בימים שבין התראות לאזעקות, של חוסר ודאות, שהילדים בבית ללא שגרה, רבים מדווחים על מגוון תחושות גופניות ורגשיות, גם אם לכאורה "הכול בסדר". הן נעות מעצב לא מוסבר, חוסר מנוחה פנימי, עצבנות ורגישות-יתר, קושי להתרכז, תחושת שיתוק או תקיעות ועד מכאובים פיזיים כגון עייפות קבועה, כאב ראש או כבדות בראש, מתח בכתפיים ובצוואר, לחץ בחזה או קושי בנשימה עמוקה, בחילות או כאבי בטן, שינויים בתיאבון, בשינה או דופק מהיר גם במנוחה.
לא פעם מופיעה תחושת בטן חזקה, מעין איתות פנימי לגבי משהו או מישהו שקשה להסביר – וזו אינה מקריות: תחושת בטן מגיעה ממידע שהגוף שולח לפני שהמוח מצליח לנסח את זה במילים.
דבר זה מתאפשר ע"י ציר דו-כיווני המעביר מידע דרך עצב הואגוס, המחבר בין המוח לאיברים הפנימיים. זה מסביר כיצד מצבים רגשיים משפיעים על התחושות הגופניות שלנו – ולהפך.
️פיצוח קוד ה- 80/20
נהוג לחשוב שהמוח שולט — מתכנן, מנתח, מחליט. האומנם? המדע מגלה מציאות אחרת ומפתיעה.!! כפי שהוזכר מעלה הבטן, הלב ויתר האברים הפנימיים מחוברים למוח דרך עצב הואגוס, המעביר מידע חושי ורגשי מהגוף אל המוח ובחזרה.
אולם, כ- 80% מאותם קווי התקשורת המרכזיים בין המוח לאברים הפנימיים מעבירים מידע מכוון דרום לכוון צפון דהיינו, מהגוף אל המוח, בעוד שכ- 20% הנותרים שולחים אותות מהמוח אל הפריפריה. לעובדה זו משמעות מרכזית: רוב "השיחות" בין הגוף למוח קורים בכוון זה, במילים אחרות, המוח רוב הזמן עסוק בלהקשיב ולחוש למה שקורה בבטן, בלב, בראות ובמערכת החיסון! — רק אז הוא "מחליט" כיצד לחשוב או לפעול.
למה זה חשוב דווקא עכשיו?
חשוב להבין שהתחושות הפנימיות הן לא רק רגשיות- הן לגמרי פיזיולוגיות. הן מתחילות בגוף. כשהוא במצב חירום, נשלחות אותות מצוקה למוח:
- הלב מגיב בעזרת קולטני מתח על פני דפנות כלי דם המאותתים למוח להאט את דופק הלב.
- מערכת החיסון שולחת מידע בעזרת חלבונים דלקתיים – ציטוקינים – על המצב במעי, בלב, בכבד ובראות.
- ציר מוח-בלוטת יותרת הכליה (HPA) מגיב ע"י הפרשת הורמוני הסטרס קורטיזול ואדרנלין. כשהגוף שוהה זמן ממושך במצב חירום
גם אם אין איום מידי המערכות הנ"ל נשחקות. בטווח הארוך, מתח מתמשך פוגע בגמישות העצבית של המוח, משבש את האיזון ההורמונלי, מחליש את מערכת החיסון, מעלה את הסיכון לדלקת כרונית, תסמונת מעי רגיז, דיכאון, בעיות שינה, ואף מחלות לב וכלי דם.
לכן חשוב דווקא עכשיו להבין את שפת הגוף ולזהות את הסימנים עוד לפני שהנזקים מצטברים.
הקשבה אמיתית אליו יכולה להיות צעד ראשון בהגנה, בשיקום ובחיזוק החוסן הפנימי. זריקת אנרגיה לעזור למוח ולגוף לעבור ממצב של חירום למצב של ריפוי.
השורה התחתונה
כל שנלמד להקשיב לגוף – להכיר בתחושות, לזהות את האיתותים ולתת להם מקום – כך יוכל גם המוח לחזור לאיזון: לעבד מידע בבהירות, לפעול בשיקול דעת, לקבל החלטות מתוך שקט פנימי, ולתמוך בנו גם ברגעים של עומס וחוסר ודאות. ההקשבה לגוף אינה מותרות – היא מפתח לחוסן, לתפקוד, ולתחושת שליטה גם כשבחוץ הכול סוער.
האם הכתבה עניינה אותך?