איך נקבע גורלו של עץ בחיפה? המחלוקת על כריתת עצים ומנהל ציבורי תקין

(חי פה) – קבלת החלטות בדבר כריתה של עצים בעיר חיפה הפכו בשנים האחרונות לנושא טעון ומורכב, יותר מאשר עניין סביבתי גרידא. פעילים סביבתיים, נציגי ציבור ותושבים מביעים תרעומת, ולעיתים אף חשד, במהלכים לאישור כריתת עצים: בנוגע לנוהלי פרסום, תקופות ערעור וסיבות המובילות לעקירת עצים ותיקים מהמרחב העירוני.

המאבק אינו מתמקד רק בעצים עצמם, אלא בערכים שהם מייצגים – מרחב ציבורי איכותי, סביבה עירונית בריאה ואיזון בין פיתוח ובנייה לבין שימור טבע עירוני.

המתח בין בנייה לבין שמירה על עצים: מקרה שדרות הצבי

שדרות הצבי שבמרכז הכרמל הן דוגמה מובהקת לקרב על הריאה הירוקה העירונית. פעילי סביבה מספרים כי בשנים האחרונות הם נאלצים לפקוח עיניים בכל רגע נתון, מול תהליכי בנייה, שמובילים לעיתים לכריתה של עצים ותיקים ונכסי נוף.

עבור יזמים, העצים הם מכשול תכנוני וכלכלי, ולעיתים קרובות ישנה שאיפה להסרתם בכדי לייעל תהליך בנייה ולמזער עלויות. מנגד, התושבים ופעילים סביבתיים סבורים כי יש להעדיף פתרונות תכנוניים שיאפשרו השארת עצים קיימים, גם אם המשמעות היא להקשיח ולייקר את תהליך הבנייה.

מדוע עצים בעיר הם הרבה מעבר לנוף

רבים רואים בעץ חלק בלתי נפרד מאיכות החיים בעיר: עצים מספקים צל והופכים את המרחב הציבורי לנעים להליכה. הם יוצרים תחושת טבע, מרחב רגוע ומזמין. העצים גם תורמים לאיזון האקלים המקומי, סינון מזהמים והפחתת רעש. עיר הבנויה כולה מבטון ולבנים, ללא נוכחות של ירוק, היא עיר שייתכן שמערך השירותים שלה יעיל, אך היא חסרה את הממד הבריאותי והאסתטי שהטבע העירוני מספק.

שאילתה חשובה: המקרה של רחוב איינשטיין 50

חברי מועצת העיר מטעם סיעת "הבית שלנו", דוד עציוני וזאב סוננזון, הגישו שאילתה בנוגע להליך כריתת ארבעה עצי אורן ירושלמי ברחוב איינשטיין 50.
הם העלו שאלות נוקבות באשר לסדרי הפעולה של עיריית חיפה ופקיד היערות, וטענו כי תהליך הכריתה במקרה הזה מעלה תהיות רבות בדבר תקינותו. השאילתה הוגשה בעקבות פנייה של תושב שלא הבין כיצד בוצעה כריתת העצים מבלי שניתנה לו האפשרות להגיש ערר כמתחייב.

זמנים ושאלות: האם בוצעה הכריתה לפני מועד הערעור?

לפי השאילתה, בתאריך ה-11.5.25 הונפק היתר כריתה ובו נקבע שהמועד האחרון להגשת ערר הוא 25.5.25.
אולם, בפועל, העצים נכרתו כבר ב-18.5.25, כלומר שבוע לפני סיום תקופת הערעור. בפנייה שנשלחה אל ברכה סלע, אחראית על מועצת העיר, ביקשו עציוני וסוננזון לברר מול פקיד היערות את תקפות ההליך.
פקיד היערות, בתשובתו מיום 22.6.25, כתב :
"הנושא נבדק ונמצא שניתן היתר כריתה במיידי, ללא אפשרות לערר וללא פרסום 14 יום, עקב מצב בטיחותי ומזיק שנמצא בעצים וחשש להתפשטות לעצים אחרים באזור."

בניגוד לתשובה זו, נמצא שבהיתר הכריתה נכתב כי קיימת תקופת ערר, והנושא פורסם ברשימת רישיונות הכריתה של העירייה, ללא ציון הטענה שמדובר בהליך מזורז.

עציוני וסוננזון מעלים שורת שאלות:

• מימון חוות הדעת: האם חו"ד מומנה על ידי הדיירים או על ידי העירייה?
• האם קיימת הוראה ברורה בחוק לביטול תקופת הערר? ואם כן, מי מוסמך להפעילה?
• מדוע לא צוין הפטור מאגרה ברישיון הכריתה?
• האם התבצע איסוף חתימות מ-75% מדיירי הבית כמתחייב?
• מדוע לא מולאו מסמכי הבקשה להיתר הכריתה במלואם?
• כמה עצים נכרתו בעיר בשנים האחרונות, וכמה נשתלו במקומם?

לטענת השניים, מדובר בשאלות ניהוליות ותקניות שדורשות בדיקה מעמיקה של מבקר העירייה.

חבר המועצה זאב סוננזון: "אין לנו ביטחון בפרוצדורה"

בשיחה עם כתבת חי פה אמר חבר המועצה זאב סוננזון: "ההליך שבו נכרתו העצים ברחוב איינשטיין 50, טרם סיום תקופת הערר, מצריך בירור יסודי. יש תחושה שהעירייה פועלת לפעמים בלי פיקוח מספק, וכתוצאה מכך תושבים מאבדים אמון בפרוצדורה. אנחנו רוצים לוודא שהתהליכים האלה יתבצעו לפי חוק, תוך שקיפות מלאה ובשיתוף הציבור."

הוא מוסיף כי השאלות שנשלחו לעירייה אינן בגדר האשמה, אלא דרישה לוודא שכל שלבי ההליך מתבצעים כראוי, גם בהיבט הביורוקרטי וגם בהיבט הסביבתי.

האם ראוי להעביר את נושא הכריתה לביקורת עירונית?

הקריאה להעברת נושא כריתת העצים לביקורת עירונית הולכת ומתחזקת. לפי חברי מועצה ותושבים, יש חשש כי כריתות מתבצעות ללא בקרה מספקת, ללא הצגת חלופות ומבלי שמתקיימת שקיפות. לא מדובר במלחמה על כל עץ, אלא בדרישה עקרונית: כל עץ בעיר שווה בחינה אמיתית. כל רישיון צריך להיות מלווה באינפורמציה מלאה, ומדי שנה חייב להתקיים מעקב אחר מספר העצים שנכרתו, ביחס לעצים שנשתלו.