(חי פה) – תקנות המקלטים והמיגון בישראל נועדו להבטיח את שלומם של האזרחים במקרי חירום, כמו מתקפות טילים ואסונות טבע. החוק מתייחס למבנים פרטיים וציבוריים ומגדיר סטנדרטים למבנים קיימים וחדשים. כמה מקלטים מוכשרים קיימים בחיפה? האם יש חוק המחייב התקנת שירותים? ומה עם הנגישות?
יונה יהב, ראש העיר, דורש שהחוק יחייב בניית שירותים בכל מרחב מוגן, כמו חניונים ◄ צפו
החוק בישראל קובע כי כל מבנה ציבורי ופרטי חייב לכלול מקלט או ממ"ד (מרחב מוגן דירתי). התקנה המקורית לגבי בניית מקלטים נחקקה בשנת 1951, בעקבות מלחמת העצמאות, בה הבינו כי יש צורך להגן על האזרחים מפני התקפות אוויריות. אך לאורך השנים נעשו עדכונים ותיקונים רבים לחוק כדי להתאים אותו למציאות המשתנה של האיומים הביטחוניים. בשנת 1992, בעקבות מלחמת המפרץ, נוספו תקנות המחייבות התקנת ממ"ד בכל דירה חדשה.
בנוסף, בשנים האחרונות הוכנסו שינויים שמטרתם להקל על הליכי הגשת הבקשה והאישור של תוספות ממ"דים לבתים קיימים. בבניינים שבהם יש ממ"דים בכל הדירות, אין חובה לבנות מקלט משותף. עם זאת, בבניינים ישנים יותר, שבהם אין ממ"דים, החוק מחייב מקלט משותף עבור כל הדיירים.
בעקבות מלחמת חרבות ברזל והחשש מהתרחבות החזית הצפונית עד חיפה, וכן לאור דבריו של ראש העיר יונה יהב לפני כחודשיים במפגש עיתונאים בעיריית חיפה, בו הוא דיבר על הצורך הקריטי במתקני שירותים במרחבים מוגנים, החלטנו לבדוק את הנושא לעומק. יהב ציין כי אין זה מתקבל על הדעת שאנשים יאלצו לשהות מספר ימים במרחבים מוגנים או בחניונים ללא שירותים זמינים, והדגיש את מאבקו להבטחת בנייתם בכל מרחב מוגן. כדי להבין את תמונת המצב הנוכחית בעיר ואת דרישות החוק בתחום זה, בחנו גם את סוגיית ההנגשה במרחבים המוגנים.
האם החוק מחייב שירותים או מקלחות במקלטים או בממ"דים?
התקנות המעוגנות בחוק מלפני יותר מ-50 שנה אכן מחייבות התקנת שירותים במקלטים ציבוריים. בממ"דים ובמקלטים משותפים התקנות אינן מחייבות שירותים המחוברים לצנרת וניתן להוסיף כיסא כימי עם וילון ומאחז בהתאם לתקנות הנגישות.
בחיפה ישנם 174 מקלטים ציבוריים הפזורים ברחבי השכונות השונות, מתוכם 66 מקלטים בתוך בתי ספר ואשכולות גנים. מקלטים אלו נועדו לשמש את הציבור הרחב בעתות חירום, והם מתוחזקים על ידי העירייה באופן שוטף. בנוסף, העירייה הכשירה פתיחת חמש תחנות כרמלית כמרחבים מוגנים, בעת הישמע אזעקה, כמו גם 16 חניונים תת קרקעיים.
חשוב לציין כי המקלטים הפרטיים/המשותפים והממ"דים מתוחזקים על ידי הדיירים ועל ידי ועדי הבית. מתחילת מלחמת חרבות ברזל, הוגשו לעירייה 219 להיתר בנייה של ממ"דים, מתוכם אושרו כבר 120 בקשות בהליך מזורז.
המצב הביטחוני בישראל מכתיב את הצורך במיגון מתאים לכלל האזרחים, והחוק נועד להבטיח שהמיגון יסופק בצורה מיטבית ובזמן הנכון. חיפה, כעיר גדולה הממוקמת באזור רגיש, אמורה להשקיע מאמצים רבים בהבטחת מיגון הולם לתושביה, תוך הקפדה על עדכון תקנות המיגון בהתאם לצרכים המשתנים.
מפיקוד העורף נמסר לחי פה:
"התקנות שאושרו לפני יותר מחמישים שנה למקלטים ציבוריים מחייבות הקמת שירותים נייחים במקלטים, בהתאם למפתח של תא שירותים אחד לכל 20 מטרים רבועים של שטח. לעומת זאת, עבור מרחבים מוגנים אין תקנה המחייבת הקמת שירותים עם צנרת קבועה. במקום זאת, קיימת דרישה להצבת בית כיסא כימי אחד לכל 20 מטרים רבועים, יחד עם וילון ומאחז יד, כחלק מדרישות הנגישות. עם זאת, באופן וולונטרי ניתן לשלב במרחבים מוגנים שירותים עם צנרת, בהתאם למפרטים הכוללים חדרים רטובים שעומדים בדרישות התקן".
במענה לשאלות שהופנו לעירייה נמסר לחי פה:
העירייה מבקשת לשלב (בתכנית הבנייה) שירותים בכל קומה של כל חניון תת קרקעי המוקם בעיר.
מאז פרוץ המלחמה איתרה העירייה חניונים תת קרקעיים שמשמשים כ"מחסות המוניים" אשר הגדילו את כמות המיגון התיקני בעיר פי שלוש. בכל המקלטים הציבוריים קיימים שירותים, כמו גם במחסות ההמוניים שירותים לאורך כל הקומות.
בנוסף פועלת העירייה להתקנת גנרטורים במקלטים הציבוריים למקרי הפסקות חשמל וכן מערכות WIFI שיאפשרו לשוהים בהם לשמור על קשר עם בני משפחותיהם ולהישאר מעודכנים בהנחיות פיקוד העורף והעירייה. יצוין כי המחסות ההמוניים מיועדים לשהות ארוכה ואלה ייפתחו לציבור על פי הנחיות פיקוד העורף בהתאם למצב הביטחוני.
בתוך כך, שדרגה העירייה את המקלטים הציבוריים ואלה חוברו למערכת שליטה מרחוק אשר פותחת באופן אוטומטי את המקלטים עם הישמע אזעקה או על פי החלטת אגף הביטחון העירוני. כמו כן, כוללת המערכת גלאי נפח (המתריעים על פעילות במקלטים) גלאים המתריעים על חדירת מים ומערכת גיבוי (לפתיחת הדלתות) למקרה של הפסקת חשמל ונפילת תקשורת. כאמור בכל המקלטים הציבוריים – קיימים שירותים.
המיגוניות מיועדות לעוברים ושבים בלבד, כמחסה מידי
תחנות הכרמלית (למעט תחנת פריז שאינה בטוחה לשימוש בחירום ועל כן גם לא תיפתח) כמו גם המיגוניות אותן מציבה העירייה, מיועדות לעוברים ושבים בלבד שנמצאים בקרבתם כמחסה מידי לזמן קצר ואינם מיועדים לשהות ארוכה. כמו כן, יצוין כי מנהרות הכרמל אינן מאושרות לשימוש בעת חירום, הן משום שלא ניתן לסגור אותן ועל כן אינן מגינות מפני הדף, והן משום שהן אמורות לשמש רכבי חירום והצלה שיעברו בהן בעת הצורך במהירות רבה.
להיכנס תוך דקה "למקום הכי מוגן שיש"
רשימת המקלטים והמחסות העירוניים מופיעה באתר עיריית חיפה תחת לשונית "חירום ובטחון". אנו ממליצים לתושבים לעשות שימוש באתר הכולל הנחיות חשובות ומצילות חיים בכל הקשור להיערכות נכונה לחרום, בחירת המרחב "הכי מוגן שיש", כתובות המקלטים הציבוריים והמחסות ההמוניים וכן מיקום השירותים החיוניים שאמורים לפעול בחירום. כלל המידע מופיע באתר האינטרנט הייעודי אותו הקימה העירייה למוכנות לחירום ונשלח קישור אליו במהלך התקופה האחרונה מספר פעמים.
אנו חוזרים ומדגישים כי בכל מקרה של אזעקה יש להיכנס תוך דקה "למקום הכי מוגן שיש" על פי הנחיות פיקוד העורף ולשהות בו 10 דקות לפחות מרגע השמה האזעקה.
מה בנוגע לקבלת ההיתר עבור ממ"דים?
בעקבות מלחמת "חרבות ברזל" החליטה הממשלה לפתור במרבית המקרים מהצורך בקבלת היתר בנייה לבניית ממ"ד. בשל עובדה זו אין בעירייה נתונים על מספר הממ"דים שנבנו בעיר מאז תחילת המלחמה. באשר למקרים המורכבים יותר בהם מדובר על מבנים לשימור, מבנים גבוהים וכדומה הוגשו לעירייה מאז תחילת המלחמה ועד היום הוגשו לעירייה 219 מתוכם אושרו כבר 120 בקשות בהליך מזורז.
19 מקלטים הונגשו וכן כל המחסות ההמוניים בחניונים התת קרקעים
לגבי המקלטים הנגישים, נמסר לנו מעיריית חיפה כי כל המחסות ההמוניים אותם הכשירה העירייה בחניונים תת קרקעים מאז פרוץ המלחמה נגישים. בנוסף, הנגישה העירייה את כל המקלטים הציבוריים (העיליים) הניתנים להנגשה.
רשימת המקלטים הציבורים המונגשים:
- דגניה 53
- יואב 13
- הזית 22
- גדנע 5
- אנה פרנק 40
- יציב 46
- דגניה 33
- דגניה 10
- צהל 51
- דוד רזיאל 44
- משמר העמק 10
- אברבנאל 69
- בעל התניא 4
- ארזים 62
- בית אלפא 27
- אברבנאל 26
- מרכוס 11
- ביאליק 3
- עמל 3
בעירייה מדגישים כי מקלטים תת קרקעיים שנבנו לפני עשרות שנים אינם ניתנים להנגשה ועל כן גם פטורים מחובת הנגשה על פי תקנות הנגישות. יצוין כי השימוש במעלית בהישמע אזעקה אסור ומסוכן.