חיפה – העיר השלישית בגודלה • אבי אלבאום

ישראל היא מדינה עירונית, יותר מ 90% מהתושבים גרים בישובים עירוניים. החלוקה המקובלת היא לארבע אזורים מטרופוליטניים גדולים: ירושלים, תל אביב, חיפה ובאר שבע שיחד מכסים יותר מ 60% מתושבי המדינה.

מעט היסטוריה: לפני סיום המנדט הבריטי היו בישראל 24 ערים, במלחמת העצמאות החליפו חלקן ידיים (למשל עזה עברה לשליטת מצרים, שכם, ג'נין ואחרות עברו לירדן) וחלקן התרוקנו (לוד ורמלה הערביות למשל) כך שב 1950 הכריז שר הפנים על 14 ערים בלבד. במשך השנים נוספו ערים ונכון ל 2024 יש בישראל 82 ערים.

תשע ערים בלבד הן בעלות אוכלוסייה הגדולה מ 200 אלף תושבים. בירושלים, המובילה יש כמיליון תושבים, בתל אביב כחצי מיליון ובחיפה, השלישית, כ 300 אלף תושבים. באר שבע איננה העיר הרביעית בגודלה, למען האמת היא סוגרת את רשימת תשעת הערים עם 215 אלף תושבים בלבד.

מעט מתחת לחיפה נמצאות פתח-תקווה וראשון לציון. לשתיהן יש סיכוי טוב לרשת את מקומה של חיפה כעיר השלישית בגודלה בישראל בשנים הקרובות. לעיתים עולה עניין הניתוק של קריית חיים (ושמואל) מחיפה, ניתוק שכזה יוריד אותה ישירות למקום החמישי או השישי בדירוג.

משרד הפנים פועל לאיחוד רשויות, אז הסכנה של ניתוק קריית חיים איננה מוחשית בשלב זה, יחד עם זאת איחוד של גבעת שמואל עם פתח תקווה (רק מקומיים חדי עין יודעים היכן עובר הגבול ביניהם) יביא לירידת חיפה מהמקום השלישי או חיבור של ראשון לציון עם באר יעקב הסמוכה. חיפה יכולה כמובן לשמר את מקומה על ידי איחוד רשויות מתבקש עם נשר (כ 24 אלף תושבים) ו/או טירת כרמל (כ 30 אלף תושבים) הערכה שחיפה תרד ממקומה השלישי והמכובד בשנים הקרובות איננה נובעת רק מאיחודים שייתכן שלא יצאו לפועל, אלא גם מהעבודות הבאות:

1. לראשון לציון רזרבת קרקעות גדולה מפינוי מחנה צריפין כמו כן נבנה בעיר כרגע פרויקט האלף בעל
   פוטנציאל אכלוס של כמאה אלף תושבים בבינוי מלא.
2. לפתח תקווה פוטנציאל גדול מתוכניות הבינוי של מחנה סירקין שפונה.
3. שיעור גידול בשנים האחרונות:

() – לאורך 8 שנים
() – ממוצע רב שנתי
מקור הנתונים – הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

שתי הערים גדלות מהר יותר מחיפה, הן יקרות יותר ועדיין נהנות מביקוש גבוה יותר – כלומר יש להן משהו שלחיפה אין – מיקום במרכז. אנו רואים כיצד מגיבה המדינה על איום לפגוע במרכז מול המציאות היומיומית של החיים בצפון. לחיפה פוטנציאל גידול טוב, בכל שנה מגיעים לעיר אלפי סטודנטים למוסדות ההשכלה הגבוה המגוונים שבעיר, מיעטום נשאר לגור בעיר לאורך זמן. כשבודקים מה גורם לאנשים לגור במקום מסוים, מעבר לזמינות הדיור, מוצאים בדרך כלל את שלושת הסיבות הבאות:

1. חינוך
2. קהילה
3. תעסוקה
   לרוב זה גם מדרג החשיבות.

לעיר חיפה יש מתנת טבע ייחודית, עיר של הר וים. אולי הטופוגרפיה מקשה מעט אבל היא מייחדת את העיר. הטבע העירוני מצטרף למוסדות אקדמיים, לנמלי ים ואוויר, למרכז תעשיות מדע, למוזיאונים שיש רק בחיפה, לגנים הבהאיים, לעושר תחבורתי (רכבלים וכרמלית) ועוד. כך שלחיפה יש את כל הדרוש לשמר את מעמדה כעיר השלישית בגודלה רק אם ישכילו העומד בראשה ומועצת העיר לפעול בכיוון הנדרש – לא עוד בניינים אלא חיזוק מערכת החינוך, ובניית קהילות על בסיס שכונות ותת שכונות.

מיזמי בניה גדולים וראוותניים כדוגמת מורדות לינקולן/תל-אהרון או רמת גוראל (גבעת העיזים) לצד מגה-פרויקטים של התחדשות עירונית כשכונת בת-גלים אינם הדרך לשמר את מעמדה של העיר. מיזמים אלו הורסים את ייחודה של חיפה ויקשו על שמירת מעמדה של העיר.

ואולי הגודל לא קובע? ואין כל חשיבות למיקום של עיר על פודיום הערים הגדולות. רז קינסטליך, ראש עירית ראשון לציון רואה זאת כיעד, כחלק מהחזון של ראשון לציון לשנים הבאות ופועל נמרצות להגשמת חזון זה דרך פרויקט האלף שמשלב מגורים, תשתית קהילתית ותעסוקה, שלושת המרכיבים להצלחה. אם עבורו זה חשוב, כדאי שגם לפרנסי העיר חיפה יהיה חשוב לשמור על מיקומה של חיפה.