בלב עמק המעיינות, למרגלות הגלבוע, מסתתר לו אחד מאתרי הטבע המופלאים והייחודיים בישראל – מעיין הסחנה. רבים מהמבקרים בו רואים רק את מימיו הצלולים והנעימים לרחצה, אך מתחת לפני השטח – תרתי משמע – מסתתרים סודות, תהליכים טבעיים נדירים, ועולם תת-מימי שאין כדוגמתו בארץ.
פינת חורף חמימה – וניחוח מסתורין
מעיין הסחנה נובע ממי תהום שמקורם בגלבוע, בטמפרטורה קבועה של 28 מעלות לאורך כל ימות השנה. תופעה זו הופכת את המקום לאידיאלי לרחצה גם בימי חורף קרים. בשעות הבוקר, כאשר אוויר קר נח על פני המים החמים, עולים מהמעיין אדים קלים – מחזה סוריאליסטי של ממש. אך אל תתנו ליופי להטעות – באוויר קר, אך המים נעימים ומזמינים.
דגים בורחים, דגים פולשים – וגן עדן נוצר
לאורך שנים של צלילות עבודה במעיין גיליתי תופעה יוצאת דופן: פלישה איטית אך מתמשכת של דגי נוי למעיין, שהחלה כתוצאה מקרבה לקיבוצים בסביבה שעסקו בגידול דגים. דגים אלו ברחו ממאגרים והשתקעו באיטיות באקוסיסטמה המקומית.
עם השנים, התפתחה אוכלוסיית דגים טרופיים מרהיבה ביופייה, מה שהפך את המעיין למעין אקווריום טבעי – המזכיר את מימיו של אגם טנגניקה באפריקה או את אקווריומי היוקרה של חובבי דגים ברחבי העולם.
האם מדובר בתופעה חיובית?
כחוקר טבע, לרוב דעתי על מינים פולשים שלילית. אך כאן, לפחות לעת עתה, נוצר שיווי משקל מפתיע. ניכרת תחרות בין הדגים המקומיים לפולשים, אך גם הרמוניה מסוימת – והמעיין הפך ליצירת אמנות חיה, צבעונית ומלאת תנועה.
תחרות, הכלאות ותצפיות נדירות
בין הדגים נראים לעיתים מינים שנראים כהכלאה של דגים שונים – מנוקדים, צבעוניים ומוזרים. הכוכים, השיחים והתצורות הגאולוגיות של המעיין משמשים כמשכן לדגיגים צעירים ולאזורי קינון. כאן, מתחת לפני המים, מתנהלת מלחמת הישרדות בין מינים – אך כזו שבה היופי, ולא האלימות, שולט.
קרפיון זהוב זה הוא כנראה הכלאה של קרפיון קוי. את הצבע הזה ראיתי השנה בפעם הראשונה בסחנה.
מערות נסתרות, חמצן מפתיע ודגדוג של דגים
אחת מגולות הכותרת של הצלילות במעיין היא מערת הנביעה – מערה גדולה שתקרתה משוננת משחיקה של אלפי שנים, ובה נטיפים פעילים, שרכים ירוקים ושורשים מאובנים. מים מוזרמים לעיתים דרך תעלות מלאכותיות – פעולה שלכאורה נתפסת כהפרעה לטבע – אך דווקא תרמה לערבול מים, להכנסת חמצן, ולשגשוג דגי השפמנון. החמצן נמס טוב יותר במים קרים, והבדלי הטמפרטורה תורמים לכך.
דגדוג נעים של דגי עגולסת
ואם מישהו חושש מדגים תוקפניים, כדאי לדעת: כאן, בשונה מהים התיכון שבו דווח על נשיכות כואבות של דגי ספרוס, הדגים המקומיים דווקא "מלטפים". דגי עגולסת, לדוגמה, "מנקים" את העור בצורה שגורמת לדגדוג נעים ולא מטריד.
שפמנונים, דגי קוי ודגיגים בין שיחי הפטל
בפינות נסתרות לאורך הנחל, לעיתים מבלי שמטיילים מבחינים בכך, חיים שפמנונים מרהיבים לצד אמנונים גדולים. דגי קוי, שהצטרפו אף הם ל"מערך", בוחשים את הקרקעית ומקשים על צילום תת-ימי. לכן מומלץ לצלם בשעות הבוקר המוקדמות ובימים שקטים יותר.
יש לזכור: המקום הוא שמורת טבע – והדיג אסור בהחלט!
לסיכום
מעיין הסחנה הוא הרבה יותר מאתר רחצה. זהו אתר טבע דינמי, סודי כמעט, שבו נפגשים תהליכים גאולוגיים נדירים עם עולם תת-מימי חי ונושם. חדירתם של מינים זרים יצרה תופעה מורכבת אך מרהיבה – והמעיין ממשיך להפתיע בכל צלילה מחדש. מקום שהוא גם שמורת טבע, גם מעבדה חיה, וגם גן עדן קטן של צבע ושלווה בלב הטבע
ממש מגניב! מלא מידע, תודה רבה.
מוטי היקר, כתבה מדהימה עם תצלומים מרהיבים! ממש מרתק לראות את דגי האמנון, השפמנונים ודגי העגולת בצילום אמיתי ! גם הצבעים כל כך מרהירבים והם נראים יצורים מרתקים. הים הוא בחלט מקום קסום ומופלא! השכך לפסם כתבות כאלו! ישר כוח!
מדהיםםםםם מוטי תודה על השיתוף
האם אפשר לדוג שם?
לא זו שמורת טבע
היי אבי.
אסור לדוג שם רק ביציאה מהמתחם
תודה על הידע שהענקת לי תמיד נהנהת לקרוא את הכתבות שלך. מחכה כבר לכתבה הבאה
כתבה כייפית, תמונות מרהיבות, טבע ימי במיטבו….. לצד זאת הערה חשובה: צריך להפריט את הטבע ולאפשר לגורמים פרטיים לנהל את שכיות החמדה של הטבע בישראל, במצב הנוכחי, רט"ג (רשות הטבע והגנים שהפככה להיות רשות הגזל של הטבע והגנים) משתלטת על הטבע בישראל וגוזלת אותו מהציבור – מנכסת אותו לעצמה תחת הגדרה של "שמורת טבע" ו"גן לאומי", ואז ממסחרת את הטבע וממסחרת בו. חייבים להוציא את המסחור מידי רט"ג – שייעסקו בשמירת הטבע ולא בספסור ובמסחור הטבע, כי יש פה ניגוד עניינים.
כתה כייפית, תמונות מרהיבות, טבע ימי במיטבו….. לצד זאת הערה חשובה: צריך להפריט את הטבע ולאפשר לגורמים פרטיים לנהל את שכיות החמדה של הטבע בישראל, במצב הנוכחי, רט"ג (רשות הטבע והגנים שהפככה להיות רשות הגזל של הטבע והגנים) משתלטת על הטבע בישראל וגוזלת אותו מהציבור – מנכסת אותו לעצמה תחת הגדרה של "שמורת טבע" ו"גן לאומי", ואז ממסחרת את הטבע וממסחרת בו. חייבים להוציא את המסחור מידי רט"ג – שייעסקו בשמירת הטבע ולא בספסור ובמסחור הטבע, כי יש פה ניגוד עניינים.
בהמשך בנחל הקיבוצים איתרנו הבן שלי ואני גם הדג המכונה מולי מפרש.
במערה הגדולה בצד המזרחי ראיתי קרפיון ענק ששולט על הטריטוריה במערה.
שלום אלישע קרפיון גדול או רוח צבעוני?
אין לדגי הנוי איך להגיע למעיין באופן טבעי. משחררים אותם בסחנה
שלום ליאורה.
את צודקת, אנשים זרקו אותם מתוך כוונה טובה אך שגויה.
הטבע מתאזן תמיד.
שבת שלום
השקנאים אוכלים דגים בבריכות של הקיבוצים וכשעפים דגים נופלים להם מהפה , זה תופעה נפוצה מאוד
הגיוני כי איך הם יכולים לעבור שטח יבשתי מבריכות דגים לבריכות הסחנה
יופי חשבתי נכנסת לכתבה סוף סוף קצת לשטוף את העיניים בגברים משויצים בגוף שרירי וריבועים בסחנה. וכל מה שקבלנו זה דגים.
יעלי, יקירתי,
אנחנו גם בעד תרבות מעשירה…
תודה למוטי,
שמביא את היופי בצילומים והמידע,
מוטי ינסה בכתבה הבאה…
מרתק.
מקוה שהמקום עשאר סודי, שהאדם לא יעשה נזקים כמו במקומות אחרים.
שלום עליזה
המקום שמור ומוגן זהו גן לאומי