אוּרִי שָׁרוֹן מחיפה "סוֹפֵר" אֶת הַיָּמִים מִתְּחִלַּת הַמִּלְחָמָה וּמְתָאֵר אֶת אֲשֶׁר חָשׁ:
כִּמְעַט שָׁנָה
א
כִּמְעַט שָׁנָה: הִנֵּה הִיא כְּבָר חוֹלֶפֶת.
כִּמְעַט שָׁנָה וְיוֹם רוֹדֵף עוֹד יוֹם.
בִּשְׁנַת הַשְּׁחוֹר הַמָּוֶת עוֹד שׁוֹלֵף אֶת
מַלְתְּעוֹתָיו וְהוּא כָּל כָּךְ אָיוֹם.
ב
כִּמְעַט שָׁנָה. הַמִּלְחָמָה נִמְשֶׁכֶת,
וְהִיא אוֹכֶלֶת כָּל חֶלְקָה טוֹבָה.
הַשְּׁכוֹל מַכֶּה וּכְאֵבוֹ מוֹשֵׁךְ אֶת
שְׂרִידֵי תּוּגָה וְגַם אֶת כְּאֵבָהּ.
ג
כִּמְעַט שָׁנָה. הַשְּׁכוֹל מַכֶּה עוֹד שֹׁרֶשׁ,
וּמְלֹא כָּבְדּוֹ מַטְרִיף אֶת הָאָדָם.
לְיַד קְבָרִים אַט אַט גָּדֵל הַחוֹרֵשׁ,
וּבְכִי אֲבֵל עֲדַיִן לֹא נָדַם.
ד
כִּמְעַט שָׁנָה: רַבּוֹת קִלְלוֹתֶיהָ;
בְּבֵית הַשְּׁכוֹל דּוֹמֵעַ מְנַחֵם.
גָּדְשָׁה שָׁנָה. רַבִּים הֵם סִבְלוֹתֶיהָ.
אַיֵּה אָדָם יָבוֹא וִירַחֵם?!
ה
וּמִי יִתֵּן תחלוף תְּקוּפַת הַסֵּבֶל
וְהַשָּׁלוֹם יִפְרֹץ אֶת גְּבוּלוֹתָיו.
שׁוּב לֹא יִהְיוּ אוֹתָם יְמֵי הָאֵבֶל:
בֵּית יִשְׂרָאֵל: יִתָּמּוּ סִבְלוֹתָיו.
ו
וּמִי אֲשֶׁר תִּקְוָה בּוֹ מְפַעֶמֶת,
וּשְׁלוֹם בֵּיתוֹ בְּרֹאשׁ מַעְיָנָיו –
יִשָּׂא תְּפִלָּה זָכָה וּמְנַחֶמֶת;
טוֹבַת עַמּוֹ תָּמִיד אֶל מוּל עֵינָיו.
————
נָא הָפִיצוּ בָּרַבִּים, כִּי הַכְּאֵב נוֹגֵעַ לְכֻלָּנוּ וּבְכֻלָּנוּ.