהירים.
• האצת התחדשות עירונית בשכונות הוותיקות.
• שיפור תחזוקת המקלטים הציבוריים.
• הצבת מיגוניות במוקדים נוספים.
• התאמת מיגון לאנשים עם מוגבלות.
  
  המסמך מסכם זאת היטב: "עד כה, ההחלטות בעניין קידום התחדשות עירונית בפריפריה לא הביאו לגידול מספק במספר התושבים שיש להם מיגון ביתי."