ניצחון לשימור בחיפה: הוועדה בלמה את הבנייה מעל "בית הרב" באחוזה – עדכון

(חי פה) – ועדת השימור של עיריית חיפה קיבלה החלטה תקדימית ועצרה תוכנית להוספת קומות מגורים מעל "בית הרב" ההיסטורי ברחוב חורב 26, מבנה אדריכלי ייחודי המזוהה עם שכונת אחוזה ועם הרב שאר ישוב כהן ז"ל. יו"ר הוועדה, אביהו האן, הדגיש כי "לא ניתן יד לפגיעה בנכסי המורשת של העיר".

ההחלטה: שימור מחמיר במקום בנייה מאסיבית

לאחר דיון סוער, ברוב של שלושה חברי ועדה, הוחלט להתנגד לתוכנית היזם ולהגדיר את המבנה כאתר לשימור מחמיר בדרגה א'. משמעות ההחלטה: המבנה יישמר במתכונתו המקורית, ללא תוספות בנייה על גגו.

מבנה אדריכלי בעל חשיבות היסטורית

"בית הרב" (בית היאם), שתוכנן בשנות ה־30 על ידי האדריכל אוסקר קאופמן, מי שתכנן גם את תיאטרון "הבימה", נבנה כבית קיט עבור אחיות שעלו מגרמניה. בתקופת המנדט כונה "המגדלור", בשל מיקומו בקו הראשון של השכונה המבודדת דאז והמערכת האלקטרונית שחיברה אותו ישירות למשטרה.
לימים הפך הבית למוקד ציבורי ורוחני, כאשר שימש כמעונו של רבה הראשי של חיפה, הרב שאר ישוב כהן, ורעייתו ד"ר נעמי כהן.

הוועדה: "נשמתה של חיפה קודמת לאינטרסים נדל"ניים"

בוועדת השימור הסבירו כי ההחלטה נועדה להגן על ערכי המורשת של חיפה: "בית היאם" משקף פרק משמעותי בהתפתחות העיר. שמירתו היא חלק מהמחויבות שלנו לזהות המקומית ולזיכרון העירוני."
הוועדה הנחתה את צוות מהנדסת העיר לגבש פתרון תכנוני חלופי, כזה שלא יפגע במבנה ההיסטורי מבחינה פיזית או חזותית.

הכתבה המקורית: "אינוסו של 'בית הרב' (חורב 26) – על זכויות הפרט וזכות הציבור בשימור אתרי מורשת בנויה" פורסמה ב-22/2/26

(חי פה) – דיון בוועדת השימור העירונית של חיפה על תב״ע שהוגשה על מבנה לשימור ברחוב חורב 26:
הדמיית התצורה העתידית של מבנה בעל ערך שימורי גבוה ברחוב חורב 26, המכונה בטעות 'בית הרב', מראה מפלצת אורבנית בת 7 קומות, הרוכנת על המבנה ההיסטורי, מסמלת מעשה כפייתי של מיצוי זכויות בניה מוקנות לכאורה, לעומת זכות הציבור לשמר את נכסי המורשת הבנויה של חיפה. כך נראה המבנה המוצע הרוכן/מאיים/מכניע את המבנה ההיסטורי:

המבנה המקורי ברחוב חורב 26 – תמונות מתוך תיק השימור של עיריית חיפה:

אובדנה של המורשת הבנויה

הספר The rape of Britain שהופיע כבר ב- 1975 הציג לציבור הבריטי את מחיר אובדנה של המורשת הבנויה של בריטניה בתהליך הבנייה המודרניסטית, שמחקה בכפות בולדוזר מבנים, שכונות ואתרי מורשת אדריכלית ותרבותית. הספר מתמודד עם סוגיית זכות הציבור על נכסי תרבות והדרך לאזן אותם עם צרכי ההתאמה לתמורות בתחבורה, לצורך שטחי ציבור ובעיקר עם זכויות הפרט המוקנות באמצעות חוקי תכנון ובנייה.

המחברים בחרו במילה קשה למדי על מנת לזעזע ולו במעט את דעת הקהל, ולבוא חשבון עם מתכננים, יזמים ופוליטיקאים שאפשרו את 'אינוסה' של בריטניה, כהגדרתם.

התכנית המלאה שהוגשה לוועדת השימור – חורב 26 ״בית הרב״:

פתרון אדריכלי כוחני

קשה שלא להשתחרר מהביטוי הזה כאשר מתבוננים בפתרון האדריכלי הכוחני שמצאו מתכנני המבנה והללו בעירייה אשר אישרו את הבאתו לדיון בוועדת השימור. דומה שאין גבולות לתאוות מיצוי הזכויות המוקנות לכאורה לבנייה במגרשים באזור הזה. כל הזכויות מכונסות למבנה מגושם הרוכן, מכניע, כובש, ['אונס'?] את המבנה ההיסטורי האייקוני שבטעות מכונה 'בית הרב'.

אז זהו. זה לא בית הרב, שכבר ניסה בעצמו את כוחו בהשגת זכויות בנייה מופרזות בעבר ונדחה על ידי גורמי התכנון. המבנה הזה הוא אחד הייחודיים מכל נקודת מבט 'שימורית' ומסווג לא בכדי כראוי לשימור בדרג הגבוה ביותר. השם הראוי הוא 'בית הייאם'

שהוקם ב- 1936 עבור האחיות קארי, עדה ורחל לבית הייאם [ HYAM], ציוניות נאמנות מבריטניה. הן עלו לארץ ובנו להן מעון קיץ לימי החום בשכונה הקיצונית של חיפה במרומי הכרמל, אחוזת סיר הרברט סמואל, היא 'אחוזה' של ימינו. סיפורן האישי וסיפורו של המבנה כבר הועלו על הכתב במספר מקורות, כגון בספרה של חוקרת תולדות אחוזה אמירה קהת, וראוי גם שתיק תיעוד המבנה שנעשה במשרד אורי פדן ייחשף לעין הציבור ולא יישאר קבור בתיקי ועדות העירייה.

מן המקוריים והבולטים באדריכלי ארץ-ישראל

האדריכל אוסקר קאופמן, [ שתכנן את הפולקסבינה בברלין, את תיאטרון הבימה בתל אביב ואת קולנוע 'אורה' שלנו בחיפה] והיה מן המקוריים והבולטים באדריכלי ארץ-ישראל עיצב כאן מבנה אייקוני וחלוצי לזמנו. שיפועו המערבי של המגרש פונה אל הים, ולפיכך נוצר צורך בעמודים, מדרגות וקומת קרקע לפילוס המשטח העיקרי. כלפי הנוף הנשקף אל הים יצר קאופמן מרפסת רחבת ידיים וכלפי הרחוב העליון נוצרה קומה שטוחה אשר אינה בולטת בראוותנות אלא משולבת בנוף הבנוי. פריטי העיצוב הפנימי, ובכלל זה קמינים (אח), ארונות ספרים, דלתות ומשקופים, עוצבו כולם בצבעים כהים המשתלבים בטיח הבהיר הפנימי.

כלפי חוץ טויח המבנה בוורוד מה שנתן לו ייחודיות דקורטיבית, הבית מהווה שריד מובהק וראוי לשימור מתקופה היסטורית חשובה בעיצובו של המרחב היהודי בהר הכרמל. המבנה ראוי לשימור מבחינה אדריכלית והיסטורית גם יחד ומהווה נכס תרבותי במורשת הבניה של העיר חיפה. רק מעטים מסוגו המשתווים לייחודו נותרו לפליטה במרוץ הפיתוח ומיצוי זכויות הבנייה באזור, ועל כן ראוי במיוחד להקפיד על שימורו ותכנונו ברוח המקורית. יהיה זה עוול היסטורי להפוך בית קיץ המשקף תקופה היסטורית, רוח זמן מיוחדת ועיצוב אדריכלי נדיר של אדריכל בעל שם למבנה 'קובייתי' של 14 יחידות דיור.

ומהיכן הגיע הכינוי 'בית הרב'?

ובכן האחיות הייאם תרמו את הבית לקק"ל במה שמכונה 'צוואה בחיים', כלומר הן יוכלו לגור בביתן עד סוף ימיהן ואז הוא יירשם על שם הלאום. במהלך תמוה ולא בדוק עד תומו, נרשם המבנה על שם 'הימנותא', חברה בת של קק"ל, שבניגוד לאם האסורה במכר קרקעות לאום, יכולה היא לסחור בנכסים שברשותה. במהלך כהונתו של הרב שאר ישוב הכהן ז"ל כרבה האשכנזי של חיפה, נעשתה ככל הנראה עיסקה כלשהי שגם אודותיה קשה להתחקות, והמבנה הוחכר או נרכש הלכה למעשה על ידי הרב. כהונתו הרמה לא מנעה ממנו או ממקורביו לעסוק גם בהיוון הנכס שברשותו, וכבר בשנת 2002 הוגשה בקשה להרוס את המבנה ולהקים תחתיו מפלצת דומה בת שבע קומות. מאבק ציבורי שנוהל אז הסתיים בדחיית התכניות שהוגשו.

שעטנז אימתני של מבנה מקורי כנוע ומועלם

עתה שבים ככל הנראה ממשיכי דרכו של הרב ז"ל ביוזמה המחודשת, זאת הפעם תוך ויתור על הרס המבנה ההיסטורי, ויצירת שעטנז אימתני של מבנה מקורי כנוע ומועלם תחת רכינתו של הענק הרובץ מעליו.

לא זה המקום להיכנס לשלל הנימוקים לשימורו של המבנה, שהרי לכאורה הוא 'נשמר'…אך אוי לשימור אגרסיבי שכזה. מבנים בעלי ערכים אדריכליים, עיצוביים, היסטוריים וסביבתיים – יש לשמר ולהציע בהם שינויים מזעריים כדי להתאימם לדרישות מיגון.

את הזכויות המוקנות יש להעתיק בתהליך המכונה "ניוד זכויות בניה" [TDR] המקובל בעולם, וגם תל אביב עשתה בו שימוש תכוף בשימורה של 'העיר הלבנה' ובכלל. במחקרה על ניוד זכויות בניה כאמצעי לשימור אתרי מורשת ניתחה רות בן ארי שכתבה על כך מחקר באוניברסיטת חיפה, את האפשרויות ואת היתרונות הרבים של שיטה זו. נכון שלרשותה של עיריית חיפה אין קרקעות רבות להציע ליזמים, אך עדיין יש בידה אזורים בהם הבנייה לגובה משתלבת במרקם העירוני, ושם היא יכולה למצוא את אחוזי הבנייה שיכולים להחליף את האתרים המתאימים במיוחד לשימור כמו המבנה בחורב 26.

טוב תעשה על כן ועדת השימור העירונית אם תדחה את הבקשה ותסיר אותה מסדר היום, עד שתבורר פרשת בית האחיות היים במלואה, ועד שיימצא פתרון אחר למימוש זכויות בנייה.