(חי פה) – דוח חדש של מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, מתניהו אנגלמן, מצביע על תמונה מטרידה במערכת החינוך: למעלה ממחצית מתלמידי התיכון במחוז חיפה מקבלים הארכת זמן בבחינות הבגרות. הנתון, מהגבוהים בארץ, מציף שאלות קשות לגבי אופן קביעת הזכאות, היעדר הפיקוח והפערים החברתיים שממשיכים להתרחב דווקא באמצעות מנגנון שנועד לצמצם אותם.
שיעור גבוה במיוחד של זכאים
על פי הדוח, בשנת הלימודים תשפ״ה כ־57% מתלמידי מחוז חיפה קיבלו הארכת זמן בבגרויות, שיעור זהה לזה של מחוז המרכז, וגבוה ממחוז הצפון (כ־47%) ומהדרום (כ־37%).
ברמה הארצית, מדובר בתופעה רחבה: כ־52% מכלל הנבחנים, כ־68,500 תלמידים, קיבלו את ההקלה, כאשר ב־133 בתי ספר ברחבי הארץ, יותר מ־90% מהתלמידים היו זכאים לה.
מהקלה נקודתית לנורמה רחבה
הארכת הזמן נועדה במקור לתלמידים עם לקויות למידה, הפרעות קשב או קשיים רפואיים ורגשיים. אולם לפי הדוח, כמעט מחצית מהתלמידים קיבלו אותה על בסיס לקות למידה או הפרעת קשב, שיעור גבוה משמעותית מההערכות המקובלות באוכלוסייה (5%–15%).
הפער הזה מעלה סימני שאלה לגבי הקריטריונים בפועל. "ממצאי הביקורת מטרידים ביותר", קובע המבקר אנגלמן, ומזהיר מפני שחיקה במטרת ההקלה.
היעדר פיקוח והחלטות לא אחידות
בדיקת עומק שערך המבקר ב־11 בתי ספר העלתה כי אין פיקוח שיטתי מצד משרד החינוך על אופן קביעת הזכאות. המשמעות: כל בית ספר פועל לפי מדיניותו.
התוצאה היא חוסר אחידות: תלמידים בעלי מאפיינים דומים עשויים לקבל החלטות שונות לחלוטין, בהתאם למוסד שבו הם לומדים.
פערים חברתיים: מי באמת נהנה מההקלות?
אחד הממצאים הבולטים בדוח נוגע לפערים חברתיים: תלמידים ממעמד סוציו־אקונומי גבוה מקבלים הארכת זמן בשיעור של כ־55%, לעומת כ־39% בלבד בקרב תלמידים ממעמד נמוך.
בנוסף, תלמידים הלומדים ברמות לימוד גבוהות, כמו 5 יחידות מתמטיקה, נהנים מההקלה בשיעור גבוה יותר מתלמידים ברמות נמוכות יותר, נתון שמחזק את הטענה כי ההקלות אינן מחולקות באופן שוויוני.
אינטרס מוסדי והשפעה על ציונים
לפי הדוח, להארכת הזמן יש השפעה ישירה על הישגים: תוספת ממוצעת של כ־2.5 נקודות לציון. עובדה זו יוצרת לבתי הספר תמריץ להרחיב את הזכאות, שכן היא עשויה לשפר את ממוצע הציונים הכולל.
קריאה לשינוי מדיניות
בסיכום הדוח קורא מבקר המדינה למשרד החינוך, לבחון מחדש את מדיניות ההקלות ולהבטיח שהן יינתנו על בסיס צורך אמיתי בלבד.
במצב הנוכחי, כך עולה מהממצאים, הארכת הזמן, שנועדה לצמצם פערים, עלולה דווקא להעמיק אותם, במיוחד במחוזות כמו חיפה שבהם שיעור הזכאים גבוה במיוחד.