הורי הנרצחים בפיגוע בקו 37 בחיפה: המשטרה סגרה תיק נגד מחבל שקיבל תגמול על הרצח

(חי פה) – עשרים ושתיים שנה לאחר הפיגוע הקטלני באוטובוס קו 37 בחיפה, שבו נרצחו 17 בני אדם, רובם ילדים ובני נוער, שוב מתחדדת תחושת חוסר הצדק בקרב המשפחות השכולות.

מוניר רג'בי הורשע בסיוע לרצח, ריצה את עונשו ושוחרר בשנת 2023. הורי הנרצחים טוענים כעת כי במהלך ריצוי עונשו, קיבל רג'בי כספים מהרשות הפלסטינית, עבור השתתפותו ברצח וכי קבלת הכספים מהווה עילה להעמדתו לדין.

תלונה שהגישו ההורים נגד מוניר רג'בי – נסגרה לאחרונה על ידי המשטרה והמשפחות אינן מוכנות להשלים עם סגירת התלונה. המשפחות ממשיכות להיאבק מול ההליך שביצעה המשטרה.

פיגוע הדמים בקו 37 – זיכרון כואב בלב העיר חיפה

ב-5 במרץ 2003, סמוך לשעה 14:15 בצהריים, התפוצץ מחבל מתאבד באוטובוס קו 37 של אגד, שנסע מהדר לעיר התחתית דרך ציר מוריה. הפיצוץ אירע בשדרות מוריה, בשכונת כרמל מרכזי. באוטובוס נסעו תלמידים ותלמידות שחזרו מבית הספר, עוברי אורח ואנשים בדרכם הביתה. כתוצאה מהפיצוץ נרצחו 17 בני אדם, ביניהם תלמידים צעירים, ונפצעו עשרות נוסעים. זירת הפיגוע נחרתה בזיכרון הקולקטיבי של תושבי חיפה, ומאז הפכה לסמל של כאב וזעם. עבור ההורים שאיבדו את ילדיהם – הזמן לא מרפא את הפצע, והוא אף מחריף לנוכח מה שהם רואים כהתעלמות מתמשכת של הרשויות.

חשד: המחבל קיבל כספים מהרשות הפלסטינית בעבור השתתפותו בפיגוע

על פי תלונה שהוגשה למשטרת חיפה ב-11 בדצמבר 2022, מוניר רג'בי, שהורשע בעבר בהשתתפות בפיגוע, קיבל מהרשות הפלסטינית סך של 405,187 שקלים כתמורה למעשיו. מדובר, לטענת המשפחות, בעבירה על סעיפים 31 ו-32 לחוק המאבק בטרור, האוסרים על קבלת תגמול עבור ביצוע מעשה טרור. סעיפים אלה קובעים כי העונש בגין פעולה כזו – בין אם מדובר בשכר ישיר או בתגמול עקיף – הוא עד עשר שנות מאסר.

הראיה שהוצגה למשטרה: צו תפיסה חתום על ידי שר הביטחון

כחלק מהתלונה צורף מסמך רשמי: צו תפיסה שהוציא שר הביטחון בתאריך 10 בפברואר 2023, המורה על תפיסת כספים שהועברו למחבל מוניר רג'בי על ידי הרשות הפלסטינית. מדובר במסמך ממשלתי רשמי המהווה הוכחה חותכת לקבלת הכספים. למרות זאת, המשטרה הודיעה על סגירת התיק בתאריך 16 במרץ 2025. לדברי המשפחות, לא ברור על סמך מה נסגר התיק, ומהן הפעולות שבוצעו במסגרת החקירה – אם בכלל.

תגובת המשטרה: סגירת התיק – ללא הסברים למגישי התלונה

ראש לשכת החקירות במחוז חוף, רפ"ק נמרוד בן דור, הודיע במכתב רשמי כי התיק נגד רג'בי נסגר. אלא שלפי ההורים, ההודעה לא כללה פירוט של צעדים שננקטו או חקירות שנעשו. הם תוהים האם רג'בי זומן לחקירה, האם נבדקה זהות מקבל הכספים בפועל, והאם נבחנה האפשרות שהוא נעזר בבני משפחתו – אחותו סמר, אמו סעדה או אחיו איסמעיל רג'בי – על מנת לקבל את הכספים.

מיופה הכוח והמשפחה – מעורבות אפשרית גם של אחרים

המשפחות דורשות חקירה שתבחן לא רק את רג'בי עצמו אלא גם את בני משפחתו. לפי חוק המאבק בטרור, גם מי שמעביר או מקבל כספים בשמו של מחבל במסגרת תגמול על מעשה טרור – עובר על החוק. במיוחד עולה החשד כלפי אחיו איסמעיל רג'בי, שגם הוא ריצה שמונה שנות מאסר בגין מעורבותו בפיגוע. לטענת ההורים, יש לבדוק אם הוא או בני משפחה אחרים תיווכו לכאורה בקבלת הכספים האסורים – ואם כן, גם הם צריכים לעמוד לדין.

מאבק מתמשך של משפחות שכולות: "לא נוותר"

מאחורי התלונה ניצבים שלושה הורים שכולים – רון קרמן, אביה של טל ז"ל; יוסי צור, אביו של אסף ז"ל; ויוסי מנדלביץ, אביו של יובל ז"ל. הם לא מוכנים לוותר. מבחינתם, סגירת התיק מהווה פגיעה לא רק בזכר הילדים אלא גם באמון הציבור ברשויות האכיפה. "אנחנו דורשים לדעת בדיוק מה נעשה, מה לא נעשה, ומדוע עבריין טרור מקבל כספים ואינו מועמד לדין – בניגוד לחוק", כתבו במכתבם.

המשפחות פנו בדרישה רשמית לפגישה עם גורמי האכיפה שהיו מעורבים בתיק, כדי להבין מדוע הוא נסגר. הן דורשות פתיחה מחודשת של החקירה, חקירה יסודית של כל מקורות הכסף שהועברו לרג'בי לאורך 20 שנות מאסרו, והעמדתו לדין על פי חוקי מדינת ישראל.

החוק ברור – אבל לא נאכף

חוק המאבק בטרור, שנחקק בשנת 2016, נועד בדיוק למצבים כאלה – למנוע את התופעה שבה מחבלים מקבלים "שכר" על פעולות רצחניות. החוק אינו מסתפק במניעת העברת הכספים אלא גם מגדיר את קבלתם כעבירה פלילית חמורה. סעיפים 31 ו-32 לחוק מדגישים: כל אדם שמקבל תמורה על פעולה שנחשבת כטרור – דינו עד עשר שנות מאסר. אך לדברי המשפחות, החוק נותר בגדר אות מתה כאשר מדובר במחבלים שרצחו אזרחים ישראלים.

"החוק בידיהם, והם בוחרים שלא להשתמש בו", אמר אב שכול בזעם. "זו לא רק אכזבה – זו בגידה בזיכרון של הילדים שלנו". "אם המחבל מקבל כסף בעד מה שעשה, זה כאילו המדינה שלנו אומרת – זה בסדר", מסכם אחד האבות. "זה לא בסדר. זה פשע נוסף, וזה חייב להיפסק. וזו חובת המדינה לפעול".

דרישה לצדק – גם אחרי 20 שנה

עבור ההורים מדובר במאבק שאין לו תאריך תפוגה. עשרים שנה חלפו – אבל עבורם, הזמן עצר ב-5 במרץ 2003. כל עוד יש צדק שלא נעשה, כל עוד יש פוגעים שלא נענשו – הם ימשיכו לפעול, לפנות, להיאבק, ולא לוותר. הם מבקשים דבר אחד – שמערכת המשפט והמשטרה של מדינת ישראל תעשה את מה שהיא מחויבת לעשות: לאכוף את החוק, להגן על אזרחיה, ולמנוע את הפעם הבאה. כי כפי שההורים למדו על בשרם – אם אין תג מחיר על טרור, הוא רק ימשיך להתגבר.