(חי פה) – בצירוף מקרים מצמרר, רק יומיים לפני יום השנה לפיגוע בקו 37 שאירע בחיפה לפני 22 שנה, הבוקר (03/03/2025) אירע פיגוע דקירה בתחנה המרכזית במפרץ חיפה.
בפיגוע נפגעו חמישה בני אדם, אחד מהם, גבר בן 65, נדקר למוות. המחבל, תושב שפרעם בן 20 ששב לאחרונה מחו"ל, החל לדקור אנשים בתוך אוטובוס קו 167, ירד מהאוטובוס ודקר באכזריות אדם נוסף, המשיך אל הרציף, שם השתלטו עליו איש אבטחה ואזרח, עד שנוטרל בזירה.
חזר משהות בחו"ל
המחבל, בעל אזרחות גרמנית, שב לישראל בשבוע שעבר, לאחר שהתגורר בחו"ל במשך מספר חודשים. נסיבות הפיגוע עדיין נבדקות, כאשר בני משפחתו טוענים כי סבל מבעיות נפשיות.
זיכרון כואב
הפיגוע, כאמור, התרחש יומיים בלבד לפני יום השנה ה-22 לפיגוע בקו 37, שאירע ב-5 במרץ 2003. אז, מחבל מתאבד עלה על האוטובוס שהסיע תלמידים רבים בשובם מבתי הספר והתפוצץ כשהאוטובוס עבר בשדרות מוריה בעיר. בפיגוע נרצחו 17 בני אדם, בהם שמונה תלמידי בית ספר. מאוחר יותר התברר כי המחבל לא פעל לבדו, וכי מספר מחבלים נוספים היו מעורבים בארגון הפיגוע.
השלכות שחרור המחבלים
מתוך חמשת המחבלים שנכלאו בעקבות הפיגוע, שלושה שוחררו במסגרת עסקת שליט, אחד השתחרר לאחר שסיים לרצות 20 שנות מאסר, והמחבל שנותר במאסר, שוחרר בשלב האחרון של עסקת החטופים, לפני מספר ימים. כיום אף אחד מהמחבלים שהיו מעורבים בפיגוע בקו 37 לא נותר בכלא הישראלי. במקום הפיגוע ניצבת אנדרטה, עליה חקוקים שמות הנרצחים.
"מחזיר אותי לאותו יום נורא"
יוסי צור, אביו של אסף צור ז"ל, שנרצח בפיגוע בקו 37, מספר על התחושות הקשות שהתעוררו בו בעקבות הפיגוע הנוכחי: "אנחנו בשבוע רגיש, כי אנו מתכוננים לאזכרה, ואז אני נחשף לחדשות ורואה את המילים 'פיגוע', 'אוטובוס' ו'תעודת זהות כחולה'. זה זורק אותי מיד לאותו יום לפני 22 שנה. קשה לשמוע על ילד בן 15 שנפצע בפיגוע הנוכחי, זה מזכיר לי את התלמידים שנרצחו בפיגוע שלנו. הכול טריגרים שמחזירים אותי לכאב העצום".
"קשה להאמין שעברו 22 שנה"
השנה חל יום השנה לפיגוע בדיוק באותו יום בשבוע בו התרחש – יום רביעי. "זה משחזר את מה שהיה אז," אומר צור. "ביום חמישי לאחר הפיגוע התקיימו לוויות בזו אחר זו, והשנה שוב יש אזכרות רבות, שש מתקיימות ביום שישי בבוקר. אנשים נודדים מאזכרה לאזכרה, זה משחזר במשהו את הימים ההם. קשה להאמין שעברו 22 שנה".
"המחבלים שוחררו – הילדים שלנו נותרו קבורים"
צור מתייחס בכאב לשחרורו של המחבל האחרון ששוחרר מבין המעורבים בפיגוע: "אין יותר מחבלים בכלא, רק אנחנו נשארנו עם הילדים שלנו בקברים. ארבעה מהם שוחררו בעסקאות שונות, האחרון השתחרר במסגרת השחרור האחרון של 600 מחבלים. המחבלים הלכו, אבל הכאב שלנו נשאר לנצח".
"לא למדנו כלום, ממשיכים לשחרר מחבלים"
רון קרמן, אביה של טל קרמן ז"ל, שנרצחה בפיגוע בקו 37 בהיותה בת 17, התייחס גם הוא לפיגוע שאירע היום ולמדיניות שחרור המחבלים: "לפני שבועיים היו חמישה מטענים באוטובוסים במרכז הארץ. הילדים של היום לא יודעים איזה פיגועים היו פה בעבר, למדינה אין זיכרון. בעבר אמרו ששחרור מחבלים יהיה רק במקרים יוצאי דופן, כמו עסקת שליט, אבל מאז זה הפך לנורמה. אף אחד לא שואל את משפחות הקורבנות, ואף אחד לא מתנצל בפנינו. אני מוריד את הכובע בפני משפחות החטופים, אבל ההנהגה צריכה גם להחזיר את החטופים וגם לשמור על תשעה מיליון אזרחים נוספים".
הזיכרון האחרון עם טל
קרמן נזכר ביום האחרון עם בתו: "זה היה יום שני, בדיוק כמו היום. היינו בבית ורקדנו – ילדה בת 17 שרוקדת עם אבא שלה, זה היה רגע מיוחד. אחרי זה לקחתי אותה למסעדת הבוקרים, אכלנו ושיחקנו עם הבוטנים. מאז לא חזרתי לשם. זה היה הרגע האחרון שראיתי אותה".
המשפחה נותרה עם הכאב
טל קרמן השאירה אחריה שני אחים, דרור, שהיה אז בן 12 והיום הוא בן 33, ואחות קטנה, מיקה, שנולדה אחרי הפיגוע וכיום היא תלמידת י"ב. "היא עושה בדיוק את אותו המסלול שטל עשתה. היא שלחה לנו תמונות מהטיול השנתי, זה היה מטלטל. קשה להאמין שעברו 22 שנה. אנחנו כבר מתורגלים בארגון אזכרות, מוודאים תמיד שלא תהיה חפיפה ביניהן. אנחנו רוצים להמשיך לזכור, אבל אנחנו מרגישים שהזיכרון של טל דוהה בהיסטוריה. כולם עסוקים במלחמה הנוכחית ובחטופים, אף אחד כבר לא מתייחס לנרצחים מהעבר".
"הנרצחים מהעבר נשכחים, זה כואב"
קרמן משתף בביקורת שלו כלפי הגורמים הרשמיים: "אפילו בקק"ל, כשנותנים אפשרות לנטוע עץ לזכר חללי מלחמת חרבות ברזל, אין שום אזכור לנרצחי הפיגועים משנים עברו. זה כואב לראות איך ההיסטוריה שלנו נשכחת".
הפיגוע במרכזית המפרץ מזכיר לכולם שגלי הטרור לא פוסקים, ושהכאב שנושאים משפחות נפגעי הטרור אינו מתעמעם עם השנים. עבור המשפחות השכולות, כל פיגוע הוא כמו חזרה אל אותו יום נורא בו איבדו את היקר להן מכל.
מה עם הפיגוע בבת גלים בחיפה שנה שעברה של המחבל מטמרה מהגליל שדרס צעיר ורדף עם גרזן אחרי אזרחים גם הוא חולה נפש?
מה עם הפיגוע של בת המיעוטים בת ה15 מחיפה שדקרה בגן הזיכרון את העולה חדש בן ה47 באפריל 2022 גם היא חולת נפש?
מה עם 2 הפיגועים בבאר שבע בשנה שעברה שבוצעו האחד ע"י תושב לקיה והפיגוע השני של תושב רהט גם חולי נפש? והפיגוע בחדרה של תושב אום אל פאחם שנה שעברה גם חולה נפש? ואתמול הפיגוע של תושב שפרעם גם חולה נפש?
עד מתי תקשורת השמאל יפמפמו פה את הדו קיום המדומה?
הם כל כך צודקים.
לא למדנו כלום לא מהפיגןעים אז ולא בטבח 7.10 משחררים מחבלים רוצחים לחזור לחטוף ולטבוח.
מדינת המשפטיזציה – שאיבדה כל הגיון, הרתעה וצלם כלפי מפגעי הטרור. אנחנו יורים לעצמנו ברגל בהפגנות העסקה ובכיום העיסקה ושוב סבב עם חמאסטן. אסון.
מוטי הרשקו ובנו נרצחו, רק בגלל שהם יהודים, מוטי למד איתי וישבנו בסמוך, היכרתי אותו מצויין, היה אדם טוב , שקט . צר עליו מאוד..יהיה זיכרו ברוך….
גברת גילה הוא לא היה חולה נפש מי שחולה נפש לא טס מגרמניה לישראל מסתובב לבד באוטובוסים ובדרך פלא בוחר דווקא בתחנה המרכזית כדי לבצע את הפיגוע, פיגוע מתוכנן מראש של מחבל קר רוח .
יפה מאוד אמר אחד ההורים השכולים לא למדנו כלום אנחנו עדיין משחררים מחבלים אבל הייתי מציע לו לשאול את השאלה הזאת את אותם מפגינים שחוסמים את ציר מוריה במשך שנה וחצי כי הם אלו שמפעילים לחץ לעסקאות גרועות מול החמאס,אילו הייתה רוח גבית לממשלה לנהל את המשא ומתן בקור רוח ובלי לחץ דברים היו נראים אחרת. יהי זכרם של נרצחי קו 37 ברוך לנצח נצחים השם יקום דמם .
גם טל וגם אסף יישארו איתנו לנצח , כילדה שלמדה עם אסף וגדלה איתו בשכונה , היום כאמא ל 3 ילדים שעוברת איתם הרבה בשדרות מוריה ליד הבורקס , כי זו צומת ליד הבית ,תמיד מזכירה להם את כל הפרחים שנקטפו בטרם עת , תמיד חשוב לזכור אותם, הם היו ילדים כאלו טובים. לא סתם אומרים שהטובים הולכים ראשונים
מיכל הכתבה מעוותת לחלוטין.
הרוצח מאתמול הוא לא מחבל אלא אדם פגוע נפש עם סכיזופרניה קשה ורקורד טיפולי בגרמניה וישראל המצביע על תפיסת מציאות לא נורמטיבית. בקיצור אדם חולה שלא היה צריך להסתובב חופשי אם היו כאן שירותי בריאות נפש מסודרים ולא מרוסקים על ידי ממשלת החורבן הנוכחית. גם השרותים הריימים קורסים תחת העומס של טבח 7/10 ותוצאותיו.
לקשור זאת לפיגוע הנורא בקו 37 זו דמגוגיה נוראית. טבח 7/10 ופיגועים דלאחריו הם הרס החוסן החברתי בגלל יחס. המזלזל של המערכת הממשלתית וחשיפת כשלי הצבא.
לא צריך פגוע נפש אחד כדי להתערער. אנו מעורערים בבסיסנו כבר שנים: מהמהפכה המשטרית והטבח הנורא ולאחריו מלחמה העונדת להתחדש כי פסיכופט מוחלט עומד בראשות הממשלה ולא מעניין אותו שנרצחים ונהרגים במדינה תחת אחריותו. גם אותו מסרבים לאבחן ולאשפזו לטובת כולנו.
מספיק מספיק שלף סכין וטבח באנשים
עבר הסתה קשה בגרמניה.. מענין איפה
עם כל הכאב, אבל צודקת…
מערכת העיתון פשוט עשתה מניפולציה לעובדות עדי לתפוס כותרת…
עם זאת כואב לי על הנרצח, הנפגעים ועדיין כואב לי הנרצחים דאז