(חי פה) – ראיון: רותי שוורץ, יו״ר הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה חיפה מאז אוקטובר 2023, היא אחת הנשים המשפיעות ביותר על עתיד העיר והמחוז. עם ניסיון עשיר במנהל התכנון, תפקידים בכירים בתחום הרגולציה והשכלה רחבה בתכנון ערים ומדיניות ציבורית – רותי שוורץ מובילה את אחת הוועדות החשובות במדינה בתקופה של אתגרים תכנוניים, סביבתיים וחברתיים.
בראיון עומק של שאלות ותשובות, היא מתייחסת לכל הסוגיות הבוערות: מהי עיר טובה, למה תמ״א 38 תקועה, איך מאזנים בין שימור לפיתוח, מה יעלה בגורל מורדות לינקולן, האם חיפה יכולה למשוך צעירים, ומה היא רואה בחזון חיפה 2040.
ש: מה הוביל אותך לעולם התכנון, ואילו ערכים מקצועיים מנחים אותך בקבלת החלטות?
רותי שוורץ: הגעתי לעולם התכנון מתוך אהבת הארץ והרצון להשפיע. אני בת לעולים חדשים שעלו לארץ באמצע שנות ה־60, כל אחד ממדינה אחרת, ונפגשו במעון קליטה בתל אביב. גדלתי על ערכים של ציונות, יהדות ואהבת הארץ. העיסוק בתכנון הוא זכות גדולה, במיוחד בתקופה הזו, והוא מאפשר לי להשפיע על איכות החיים של תושבי המחוז מצד אחד ועל פיתוח המטרופולין מצד שני.
איך את מגדירה עיר טובה? אילו עקרונות תכנוניים חייבים להיות בה?
עיר טובה מספקת איכות חיים עירונית ומציעה אפשרויות בחירה. היא מאפשרת גישה לשירותים ציבוריים במרחק הליכה, גינות, בתי ספר, גני ילדים, מתנ״סים. היא מציעה מגוון דירות וטיִפוסי בנייה שונים, עירוב שימושים באזורים מרכזיים, רחובות מעניינים לצד רחובות שקטים, ונגישות גבוהה באמצעות ריבוי רחובות ומדרכות רחבות. עיר טובה היא גם עיר שמובילה מדיניות תכנון ולא חוששת לקבל החלטות קשות.
תמ״אות רבות בחיפה מעוכבות שנים. מה הסיבה לכך?
מנגנון תמ״א 38 מייצר תכנון ברמת היתר הבנייה, מה שמעמיס על המערכת. כל בקשה דורשת פרסום הקלות ושמיעת מתנגדים, וזה מאריך את התהליך. בנוסף, מדובר בהליך סטטוטורי מורכב. בימים אלו מקודמת בוועדה המחוזית תכנית להתחדשות בניינית שתהווה חלופה לתמ״א 38 ותייצר ודאות וכללים ברורים, כך שתהליך הרישוי יהיה מהיר יותר.
יחסי הוועדה המקומית והמחוזית
איפה עובר הגבול בין סמכות מקומית לאחריות מחוזית?
חיפה היא ועדה מקומית מוסמכת עם תכנית כוללנית. סמכויותיה מוגדרות בחוק ובתכנית הכוללנית. אנחנו מעודדים יזמים להישאר בסמכות המקומית, אך פרויקטים החורגים מהתכנית הכוללנית מגיעים אלינו.
כדי שהוועדה המקומית תהיה רלוונטית יותר, המלצנו לקדם תיקון לתכנית הכוללנית ומדיניות עדכנית לגובה. שיתוף הפעולה בינינו טוב, גם אם יש מחלוקות מקצועיות. בתכניות של התחדשות עירונית המחלוקות יכולות להיות בעיקר על המכפילים ולעתים בנוגע לגובה הפרויקטים.
נושא השימור בחיפה מעורר מחלוקות. איך את רואה את האיזון?
שימור הוא חשוב, אבל הוא לא האינטרס היחיד. לצד ערכי מורשת ואדריכלות יש גם אינטרסים עירוניים כמו פיתוח כלכלי. צריך למצוא פתרונות יצירתיים ולא להסתכל על שימור כערך מוחלט. האיזון הוא המפתח.
ביקשנו משורץ להתייחס למה שפעילי איכות וסביבה וגם העירייה רואים בו הצלחה: מלון הר הכרמל בדרך הים, שאמור היה להפוך לדיור מוגן ואחרי עררים כנראה ניצל בזכות ניוד זכויות.
מה אפשר את ההצלחה במהלך הניוד מול מלון הר הכרמל?
אין עדיין החלטה סופית ולכן איני יכולה להתייחס. באופן כללי, אני בעד מנגנונים יצירתיים שיאפשרו שימור מבנים ראויים.
כיצד את רואה את המאבק סביב מורדות לינקולן?
התפקיד שלנו הוא לאזן בין אינטרסים. חיפה שומרת על שטחים פתוחים כמו הוואדיות, וזה מבורך. אבל האזורים המדוברים מיועדים לפיתוח ולכן צריך להתחשב בכך. אנחנו בוחנים את אופי הבנייה, הגובה, התכסית והמרחק מהוואדיות. המטרה היא תכנון טוב, לא עצירה מוחלטת.
תביעות ענק: האם הן משפיעות על החלטות?
עד כמה שיקולים משפטיים וכלכליים משפיעים על החלטות תכנוניות?
אנחנו גורם תכנוני. אנחנו שוקלים תכנית לפי אופי הבינוי, נגישות, תחבורה, שטחים ציבוריים ועוד. יש משקל גם להיבטים משפטיים וכלכליים, אבל התכנון הוא העיקר.
אחת הבעיות הגדולות של חיפה היא שהעיר לא מצליחה להיות מספיק אטרקטיבית לצעירים, שעוזבים את העיר לטובת ערים קטנות סמוכות או לטובת מרכז הארץ. רצינו לבדוק עם שורץ האם הבנייה בחיפה יכולה לעזור לצמצם את הבעיה.
האם תכנון יכול לשנות את המגמה של הגירה שלילית?
יש סיבות רבות להגירה שלילית, לא כולן קשורות לתכנון, אבל תכנון יכול להשפיע:
קידום אלפי יחידות דיור בהתחדשות עירונית, יצירת שכונות חדשות עם תשתיות מודרניות, פיתוח חזית הים, קידום הרכבת הקלה. כל אלה יכולים להפוך את חיפה לאטרקטיבית יותר.
תמ״א 75: פינוי התעשייה המזהמת – עתיד מפרץ חיפה
מה המשמעות של תמ״א 75?
זו אחת התכניות המורכבות בישראל. היא נועדה לייצר תנאים להעתקת התעשייה הפטרוכימית מהמפרץ. בעתיד, המפרץ יוכל להפוך לאזור עירוני משמעותי עם תעסוקה, מגורים ותחבורה מתקדמת.
שאלה שמסקרנת חיפאים רבים, היא לאיפה העיר שלנו הולכת. איך תראה חיפה בשנת 2024.
איך את רואה את חיפה בעוד 15 שנה?
אני מקווה שחיפה תגדל משמעותית ותהפוך עירונית יותר. התחבורה הציבורית תהיה טובה בהרבה, עם צירי מטרונית נוספים ורכבת קלה לאורך החוף. יהיו אזורי תעסוקה חדשים כמו מתחם הבננה. חיפה תמשיך להיות עיר ליבה במטרופולין הצפוני.
הישגים בולטים של הוועדה המחוזית
מהו ההישג שאת גאה בו במיוחד?
התחדשות עירונית. בשנת 2025 הייתה עלייה של 70% ביחידות הדיור שאושרו בהתחדשות עירונית. זהו נדבך משמעותי לחוסן הפיזי והחברתי של התושבים. אנחנו מקפידים על שטחים ציבוריים, עירוב שימושים, נגישות והליכתיות.
האם יש החלטה שהיום היית מקבלת אחרת?
אני מכוונת לקיצור הליכים. תמיד יש מה לשפר במהירות הטיפול בתכניות ובהבאתן לדיון.
מבט לעתיד המקצועי
האם יש תפקיד נוסף שהיית רוצה למלא בעתיד?
אני מושקעת בתפקיד הנוכחי ורואה בו שליחות. בעתיד, כל תפקיד בכיר שבו אוכל להשפיע למען הציבור בעולמות התכנון, הנדל״ן והניהול, יעניין אותי.
עירוב שימושים בכרמל
האם הכרמל צריך עירוב שימושים?
עירוב שימושים הוא אלמנט חיובי, בעיקר בצירים אינטנסיביים. הוא מקרב שירותים למגורים, מייצר עניין ברחוב ותורם כלכלית לעירייה. אבל זה לא לא מתאים לכל רחוב, צריך תכנון מדויק.
האם יש יעדים כמותיים להתחדשות עירונית?
כן. היעד נגזר מהמדיניות הארצית — 40% מהיחידות המאושרות לבנייה במחוז צריכות להיות בהתחדשות עירונית.
בשנת 2025 עמדנו ביעד הזה: מתוך כ־19 אלף יחידות שאושרו לבנייה, 8,500 היו בהתחדשות עירונית (44%). זהו נתון משמעותי שמבטא את החשיבות שאנו רואים במיגון ובשדרוג איכות החיים של התושבים החיים במבנים ישנים.
מילה אחרונה לסיכום:
רותי שוורץ: חג שמח ובטוח לכל תושבי האזור ולכל עם ישראל.


עקב התנועה הקשה מאוד בציר מוריה חורב דניה אוניברסיטה,רצוי מאוד להאריך את מסלול הכרמלית עד לאוניברסיטה.זה יוריד אלפי רכבים מהציר העמוס ביותר בחיפה,יצמצם את פליטות הגזים הרעילים ואת הביקוש והצורך במקומות חניה. כדאי לשקול הקמת משהו כמו כרמלית ממרכז חורב עד מתם ותחנת האוטובוס והרכבת.גם זה יוריד הרבה מהעומס על פרוינד,יצמצם זיהום ומצמצם את הצורך במקומות חניה ברכבת,בחוף הים ובמתחם.זה גם ישרת את הבאים לקניות באזור. דרך אגב,זה ניתן למימון בשיטת BOT
🌳 ארגון "ההר הירוק" מתייחס לראיון עם יו"ר הוועדה המחוזית, הגב' רותי שוורץ, ומבהיר כי יש להתמיד במדיניות המקדמת התחדשות עירונית בלב העיר.
❌
קידום תכנית מורדות לינקולן ותל אהרון פוגע בכך, כיוון שהתכנית מסיטה פיתוח חדש לשטח פתוח, מחלישה את חיזוק השכונות הוותיקות, ומקדמת בנייה נרחבת על חורש טבעי תוך כריתה של כ־4,000 עצים. זוהי פגיעה סביבתית ונופית חמורה
🌳🌳🌳
❌התכנית שהוגשה כיום אינה שונה מהותית מהתכנית שנדחתה ע"י הועדה ב-2013, ולכן אין הצדקה לקדמה.
יש לבחון חלופות כגון ניוד זכויות, במיוחד נוכח עלויות הפיתוח הגבוהות שעלולות ליפול על הציבור. 💰💰💰
🌳למרות פניות רבות של ארגון ההר הירוק במסגרת חופש המידע לגבי היקף הגדלת הזכויות לבעלי הקרקע ואמדני עלויות הפיתוח, העירייה טרם סיפקה תשובות.
גב' רותי שוורץ תודה רבה על עשייה מבורכת
רשויות התכנון ועיריית חיפה מקפיאות בניה במשך עשרות שנים – הדבר גורם לפגיעה בביטחון המדינה – מונע קורת גג מבעלי קרקעות, מונע דירות חדשות הכוללות ממ"דים ומותירות מגורים בדירות בלתי ממוגנות מבעלי קרקעות. הקפאת הבניה מונעת חיבורי כבישים חדשים מציר רכס הכרמל למישור החוף תוך הותרת שכונות כלואות וסיכון ביטחוני לעשרות אלפי תושבים בזמן לחימה. אין ספק יש כאן כישלון קולוסאלי שעניינו חדלות אישים, חוסר תפקוד, ושחיתות שלטונית ההורסים כל חלקה טובה ומסכנים את הציבור תוך פגיעה קשה בביטחון המדינה.
גב' רות שוורץ נדרשת להשיב באופן ברור, ישיר וללא התחמקות לסוגיות מהותיות, שלא ניתן להמשיך ולהתעלם מהן – ובפרט נוכח אחריותה המקצועית והמשפטית הישירה כיו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה חיפה וכמי שכיהנה בעבר בתפקידי מפתח במערך התכנון הארצי:
הטענה כי עיכובים בפרויקטים מכוח תמ"א 38 נובעים מ"הליכי רישוי מסורבלים" עומדת בסתירה חזיתית למציאות בשטח. בפועל, שכונות הכרמל מוצפות בבנייני תמ"א בהיקפים חריגים וחסרי פרופורציה – מפלצות בטון אפורות, אגרסיביות ומכוערות, הפוגעות פגיעה אנושה ובלתי הפיכה במרקם הירוק והייחודי של הכרמל. מדובר בהרס שיטתי של הסביבה האורבנית והנופית, תוך יצירת ציפוף קיצוני, עומסי תשתית בלתי נסבלים וסיכונים תכנוניים מובהקים – והכול מונע מאינטרסים כלכליים צרים.
במשך למעלה משני עשורים – כמשך חייה של תמ"א 38 – מינהל התכנון הארצי ואגף הרגולציה והבקרה, שבראשו עמדה גב' שוורץ, בחרו להתעלם, ביודעין, מחשיפת אחת התרמיות החמורות ביותר בענף הבנייה: "שקר תמ"א 38". מדובר במנגנון שהתבסס על תשתית כוזבת, אשר קיבל גיבוי מערכתי רחב ועמוק מצד שורה של גורמים רשמיים: המהנדס העירוני, הוועדה המקומית חיפה, הייעוץ המשפטי שלה, ועדת הערר המחוזית, מינהל התכנון הארצי, מטה התכנון הלאומי – ואף בית המשפט המחוזי בחיפה, אשר בפועל נשאב לתוך אותה מציאות בעייתית. היקף ההתעלמות והגיבוי מחייבים מענה ברור, ובפרט התייחסות לאחריות האישית הנגזרת מתפקידה הבכיר של גב' שוורץ באותם מנגנונים.
חרף הרטוריקה החוזרת בדבר "עירוב שימושים", גב' שוורץ ממשיכה להציג כהישג מרכזי את הגדלת היקף יחידות הדיור – כאילו מדובר במדד בלעדי להצלחה תכנונית. בפועל, כלל המרכיבים הקריטיים לתכנון עירוני ראוי ומאוזן נדחקים לשוליים: תעסוקה, תשתיות תחבורה, הרחבת מערך הדרכים, הליכתיות, מוסדות ציבור, שטחים פתוחים ופארקים. התוצאה היא לא "פיתוח", אלא העמסת יתר כמותית, מנותקת מאיכות חיים ומראייה מערכתית – מצב המקים שאלות של סבירות מנהלית ואף אחריות תכנונית.
בכל הנוגע לתוכנית הבנייה הגרנדיוזית במפרץ חיפה, מן הראוי כי גב' שוורץ תפנה מבט מפוכח אל המציאות ותלמד מהתסבוכת התכנונית-סביבתית המתפתחת בימים אלה בפרויקט שדה דב. הקרקע באזור בז"ן במפרץ חיפה מזוהמת ברמות קיצוניות – גבוהות פי אלף ואף יותר מאלו שבשדה דב – ברעלים מסוכנים במיוחד. נכון להיום, אין כל פתרון קונקרטי, ישים או מוכח לבעיית הזיהום החמור, ובוודאי שלא לבעיית מי התהום הגבוהים, הספוגים במזהמים. קידום תכנון למגורים בתנאים אלה אינו רק בעייתי – הוא מעורר חשש כבד לקבלת החלטות בלתי סבירות, תוך חשיפה אפשרית לאחריות משפטית אישית בגין התעלמות מסיכונים סביבתיים ובריאותיים מהותיים.
דברי הקורא הנאמן בוחנים לעומק
את הראיון, נותנת פרספקטיבה אחרת
אמינה ביותר וממצה.
תודה לך קורא נאמן
יש בחיפה 5000 דירות ריקות, 400 מבנים נטושים ריקים ומתחמי ענק שהעיר הרסה בתכנון כושל, למשל האצטדיון בקרית חיים או מתחם השוק הסיטונאי וקיבוץ גלויות. למעשה 16% מהשטח העירוני של חיפה הוא שממה, מבנים ריקים וקרקע חסרת ביקוש. אין אף עיר בקריות עם 5% אפילו. אז על איזו התחדשות היא מדברת הכל נשאר במגירות וישאר גם הלאה ללא תוכנית שיקום והריסה של בניינים ריקים.
יעל ר. היקרה, את קובעת, למרבה התדהמה, כי "הקבלנים מנהלים את התכנון והפכו את עובדי הציבור וחברי מועצות לפודלים, עבדים נרצים …" אינני יודע מהיכן הקביעה הלא מדוייקת והפוגעת הן בקבלנים, הן בעובדי הציבור, והן בחברי מועצות. המצב הוא שונה בתכלית והרבה יותר מורכב. הקביעה האמורה מתעלמת לחלוטין מהחשד הכבד שרשויות התכנון מתנהלות בקומבינות של שחיתות. העובדה שרשויות השלטון, והכוונה למושכים בחוטים ולא לאותם עובדים שלא נהנים מתענוגות השחיתות ולא לאותם חברי ועדות תכנון שהם תמימים ותמים ולא לכאלו שאינם יודעים לשאול, ובכל מקרה, לא הכוונה לכאלו שאינם יודעים מה נעשה מתחם לאף שלהם – מונעות במשך שנים מבעלי קרקעות תמימים לממש את זכויות הבניה שלהם, בניגוד לדין – מבהירה כי אין כאן שיקולים תכנוניים אמיתיים אלא, שיקולים של שחיתות שלטונית, שחיתות תכנונית, שעניינה ויסות מחירי הדירות (העלאת מחירים מסחררת) מצד אחד, תוך דחיסת צפיפות קשה של דירות על מנת להעשיר את מי שרוצים להעשיר, תוך יצירת שכונות סלאמס שהורסות את העיר, כאשר מצד שני, מונעים בניה איכותית ולא בצפיפות סלאמס בשכונות איכותיות, למשל, תל אהרון לינקולן, רמת גוראל ואח', על מנת למנוע היצע של דירות איכותיות, כך שדירות הסלאמס הצפופות, יימכרו ללא מתן היצע איכותי מתחרה לפרויקטים המושחתים שעניינם העשרת הקבלנים המקורבים ושותפיהם, על פי החשד, חלק מהגורמים הקשורים ברשויות התכנון. אז לא חייבים להאשים רק את הקבלנים הפועלים בחיפה, צריך לראות את התמונה הכוללת, ורק כך ניתן להבין את הקריסה של העיר חיפה.
הקבלנים מנהלים את התכנון והפכו את עובדי הציבור וחברי מועצות לפודלים, עבדים נרצים שרק מתגייסים למצוא תירחצים לצפיפות חריגה ומסוכנת במיוחד בחיפה עם טילים שבר יגור ויערות הכרמל הצתות ושינויי אקלים.
חייבים להעביר חקיקה מיידית ביטול כל המגדלים מעל 15 קומות. אין לשירותי כבאות יעולת כיבוי מהקרקע וחילוץ המונים מעל 60 מטר.
אין שום צורך בעשרות אלפי דירות. מ1995 עד 2025 ב-30 שנה חיפה צמחה ב-30,000 תושבים נטו זה פחות מ-300 יח"ד לשנה לפי ממוצע גודל משק בית. נבנות עכשיו שכונות עם 10,000 יחד כולל גבעת זמר, נבון, הרחבת דניה, מרכז הכרמל, תמא 38 והמשך נוה דוד – וזה יספק את צרכי חיפה ל-15 שנה.. אין שום היתכנות להעמסת עשרות אלפי דירות חדשות שיעמדו ריקות עשרות שנים ויאוכלסו ב-2050..
אילן , אתה צודק ב-100% . איני בטוח שהוועדה המחוזית יכולה להצילנו במקרה זה, אך העובדות , בכללי, נכונות ואינן חדשות . בתור אדריכל המגיש תוכניות להיתר בחיפה כ-30 שנה אני רואה את המצב מדרדר והולך משנה לשנה. ולא שיש אנשים רעים בוועדה המקומית, פשוט אין בעל בית. אין מנהל שיקח אחריות ואולי גם קצת סיכון מחושב ויזרז את המערכת האיטית והאדישה של הוועדה המקומית. חבל…