מגדל קפיצות • סיפור קצר

ללא תכנון הגיוני הרסו כרישי נדלן את מתחם הבריכה

בשנת 1934 הכריז הוועד לפיתוח בת-גלים על מכרז לפתיחת קזינו בשכונה. מלאכת הקזינו היה חלק ממכלול שלם שכלל מסעדה, אולם נשפים, בריכת שחיה אולימפית עם מי-ים וחוף ים מוסדר.

תכנון המבנה היה חדשני לתקופתו, וכלל עמודים שהוקמו בתוך הים. חלק מרצפת המבנה היה עשוי זכוכית שדרכה ניתן היה להבחין בגלי הים המכים בחוף מתחתיו. קומת הקרקע שימשה כמלתחה לאורחי המסעדה וחדרי עזר לבריכה. המנדט הבריטי אירח במקום אמנים רבים מן הארץ ומחו"ל ושימש כמוקד משיכה לצמרת האדמיניסטרטיבית של המנדט בחיפה. ככזה הוא משך אליו גם אנשי מחתרת רבים שבאו לתהות ולרגל על פעולותיהם של הבריטים.

בריכת בת-גלים, חיפה, נבנתה כמה שנים לפני שנולדנו והייתה מקום מדהים לשחיינים, קופצים למים וסתם משתזפים המחפשים לראות ולהראות. לאורכה של הבריכה נבנתה טריבונה מעץ ששמשה לקהל מעודד בשעת תחרויות שחיה. בימים רגילים התיישב כל אחד במקום בו בחר למנוחה, אוכל או בעיקר לשיזוף. ממרומי הטריבונה אפשר היה להשקיף על כל השטח ולראות כל מה שזז במים. בצד המים העמוקים של הבריכה בנו המהנדסים הבריטים מגדל קפיצות מקצר חיים.

מהמגדל קופצים רק כשהייתה סיבה לכך. והסיבה יכולה להיות עלמת חן כלשהי שחפצנו להרשימה. בתחילה הקפיצות היו מקומה ראשונה בגובה של ארבעה מטרים. עם הזמן העזנו לעלות לקומה השנייה ולקפוץ משבעה מטרים. הביקורים בקומה השלישית הסתיימו בירידה חזרה דרך הסולם במקום ירידה מהירה בקפיצה למים. המראה שנשקף משם הבהיר מיד שאנו נמצאים הרחק מפני המים. שטח המים נראה כמו גיגית קטנה ואת מיקום הבור מציינים מים בגוון כחול כהה.

הבור נמצא במרכז הבריכה מול המגדל ומטרתו למנוע התקלות בתחתית הבריכה בקפיצה מגבהים. משב הרוח והנוף הנשקף מלמעלה גרמו לא אחת לגיוס המציל להורדת נער סקרן שעלה רק לראות ופחד אפילו לרדת בסולם. חלל בגובה של למעלה מעשרה מטר מפריד בין המים לבין משטח הבטון עליו עומד הקופץ.

סיפור סופר למבקרים הנאמנים בבריכה. סיפור שהוסיף רבות לחששות ולפחדים מהמגדל. בתקופת הבריטים, בשל התערבות קפץ בנו של בעל הבריכה מהקומה השלישית בקפיצה קשה ומיוחדת. ההיפוך הרביעי נקטע באיבו במפגש של הבטן במים. תמונת מותו של הקפצן המקצועי הייתה לנגד עינינו אפילו בקפיצות הפשוטות יותר.

כשהגיעה לבריכה יפהפייה שהיא בין ילדה לנערה או כמעט נערה, חמקנו למגדל כדי להדגים למתבגרת קפיצות אומץ ולהרשימה. בשלב שני, אם נשארת בחיים לאחר הקפיצות, פותחים בשיחת חולין הכוללת רמז לגבי הקפיצות למים. חלילה שתחשוב שהגוף רטוב מהשתכשכות בבריכה הרדודה של התינוקות המכילה יותר כלור ממים.

אחת לשבוע הופיע איזה 'יקה' זקן כבן שלושים שנראה כחובב מזון רב-קלורי והוא ערך סידרה של קפיצות אולימפיות הכוללות רמות שונות של היפוכים. מטפס בסולם וקופץ וחוזר חלילה, עד שהתנגב ונעלם בחדר ההלבשה. באותו יום השתדלנו לא להתקרב למגדל.

בוקר צח אחד ישבתי במרומי הטריבונה, מכרסם מלפפון ירוק טבול במלח עם פרוסת לחם שחור מרוחה בשכבה עבה של חמאה צהובה משלוח מאמריקה. ישבתי מהורהר כשבזווית העין קלטתי את כרסנתי מטפס על הסולם במגדל. המסלול מוביל אל משטח הקומה השנייה. מעניין מה הטריד את מנוחתו שמצא לנכון לקפוץ מהגבהים. בנוסף לכל הצרות אל תשכחו שקפיצה למים הפכה את הבלורית המפורסמת לחבילת שיער מדובלל כמו של דובי מרוט בחנות הבובות.

המשכתי לנגוס בפת לחמי, נהנה מאוויר הים הפותח תיאבון. כמעט בלעתי את המלפפון המקולף למשעי כשראיתי שכרסנתי חברי היקר אינו עוצר בקומה השנייה של המגדל אלא ממשיך לקומה השלישית. החמצתי משהו רציני ביותר. 'הבלורית'. צנום מראה, חמוש בבגד ים כחול הגדול עליו בשתי מידות בדרכו לרום המגדל והסיבה אינה ידועה לי.

עיני שוטטו סביב עד שגיליתי אותה. הבנתי מיד את סיבת הטיפוס. חדווה. נערה צעירה שהטבע חננה ביופי מכאיב, יופי שאינך יכול להתבונן בו, יופי המביא דמעות, יופי המביא לצעוק מרה, יופי שיגרום לך לרוץ עד קץ הימים מבלי לעצור לרגע לקחת קצת אוויר. עכשיו 'הבלורית' בדרכו למבצע שאולי יגרום לו שלא יוכל לרוץ בכלל. צריך לעצור אותו בכל מחיר. גל עצמות כזה באוויר וללא משקולת יכול להינשא על ידי הרוח אל מחוץ לתחומי הבריכה ואולי רחוק יותר.

כף רגלו דרכה על משטח הבטון במרומי המגדל. אט אט התקדם אל מרכז המשטח. הרעש והדיבורים נפסקו באחת. כולם יצאו בחיפזון מהבריכה ונעמדו מתבוננים מעלה אל מרומי המגדל. לא בכל קיץ מזדמן מחזה כזה. נער סרדין קפצן הניצב במרכז המשטח, נער הנראה נחוש לבצע משימה אותה נטל על עצמו, ויהי מה. אם עיני הנץ שלי אינן מטעות אותי הבחנתי בדמיוני הפורה עד מאד בזרזיף של נוזל צהבהב וחם על רגלו הימנית. ידעתי שהוא חם כי מהיכן שהגיע אין נוזלים קרים אין שם תמ"י 4.

פניו חתומים ולא רמזו במאום על המתחולל בנפשו או שלפוחיתו. ידעתי שכל דאגתי לשווא היא. ברגע שהגיע למשטח העליון וחדווה היפה מתבוננת מהצד תהיה קפיצה גם אם ירוקנו לפתע את כל המים מהבריכה. את הסולם אפשר למכור לסוחרי ברזל ישן משוק הפשפשים. הזמן עצר מלכת. בצעד מהוסס התקרב אל קצה המשטח שאחריו התהום שבתחתיתה שוכנת בריכת בת-גלים. כמה קטנה היא נראית מלמעלה. כרסנתי נעמד על הקצה כשאצבעות רגליו כבר מרחפות מחוץ למשטח. ליבי פסק מלכת. נתתי צרחה: "כרסנתי לא!!!" אך שום קול לא יצא מגרוני ולא נשמע. מה כוונתו? באיזה זינוק הוא עומד לצאת לאוויר? אוושת הגלים מחוץ לבריכה היה הרעש היחידי שנשמע. כולם ממתינים, מתבוננים ומי מהם מתפלל.

ואז…..1..2..ו – 3..

החלטתי לעצור כאן את הסיפור. אם אספר על קפיצת רגליים מפוארת של 'הבלורית' יהיה מי שיפשפש בעיתוני הערב של התקופה כדי לקרוא על סיפור הגבורה. טענות על חנופה תגענה לרוב. במידה וירד בסולם, אויה לבושה! כיצד קנה את שמו המפואר וכיצד התפרסם עם כתם כזה בעברו. אני מזכיר שעדיין לא הומצא ההליקופטר שזו אפשרות נוספת לחילוץ קפצנים שאיבדו את אומץ ליבם, ורק הוא יוכל להצילו, אולי?

אם מי מהקוראים עדיין במוח צלול והיה במקום בזמן האירוע מוזמן להשמיע את קולו. בכל מקרה, סופו של הסיפור שמור בכספת מיוחדת וייחשף בבוא היום. חדווה נפטרה לפני כמה שנים לאחר מחלה קשה שאפילו היא לא הצליחה להעיב כהוא זה על יופייה.