(חי פה) – החורש במתחם "שער הלבנון" בחיפה: רחוב שער הלבנון, המוכר לרבים (גם) בזכות הגן העוטף אותו, ניצב כיום בלב דיון תכנוני רגיש. התוכנית להריסת המבנים והקמת חדשים במקומם מעוררת שאלות עמוקות לגבי השפעתה על העצים הוותיקים ועל המרחב הירוק המשמש את הציבור מזה עשרות שנים.
חשיבות הגן כחלק מהמרחב העירוני
גן "המעטפת" סביב מתחם שער הלבנון אינו עוד שטח ירוק שולי, אלא מרחב עירוני חי ונושם המשרת תושבים רבים. במשך עשרות שנים חצו אותו הולכי רגל, ישבו בו למנוחה וצפו בו מחלונות האוטובוסים. מדובר במרחב ציבורי משמעותי שממלא תפקיד חברתי, סביבתי ונופי. נוכחות האנשים בגן, גם בתקופות קשות כמו ימי מלחמה, מדגישה עד כמה הוא חיוני לשגרת החיים בעיר. פגיעה במרחב כזה אינה רק שינוי פיזי, אלא פגיעה ברקמה העירונית עצמה.
השפעת הבינוי על תנאי האור והפוטוסינתזה
אחת הסכנות המרכזיות בתוכנית המוצעת היא השפעת גובה המבנים החדשים על תנאי התאורה של העצים. הצבת מבנים גבוהים מול השמש עלולה להחשיך את צמרות האורנים, ובכך לפגוע בתהליך הפוטוסינתזה החיוני לקיומם. מדובר בתהליך בסיסי שכל פגיעה בו מובילה בהכרח להיחלשות העצים ואף למותם. הנחה כי העצים "יסתירו" את הבינוי החדש מתעלמת מהתלות המוחלטת שלהם באור השמש ומהרגישות הגבוהה שלהם לשינויים סביבתיים.
פגיעה במערכת השורשים ובמאזן המים
מעבר להשפעת האור, כל התערבות בתת הקרקע הקירטונית צפויה לשנות את זרימת המים באזור – יש מערך שלם במיסלע תת-הקרקע הקירטונית, אשר דרכו זורמים המים כמי תהום גבוהים וכל סידוק חדש עשוי לשנות ולסתום סידוק טבעי קיים ולפגוע בתת הקרקע.
גם עבודות הנדסיות זהירות, כמו הקמת ממ"דים או חפירות בשוליים, עלולות לגרום לשיבוש במאזן המים ולייבוש השורשים. בנוסף, פגיעה במבנה הקרקע מפחיתה את יציבות העצים ואת אחיזתם בקרקע. יש לזכור כי מערכות שורשים פועלות גם בשיתוף עם עצים סמוכים, ולכן פגיעה בעץ אחד עלולה להשפיע על כלל המערכת האקולוגית המקומית.
ערכם של עצים אלו והשפעתם על תפיסת המרחב הציבורי בקרב החיפאים אינם ניתנים למדידה כספית
היחלשות העצים אינה מסתיימת בפגיעה ישירה בלבד. עצים פגועים נוטים למשוך מזיקים ומחלות, דבר שמאיץ את תהליך הקריסה האקולוגית. ההשפעה המצטברת עלולה להיות רחבה בהרבה מהצפוי, במיוחד כאשר מדובר בקבוצת עצים ותיקה ומבוססת. ערכם של עצים אלו אינו ניתן למדידה כספית בלבד, אלא כולל תרומה לאקלים המקומי, לאיכות האוויר ולרווחת התושבים. חורש ירוק במרכז הכרמל, הוא מסמלי העיר ומהווה נדבך חשוב בחיבור התושב לעיר.
ביקורת על תכנון תשתיות תת-קרקעיות
התכנון הצפוי, הכולל חניונים תת-קרקעיים עמוקים, מעורר חשש נוסף. חפירת בורות גדולים ואיטום הקרקע לאחר מכן עלולים לפגוע באופן בלתי הפיך במערכת האקולוגית של האזור. הקרקע, המשמשת כמאגר מים טבעי וכבסיס לצמיחה, עלולה לאבד את תפקודה. תכנון כזה, החוזר על עצמו בפרויקטים רבים, מתעלם מהשלכותיו ארוכות הטווח על הסביבה העירונית.
קריאה לעצירה ולתכנון מחודש
לאור מכלול הסיכונים, עולה קריאה ברורה לעצור את התהליך בטרם ייגרם נזק בלתי הפיך. במקום פיתוח אגרסיבי, יש לשקול פתרונות עדינים יותר, כגון חיזוק מבנים קיימים ושימור המרחב הירוק. תחזוקה חכמה של הגן, ללא פגיעה בנוף ובשימושיות שלו, עדיפה על פני התערבויות דרמטיות. הדוגמה של המצפור ברחוב יפה נוף, שבו נוספה פרגולה שפגעה בחוויית המשתמשים, ממחישה כיצד גם שינוי קטן עלול לגרום לנזק משמעותי.
כתבה חשובה מאוד. לעצים ולמערכת האקולוגית במתחם זה ובמקומות נוספים דומים אין תחליף, וכשמדברים על עירוב שימושים ושמירה על שטחים ציבוריים פתוחים אי אפשר לדבר שעושים ושומרים אך מאידך לפגוע בהם אנושות ובכך לפגוע גם באיכות האוויר ואיכות החיים של תושבי חיפה בכלל, כאמור הכתבה שכתבה אדריכלית חנה יפה חשובה וראוי שבועדות יביאו זאת בחשבון.
עושה רושם שעירית חיפה ופרנסיה עושים כל מאמץ להשמיד ולאיין את כל המורשת הבנויה ואת זכר אלה שבזכותם העיר נבנתה כפי שנבנתה מלכתחילה.
לצערנו הרשויות מכוונות לרווח מהיר וטובת הציבור אינה נמצאת כלל בסולם העדיפיות. עצי אורן הסלע שאפיינו את הכרמל נכרתים מהמדרכות באופן שיטתי מזה עשרות שנים, אין נטיעות חדשות של עצי אורן גלעין.
טיבה החשוב של כתבה זו טמון ביכולתה להאיר סוגיה תכנונית מקומית כעניין עקרוני ורחב: היא אינה עוסקת רק בבנייה או בהריסה, אלא חושפת ברגישות את המתח העדין בין פיתוח עירוני לבין שימור המרחב הירוק החיוני לחיי התושבים.
זוהי כתבה אשר מבהירה באופן נגיש ומשכנע כי לעצים, לקרקע ולמערכות האקולוגיות יש ערך עמוק שאינו ניתן להחלפה או למדידה כספית, ובכך מרחיבה את ההבנה שהחלטות תכנוניות הן בעלות השלכות סביבתיות, חברתיות ותרבותיות ארוכות טווח.
ראויה לציון מיוחד גב' חנה יפה, אשר מצליחה בכתיבתה המדויקת והרגישה לא רק להציג נתונים ונימוקים, אלא גם לעורר תודעה ואכפתיות. יש בכתיבתה שילוב נדיר של בהירות מקצועית עם קול אנושי נוגע, המעניק לכתבה עומק ומשמעות החורגים מעבר לדיווח גרידא.