דיון בהתנגדויות – 23/3/26: התחדשות עירונית בקריית אליעזר – חשש למחיקת בית הכנסת הוותיק

(חי פה) – סערה ציבורית בקריית אליעזר: פרויקט התחדשות עירונית גדול, שאמור להיבנות בלב השכונה, מעורר התנגדות חריפה מצד עמותת בית הכנסת "אליהו הנביא", הפועל במקום למעלה מ־70 שנה. העמותה טוענת כי התוכנית המוצעת מוחקת בפועל את בית הכנסת שהוקם על ידי ניצולי שואה בשנות ה־50, מבלי להציע פתרון חלופי למתפללים. דיון בהתנגדויות יתקיים ביום ב׳, 22/3/26

דיון בהתנגדות לתכנית

הדיון בהתנגדות יתקיים ביום שני, 23/03/2026, בוועדה המחוזית חיפה, וצפוי להיות טעון במיוחד. לטענת העמותה, מדובר בפגיעה חמורה במרקם הקהילתי ובמורשת הרוחנית של השכונה, בעוד היזם מציג את בית הכנסת כ"דירה" בתוך בניין מגורים, טענה שהמתנגדים דוחים על הסף.

התוכנית להתחדשות עירונית: 430 יחידות דיור במקום 96

התוכנית שמספרה 304-1199405, "פינוי בינוי מתחם 16", ממוקמת בין הרחובות אלנבי לצה"ל בקריית אליעזר. על פי התכנון, ארבעה בנייני רכבת ישנים הכוללים 96 יחידות דיור, ייהרסו ובמקומם יוקמו שני מגדלים בני 34 קומות הכוללים 430 יחידות דיור חדשות. בנוסף, ייבנה מבנה מחקר וקומת מסחר כחלק מעירוב שימושים מודרני. הפרויקט נחשב לאחד הגדולים שנידונו בשכונה בשנים האחרונות, והוא אמור לשנות את פני האזור כולו.

טענת העמותה: “בית הכנסת הוא מבנה ציבור, לא דירה”

עמותת שכון פא"י, המפעילה את בית הכנסת, הגישה התנגדות רשמית לוועדה המחוזית. לטענתה, היזם מציג את בית הכנסת כ"דירה" בקומת הקרקע, אך בפועל מדובר במבנה ציבור שתוכנן מראש כחלק אינטגרלי מהבניין הראשון בשיכון פא"י, שנבנה על ידי ניצולי שואה בשנות ה־50. לדבריהם, בית הכנסת אינו תוספת מאוחרת, אלא חלק מהתכנון המקורי של השיכון, מודל מוקדם של עירוב שימושים.

רקע היסטורי: שיכון פא"י והקמת בית הכנסת

שיכון פא"י (פועלי אגודת ישראל) הוקם בשנות ה־50 עבור ניצולי שואה ומשפחות דתיות שעלו לארץ לאחר המלחמה. בניגוד לשיכונים אחרים שנבנו באותה תקופה, שיכון פא"י תוכנן מראש כקהילה דתית־חברתית, שבה מוסדות ציבור משולבים בתוך מבני המגורים עצמם. בית הכנסת "אליהו הנביא" הוקם כחלק מהתכנון המקורי של הבניין הראשון בשיכון, בקומה הראשונה, מתוך תפיסה שהמרחב הדתי הוא לב הקהילה. הוא שימש מאז ועד היום מוקד תפילה, לימוד, התכנסות ושירותים קהילתיים ולאורך השנים הפך לאחד מעמודי התווך של השכונה.

“התעלמות מכוונת”: טענות על הדרת העמותה מהתהליך

גורם המקורב לבית הכנסת טוען כי לאורך כל תהליך קידום התוכנית, היזם נמנע מלשתף את העמותה. לדבריו, במפגשים עם הדיירים לא הוזמנו נציגי בית הכנסת, במטרה ליצור מצג שווא שלפיו בית הכנסת אינו גורם רלוונטי. “הניסיון להציג את בית הכנסת בתסקיר החברתי כמפגע הוא ניסיון נואל”, אמר. “זה מוסד עם היסטוריה מרשימה והווה משמעותי. הוא משמש מרכז חברתי ותורני לתושבי קריית אליעזר”.

ניתוח משפטי: מהן זכויות מבני ציבור בהתחדשות עירונית?

הסוגייה המשפטית סביב בית הכנסת אינה שולית. לפי הדין הישראלי, מבני ציבור, ובתי כנסת בפרט, נהנים ממעמד מיוחד בהליכי תכנון. תקנות התכנון והבנייה מחייבות כי בכל פרויקט פינוי־בינוי, יינתן מענה למבני ציבור קיימים, בין אם באמצעות שימורם, שילובם בתוכנית החדשה או הקצאת שטח חלופי. בתי כנסת נחשבים למבני ציבור חיוניים, ובמקרים רבים בתי משפט קבעו כי אין לפנותם ללא פתרון חלופי ראוי.

בנוסף, כאשר מבנה ציבור משולב בתוך בניין מגורים, כחלק מהתכנון המקורי, כפי שטוענת העמותה במקרה זה, הוא אינו נחשב "דירה" אלא חלק מהתשתית הציבורית של השכונה.

המשמעות המשפטית, לטענת העמותה, היא שהיזם אינו רשאי להתעלם ממנו או למחוק אותו ללא התייחסות תכנונית מפורשת. הוועדה המחוזית מחויבת לבחון האם התוכנית נותנת מענה לצורכי הציבור, ואם לא, היא רשאית ואף חייבת להתנות את אישורה בשילוב בית הכנסת או בהקמת מבנה חלופי.

בית הכנסת “אליהו הנביא”: מוסד חי, לא שריד היסטורי

במכתב שנשלח ליו"ר הוועדה המחוזית, האדריכלית רותי שוורץ, כתב הרב יוסף ליפש, מנהל בית חב"ד קריית אליעזר, כי בית הכנסת אינו “שריד עבר” אלא מוסד פעיל ושוקק חיים. לדבריו, מתקיימות בו תפילות יומיומיות, בריתות, בר מצוות, אירועי חג ושיעורי תורה. “מוסד שעמד שבעים שנה, שמתוכו יצאו שלוחים לתפוצות, ושקהל מתפלליו הוא קהילה חיה ומתחדשת, אינו ניתן למחיקה בשביל להוסיף עוד שורה לדו"ח הרווח של חברה בורסאית”, כתב הרב ליפש.

“בית הכנסת הוא דירה — לא מבנה ציבור”

לפי טענות שהוצגו במסמכי התוכנית, ההתייחסות לבית הכנסת היא כאל דירה בקומת הקרקע, ולכן אינו חובה לשמרו או להציע חלופה. העמותה דוחה טענה זו מכל וכל, ומציגה מסמכים המעידים כי בית הכנסת נבנה כחלק מהתכנון המקורי של השיכון, ולא הוסב מדירה קיימת.

“לא נגד התחדשות — נגד מחיקה של קהילה”

העמותה מדגישה כי אינה מתנגדת להתחדשות עירונית. להפך, היא רואה בה הזדמנות לשדרוג השכונה. אך לטענתה, התחדשות אינה יכולה לבוא על חשבון מוסד קהילתי חיוני. “אנחנו בעד פיתוח”, אמר אחד מנציגי העמותה. “אבל אי אפשר למחוק בית כנסת בן 70 שנה בלי להציע חלופה. זה לא רק מבנה, זו קהילה”.

קריית אליעזר: שכונה ותיקה בעיצומו של שינוי

קריית אליעזר נמצאת בשנים האחרונות בתהליך של התחדשות, עם מספר פרויקטים גדולים בשלבי תכנון וביצוע. השכונה, שנבנתה בשנות ה־50 וה־60, מאופיינת בבנייני רכבת ישנים, אוכלוסייה ותיקה ומוסדות קהילתיים בעלי ערך היסטורי. הפרויקט הנוכחי הוא אחד המשמעותיים ביותר בשכונה, והוא עשוי לשנות את אופייה, אך השאלה הגדולה היא האם השינוי ייעשה תוך שמירה על המרקם הקהילתי או על חשבונו.

העירייה: במסגרת הפרויקט יוקצו שטחים ציבוריים בהתאם לצרכי השכונה

מהעירייה נמסר כי מדובר בשטח שנסגר ללא היתר בקומת עמודים, (ולא בנכס ייעודי לבית כנסת) כאשר לעמותה אין כל זכות קניינית בנכס. "לעירייה אין סמכות להתערב בהתקשרות בין היזם לבעלי הנכסים. במסגרת הפרויקט יוקצו שטחים ציבוריים, והשימוש בהם, ייקבע בהתאם לצרכי השכונה".