מי אתה, יריב לוין? שיחה עם עו"ד יראון פסטינגר

הקדמה

מזה כ-16 חודשים, עושה שר המשפטים לוין כל שביכולתו למנוע את מועמדותו של השופט יצחק עמית לנשיאות בית המשפט העליון. זה כלל אינסוף גרירות רגליים, התחכמויות, הכפשות והיעלבויות בניסיון למשוך זמן.

כאשר סוף סוף התכנסה הוועדה לבחירת שופטים, החרימו השר לוין ושני נציגי הקואליציה את הישיבה. הוועדה בחרה ביצחק עמית לנשיא בית המשפט העליון. בתגובה, הודיע לוין שהוא איננו מכיר במינוי ולא ישתף פעולה עם הנשיא הנבחר. ראש הממשלה הלך בעקבותיו ולא ישתתף בהשבעת הנשיא, דבר שלא קרה מעולם, ולאחרונה הצטרף גם יו"ר הכנסת לחגיגת החרמות, לתפארת מדינת ישראל.

על רקע מחול השדים סביב מינוי של השופט יצחק עמית לנשיא בית המשפט העליון, ביקשתי לקבל תובנות על שני האנשים שבמרכז המהומה הזאת. לצורך זה חיפשתי אנשים מתוך קהילת עורכי הדין, עם הכרות קודמת איתם.

השופט עמית כיהן כשופט בחיפה כ-12 שנים. בכתבה הקודמת, קיבלנו מעורך דין חיפאי ותיק רשמים על אישיותו של השופט יצחק עמית. הפעם נשמע מעורך דין ירושלמי רשמים על יריב לוין.

יריב לוין

יריב לוין נולד בשנת 1969 בשכונת קטמון בירושלים. אביו, פרופ' אריה לוין, היה חוקר לשון באוניברסיטה העברית וחתן פרס ישראל לבלשנות. סנדקו היה השר מנחם בגין. לוין למד בתיכון בויאר בירושלים ושירת כמתרגם בערבית ביחידה 8200. הוא בעל תואר ראשון במשפטים מהאוניברסיטה העברית ועבד כעורך דין בתחום המסחרי-אזרחי.

כסטודנט, היה פעיל בתא הסטודנטים של הליכוד, תחילה כדובר ולאחר מכן כסגן יו"ר התא. בשנת 1997 הקים את סניף הליכוד במודיעין, וב-2003 נבחר ליו"ר הסניף. בשנת 2006 מינה אותו בנימין נתניהו לעמוד בראש המטה לביקורת השלטון – תפקיד שמטרתו הייתה לאתגר את ממשלת אהוד אולמרט. במקביל, עמד לוין בראש סיעת מח"ץ (משפטנים חדשים צעירים) בלשכת עורכי הדין מאז 1999, ובשנים 2003–2005 שימש כממלא מקום ראש הלשכה.

לוין נכנס לכנסת בפברואר 2009. במרץ 2013 מונה ליו"ר הקואליציה ולראש סיעת הליכוד-ישראל ביתנו. במאי 2015 מונה לשר התיירות, ובהמשך כיהן כיו"ר הכנסת (2020). מאז דצמבר 2023 הוא מכהן כשר המשפטים. ב-4 בינואר 2023 הכריז לוין על תוכניתו לרפורמה במערכת המשפט, המכונה "המהפכה המשפטית". מאז הוא מקדיש את מרצו למאבק ברשות השופטת, במתכונתה הנוכחית.

מי אתה יריב לוין?

ביקשתי לקבל את תובנותיו של עורך הדין הירושלמי יראון פסטינגר על יריב לוין.
גילוי נאות: יראון ואני מכירים עוד מימי לימודינו בבית הספר הריאלי.

עו"ד פסטינגר הוא בעל ניסיון של למעלה מארבעים שנה ושותף מייסד במשרד עורכי הדין רון-פסטינגר. הוא מתמחה בתחומי הנזיקין, הביטוח והרשלנות הרפואית. לצד עבודתו המשפטית, עסק פסטינגר במשך שנים רבות גם בעשייה ציבורית. הוא כיהן למעלה משני עשורים כחבר הוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין, והיה ממייסדי פורום הנזיקין בלשכה ויושב ראשו. בשנים 2003 ו-2007 התמודד על ראשות הלשכה.

עו"ד פסטינגר נודע במשך שנים רבות כמבקר חריף של מערכת המשפט, בעיקר על רקע האקטיביזם השיפוטי שלה.

שאלות לעו"ד פסטינגר

1. מהיכן ההיכרות שלך עם יריב לוין?

בשנים 1995-2015 כיהנתי כחבר הועד המרכזי של לשכת עורכי הדין, לאחר שנבחרתי לתפקיד במשך חמש קדנציות. אפשר לומר שהייתי ממובילי המחנה השמרני בלשכה. את יריב לוין הכרתי ב-1999, כאשר כיהן כחבר המועצה הארצית של הלשכה. הוא היה כבר אז איש ליכוד והוביל את סיעת מח"צ בלשכה.

2. מה תוכל לספר על התנהלותו של לוין בלישכה?

בשמונה השנים שבהן כיהן בלשכת עורכי הדין (1999–2007), יריב לוין לא השאיר חותם של ממש. הוא לא יזם, לא קידם החלטות, ולא היה מעורב אפילו בחקיקה מינימלית. בלשכה הוא תפקד כאפרטצ'יק, שהתמקד בעיקר בכיבודים ובקידום עצמי.

בשנת 2004 עלתה מועמדותה של פרופ' רות גביזון ז"ל, משפטנית מבריקה ובעלת שם, לתפקיד שופטת בבית המשפט העליון. מועמדותה נתקלה בהתנגדות עזה מצד נשיא בית המשפט העליון דאז, אהרן ברק, בשל דעותיה השמרניות והתנגדותה לאקטיביזם השיפוטי. שרת המשפטים ציפי לבני הטילה את מלוא כובד משקלה לטובת מינויה של גביזון, אך נתקלה בהתנגדות מצד ברק. שאף הצהיר בפומבי: "יש לה אג'נדה…".

כדי להעביר את המינוי, הייתה לבני זקוקה לתמיכתם של שני נציגי לשכת עורכי הדין בוועדה למינוי שופטים. נציגים אלה נבחרים אחת לשלוש שנים על ידי המועצה הארצית של הלשכה, בהצבעה חשאית. המחנה שלי ואני תמכנו בלבני ופעלנו לקדם את מינויה של גביזון. הצלחנו להביא לבחירתו של נציג אחד – עו"ד פיני מרינסקי (23:22 בהצבעה), אך כשלנו בהעברת הנציג השני – עו"ד יעקב נאמן (24:22).

כך, בהפרש של שני קולות, כשל הניסיון שלנו למנות את רות גביזון לבית המשפט העליון.

למיטב ידיעתי, נתניהו דרש מלוין לתמוך במועמדותו של יעקב נאמן כנציג לשכת עורכי הדין בוועדה למינוי שופטים. נודע לי כי הוא אף הזהיר אותו שאם לא יעשה זאת, אין לו מקום בליכוד. ומה עשה יריב לוין, ה"אידיאולוג" ואיש הליכוד? במקום לעמוד לצד נאמן, הוא חבר לראש הלשכה דאז, עו"ד שלמה כהן – איש שמאל רדיקלי – והעניק לו שליטה מוחלטת בלשכה ובמוסדותיה. ההצבעה הייתה חשאית, אך כבר אז חשדנו שלוין כרת דיל עם כהן.

כמה שנים לאחר מכן, החשד אומת. עורך דין מסיעתו של לוין, שהצביע יחד איתו עבור מועמדיו של שלמה כהן, סיפר לי שלוין התוודה בפניו כי אכן סיכל את בחירתו של נאמן – בניגוד להבטחתו לנתניהו. ובעבור מה מכר לוין את עקרונותיו (אם היו כאלה) וחבר לאדם שמייצג את ההפך הגמור מהשקפת עולמו? תמורת תואר חסר משמעות – ממלא מקום ראש לשכת עורכי הדין – למשך חצי קדנציה, כשנתיים בלבד.

ומדוע רימה את נתניהו? באותה תקופה החשיב לוין את יחסיו עם שלמה כהן ואת הכיבודים שקיבל ממנו יותר מאשר את נתניהו והליכוד, שהיה אז מפלגת אופוזיציה מצומקת עם 12 מנדטים בלבד.

התוצאה?
כהן שלט בלשכה ללא הפרעה, העניק תמיכה קנאית לנשיא אהרן ברק ולפרקליטות, והפך את לשכת עורכי הדין לכלי פוליטי מגויס. למעשה, אפשר לוין את הפוליטיזציה המוחלטת של הלשכה בידי כהן, על דעותיו הפוסט-ציוניות.

3. מה תוכל לספר מידיעתך על עבודתו כעורך דין?

רבים מעורכי הדין המכהנים בלשכת עורכי הדין מגיעים עם רקע של עשייה משפטית משמעותית, לאחר שביססו את שמם כמשפטנים מובילים. לעומת זאת, יריב לוין מעולם לא התבלט בתחום המשפטי ונותר בשולי המקצוע.

4. מה דעתך על ה"רפורמה המשפטית" של לוין?

לדעתי, הריצה המטורפת של קואליציית נתניהו לחקיקת המהפכה המשטרית נובעת ממניע אחד ויחיד: ביטול משפטו של נתניהו. בין אם באמצעות "חוק אמסלם", שיבטל את ההליך המשפטי נגדו, ובין אם באמצעות השתלטות על מערכת המשפט – זהו היעד המרכזי.

לחלופין, ייתכן שהמטרה תושג בדרך מסוכנת עוד יותר: הסלמה לעימות אלים, שיגיע, כרגיל, מהימין. במצב כזה, גם אישים מתונים וטובים עלולים לקרוא למתן חנינה לנתניהו, מתוך רצון למנוע מלחמת אזרחים ולשמור על שלמות המדינה. אם נתניהו ינצל את כוחו הפוליטי כדי למחוק את משפטו, המשמעות תהיה ברורה: מחיקת עקרון השוויון בפני החוק המעוגן במגילת העצמאות, והפיכתה של ישראל למדינה הערבית ה-23.

5. כמתנגד ותיק לאקטיביזם שיפוטי, מה בין התיקון שאתה מחפש לבין ה"רפורמה של לוין"?

מה שמניע את יריב לוין אינו תיקון מערכת המשפט אלא דה-לגיטימציה שלה, במטרה לשרת את נתניהו ולסייע לו להיחלץ ממשפטו. במצב כזה, כל דיון על "תיקונים" הוא חסר משמעות—כמו לרקוד על סיפון הטיטניק בעוד הספינה שוקעת.

למי שאינו מודע לכך, כיום רוב שופטי בית המשפט העליון הם אנשי ימין. אבל לוין אינו מסתפק בכך. מטרתו היא פוליטיזציה מוחלטת של מערכת המשפט, החלשתה והפיכתה לכלי בשליטת מרכז הליכוד. בכך הוא ישיג אפקט הרתעה כלפי שופטי ההרכב הדנים בתיק נתניהו, כמו גם כלפי אלו שיישבו בערעורו בעתיד.

זהו הרס של עקרונות שלטון החוק. זו הסיבה להתבטאויות של לוין בנוסח "לא מכיר בבחירה", לדברי אמסלם על "מלחמת אזרחים" ולהתבטאויות דומות של יו"ר הכנסת ואחרים—כולם בגיבויו של נתניהו, שמצדו מחרים את טקס השבעת נשיא העליון.

ואם לחזור לרפורמה—זו הנדרשת באמת, לא זו של לוין—הנזקים שכבר נגרמו מחייבים חזרה למושכלות ראשונים ופתיחה של תהליך חדש, שקוף ומוסכם. אם לוין ימשיך במהלכיו הכוחניים, הממשלה הבאה תבטל אותם ממילא.

6. מהיכן האובססיביות בהתנהלות של לוין מול מערכת המשפט?

מישור ההתייחסות של יריב לוין הוא אך ורק מרכז הליכוד. שם, שנאה ל"אליטות", ל"סמול", וגם האלמנט העדתי משחקים תפקיד מרכזי, כאילו לא הליכוד הוא ששולט במדינה כבר 50 שנה.

לוין עצמו כבר התבטא בתחילת המהלכים שלו, שאם יצליח להעביר את החוקים שהוא שואף להם, אז "הסמול לא יחזור לעולם לשלטון". ואם זהו מושג ה"משילות" האמיתית מבחינתו, הרי שזה מבהיר היטב את כוונותיו: משטר שבו רק צד אחד שולט, ללא שיח ציבורי אמיתי או התנגדות משמעותית.

7. לאן מוביל יריב לוין?

ללוין אין כוח משל עצמו – הוא שואב את כוחו הבלעדי מנתניהו. כל עוד ה"משבר החוקתי" המלאכותי וההסתה לעימות של מלחמת אזרחים משרתים את נתניהו, לוין ימשיך במהלכיו ללא עכבות. כשנתניהו ילך, רק אז יהיה אפשר להתחיל לתקן את מה שצריך לתקן במערכת המשפט ובמערכת הפוליטית. שום דבר טוב לא יקרה לפני כן.