הכרמל מציג לנו פרחים בכל עונות השנה.
בטור זה נציג תמיד פרח אחד מפרחי הכרמל, במקביל להופעתו בשטח, ואתם תוזמנו לבקר אותו באחד המקומות בו הוא פורח.
קיפודן מצוי
צמח רב-שנתי קוצני ביותר, שגובהו 150-60 ס"מ. הצמח, ובעיקר פריחתו, יפים לעין. מתפרחותיו הכדוריות בולטים קוצים ארוכים, שנראים כמו קוצי קיפוד, ומכן נגזר שם הסוג. המין אנדמי (*) ללבאנט (ארץ-ישראל וסוריה).
בחורף צומחת שושנת עלים דוקרניים, באביב צומחים גבעולי תפרחת זקופים וקוצניים. עלי הגבעול יושבים, קוצניים, בסיסם חובק את הגבעול, הם מחולקים לאונות צרות וקוצניות. צידו התחתון של העלה לביד ומלבין, צידו העליון קירח וירוק כהה.
הפריחה עצמה מתחילה בחודש מאי ונמשכת עד אוגוסט. בהמשך הקיץ מתייבשים כל חלקיו העל-קרקעיים של הצמח. הפרח צינורי, גדול יחסית לפרחי משפחת המורכבים. קוטר כדור התפרחת 8-5 ס"מ, וצבע הפרחים כחול, התפרחת הכדורית היא למעשה מספר רב של פרחים קוצניים שהתקבצו יחד למבנה של כדור צפוף.
לכל פרח בקרקפת (קרקפית) יש מעטפת כפולה :חפי המעטפת החיצונית הם עלים מנוצים לזיפים רבים כמכחול, חפי המעטפת הפנימית הם קוצים ירוקים, ארוכים, נוקשים וחדים מאוד. הם המקנים לתפרחת את הופעתה הקוצנית. הזרעון מוארך, נושא בראשו נזר קצר בלתי נשיר. הקרקפיות היבשות ובהן הזרעים נותרות זמן רב על הצמח היבש, בחלקן עד בוא החורף. קיפודן מצוי שכיח בשטחים פתוחים ובחורש פתוח בכל רחבי החבל הים-תיכוני.
(*) – המונח אנדמי (Endemic) מתאר תופעה המצומצמת לאזור גאוגרפי מוגדר ואינה מצויה באופן טבעי באזורים אחרים.

תעודת זהות
משפחה: | מורכבים. |
שורש: | מעמיק ומסועף. |
גובה: | 100-60 ס"מ. |
עלים: | בחורף צומחת שושנת עלים דוקרניים. העלים מחולקים פעמים אחדות לאונות ירוקות ולבידות בחלקן התחתון. |
גבעול: | באביב צומחים גבעולי תפרחת זקופים וקוצניים |
פריחה: | בקיץ בעיקר בחודשים יוני – יולי. |
פרח: | |
מבנה הפרח: | קוטר התפרחת שצורתה כדור צפוף 8-5 ס"מ, צבע הפרחים כחול-סגול. מתוך התפרחת בולטים קוצים ארוכים, דמויי קוצי קיפוד. |
פרי: | זרעון מוארך, נושא בראשו נזר קצר בלתי נשיר. הקרקפיות היבשות ובהן הזרעים נותרות זמן רב על הצמח היבש, בחלקן עד החורף הבא. |
ריח: | אין לצמח ריח מיוחד. |
צוף: | הצמח מייצר צוף המושך חרקים. |
שימושים: | העלים והגבעולים אכילים טריים ומבושלים. |
מקום לפגוש את פרח השבוע
- סע מחיפה בדרך אבא חושי – כביש 672 לכיוון דרום מזרח.
- מיד לאחר גשר הולכי הרגל לאוניברסיטה, פנה ימינה (דרומה) לחניון טללים.
- המשך כ-200 מ' עד לחניון (הממוקם משמאל לדרך).
- אחרי החניון מתחיל כביש סלול, רד בו (ברגל או ברכב) כ-100 מ', עד המקום בו הכביש פונה דרומה (מכאן כבר אין יותר כניסה לרכב).
- המשך בשביל הרגלי, פריטים של הקיפודן פורחים בצידו המערבי של השביל.

אם תלכו לבקר את הפרח בחברת ילדים, תוכלו לספר להם את האגדה על הבוצין המפורץ.
האגדה על הקיפודן המצוי
בעמק רחוק וקסום, שבו השמש תמיד חייכה והפרפרים רקדו באוויר, צמח לו פרח מיוחד במינו-קיפודן מצוי. הקיפודן לא היה כמו שאר הפרחים. הוא לא היה עדין כמו הוורד, ולא צבעוני כמו הכלנית. הוא היה כדור קוצני למראה, כאילו התחפש לקיפוד קטן! לכן כולם קראו לו "קיפודן".
הפרחים בשדה צחקקו ביניהם:
"מי ירצה להתקרב לפרח שנראה כמו קיפוד?" לחשה המרווה לסביון.
"בטח הוא דוקר מאוד" גיחכה החרצית.
הקיפודן לא הקשיב. הוא היה סבלני ונחמד, ובלילות היה מקשיב לשירת הכוכבים.
אבל הוא תמיד חלם על היום שבו ימצא חבר אמיתי שלא יפחד ממנו.
יום אחד, הגיעה לשדה ילדה קטנה בשם נועה. היא נהגה לחפש פרחים מיוחדים לזר שאספה כל שבת לאמא שלה. כשהתקרבה לקיפודן, נעצרה. "הו! איזה פרח מוזר!" לחשה לעצמה. היא רצתה לגעת בו, אבל חששה מהקוצים. ואז נשבה רוח קלה – הקיפודן רעד בעדינות ומתוכו פרחה לה דבורה קטנה שזימרה בשקט: "אלה לא קוצים, זה חיבוק מיוחד. רק מי שמעז להתקרב מגלה את הסוד".
נועה חייכה. היא הושיטה יד בעדינות, נגעה בפרח – וגילתה שה"קוצים" הם בעצם עלי כותרת קשים מעט, אבל לא דוקרים במיוחד.
"אתה פרח יפה ואמיץ!" אמרה לו, "שומר על עצמך אבל גם פתוח לעולם".
היא קטפה את קיפודן בזהירות (לאחר שביקשה ממנו רשות, כמובן), והניחה אותו באמצע הזר
וכל הפרחים האחרים – אפילו הוורד והסביון – הביטו בקיפודן בפליאה. מאז, בכל קיץ, ילדים מחפשים את הקיפודן. לא כי הוא הכי יפה, אלא כי יש בו לב של זהב… החבוי בתוך חיבוק קוצני.