באנר גורדון 230524
באנר - צעדת קריית ביאליק ה-41 - שבת, 1/6/24 - רחב
באנר קריית אתא עצמאות 080524

רותי סגל • אלת פריון היצירה • ציירת ואוצרת חיפאית

ציוריה, ביתה ואוצרות מעונה של רותי סגל משרים על...

המינים הפולשים לים בחיפה ובעולם

בעיות פלישה של בעלי חיים, צמחים והביטאטים תת ימיים...

סדר פסח מרגש נערך במחנה המעפילים • הספינה 'אקסודוס' ◄ צפו

'אקסודוס', סמל לגבורה ולנחישות התרגשות רבה נרשמה ביום שישי האחרון...

שוק תלפיות בחיפה – יצירה גאונית בשיפוץ אינסופי

בקצה המזרחי של רחוב סירקין, ניצב בניין שוק תלפיות,...

שבר יגור – רגעים אחרונים של פריחה נדירה • צאו לטייל בפסח

שבר יגור, המכונה גם העתק כרמל, הינו פינת טבע...

להיוולד מחדש • ״תודה על החופש לחיות את חיי״

עוד רגע ליל הסדר ואנחנו עם זכר ליציאת מצרים. זו תזכורת להישאר חופשיים ולא לאפשר לאף עובד אלילים או דיקטטור לשעבד אותנו. גם לא עם זה או זאת שהתחתנתם איתם. כך לפחות טוענת סימה. כשפגשתי אותה היא סיפרה שיצאה לחופשי אחרי 30 שנים של נישואים בהן סבלה משליטה של בעל נרקיסיסט.

להשתחרר מזוגיות כובלת

 "מגיל 14 עד לפני ארבע שנים הייתי משועבדת לבן זוג שחשב שאני הרכוש שלו. כל השנים פחדתי. הוא גרם לי להאמין שאין לי ערך בלעדיו, שאני לא יכולה לעזוב אותו. כשהקשר נגמר הרגשתי הקלה עצומה. השתחררתי. כשהוא יצא מהבית הרגשתי שחרור בנשמה. ממש לידה מחדש. איך החיים אחרי שהוא עזב? זה הכל מהכל. קצת שמח קצת עצוב, קצת קשה והרבה הודיה על החופש לחיות את חיי.

מעגלי חברים חשובים למי שזקוק לתמיכה ומחפש שייכות מספרת סימה: "חברי ילדות חוזרים אלי, הקשר עם המשפחה משתפר ואני לומדת בהדרגה את העניין של הערכה עצמית. כשהייתי איתו הוא לא אפשר לי חברות או חברים. גם לא להתכתב. אני יודעת שזה נשמע נורא, אבל כשהייתי שם, בתוך הקשר, פחדתי להמרות את פיו, לא היה לי את הקול שלי, וזה נראה לי שככה זה, אין מה לעשות.

הוא מנע ממני כל קשר עם המשפחה, ניתק אותי מחברות, סגר אותי שרק אטפל בו ובילדים ואעבוד, כדי להביא משכורת. הוא קנה לי טלפון נייד הכי פשוט ולא היתה לי אפשרות לשלוח הודעות או לקבל. היום אני לומדת את הכל מההתחלה – איך שולחים הודעות, איך כותבים אימייל. אני מתרגשת אפילו מהתכתבויות קטנות, דברים שלא ידעתי אף פעם. במהלך השנים כי גיליתי שהוא מהמר ובנוסף להיותו נרקיסיסט חולה שליטה, היתה גם מחלת ההימורים שדחקה את המצב הכלכלי שלנו".

חייבת לעשות שינוי

הלחץ הכריע אותה והיא חלתה בפיברומיאלגיה, עד לאובדן כושר עבודה: "העומס והפחד, העבודה הקשה והקשיים הכריעו אותי. המחלה הזאת כואבת, זה לפעמים כל כך כואב שאין דרך להירגע. במשך 8 שנים לא יכולתי לעבוד ומתוך האין ברירה, התחלתי לטפל בעצמי ברפואה משלימה.

הגעתי לתחתית ממש וזה מה שאילץ אותי לעשות שינוי. נרשמתי לקורסים, למדתי וקיבלתי טיפולים בהילינג ודמיון מודרך. כל מה שיכל היה לעזור, עשיתי. אחר כך, כשלמדתי שפת גוף, ראיתי שבעלי משקר ומסלף דברים. זה היה קשה מאד. כשגיליתי את השקרים ואת ההימורים, לא רציתי אותו יותר. לא הייתי מוכנה יותר להיות העבד הנרצע שלו. סירבתי לישון איתו, סירבתי למגע. למרות זאת הוא נשאר איתי עוד כמה שנים עד שלפני 4 שנים הצלחתי להוציא אותו מהבית.

חשבתי שהוא יושיע אותי

אומרים שבית הילדות משפיע על בחירת בן הזוג, ועל ההתנהלות של הזוגיות: "אצלי בית הילדות חינך לרצות, לעשות מה שאחרים רוצים ולא מה שאני רוצה. היתה הרבה אלימות מצד אבא. בגיל 14 הכרתי את מי שהיה אחר כך בעלי, וחשבתי שהוא יושיע אותי מהאלימות בבית. לא הבנתי שבעצם אני בוחרת גבר שמזכיר את אבא שלי בהרבה דברים.

הייתי חלשה, הזדקקתי ליד מכוונת. בנוסף עברתי תקיפה מינית בילדות, והוא, שידע הכל עלי, אהב אותי למרות זאת. הרגשתי שהוא באמת מושיע אותי באותו זמן. היה בו טוב. אחר כך גיליתי שיש בו גם קשיחות שהפכה לשליטה, התנהגות כוחנית, התעלמות ואלימות בשתיקה, אלימות כלכלית קשה, והרחקה מכולם.

הרבה שנים חייתי את הבית, את הילדים, את הניקיונות ולמען פרנסה בישלתי עבור משפחות ועבור מעונות של ילדים. איך החזקתי מעמד? הייתי קמה בבוקר כשהכל כואב, כל השרירים היו תפוסים ואילצתי את עצמי לתחזק את הבית ולעבוד. לא הייתה לי כל עזרה והילדים היו קטנים.

למה לא נעזרתי בחברים או משפחה? כי הוא ניתק אותי מכולם. לא נתן לאף אחת ולאף אחד להתקרב ואני שיתפתי פעולה. זה הרגיש כאילו שהייתי בובה על חוט, ללא רצונות משלי, ללא בקשות משלי. הוא לא כלכל את הבית בשום דרך. כל התחזוקה והחיים היו מהמשכורת שאני קבלתי על הבישול. אני לא מצליחה להבין מה כל כך אהבתי בו כל כך הרבה שנים, אבל הרבה זמן הייתי בטוחה שהוא יצליח, שהוא ייקח אותנו למקום טוב יותר וכל מה שאני צריכה לעשות זה לרצות אותו, לציית לו, ואז הוא יהיה בסדר, אז אנחנו נהיה בסדר.

האהבה היתה חזקה ולא רציתי לראות את המציאות. לא הסכמתי להקשיב לאמא ולאחים שאמרו לי שהוא מנצל אותי, שהוא מהמר, שרואים שמשהו לא טוב עובר עלי."

לצאת לחופשי עם האמת שלי

"איך פתאום התעוררתי? זה לא היה פתאום זה לקח הרבה זמן. הכל התחיל כששלחו אותי מהעבודה לקורס העצמה נשית. לא ידעתי מה זה וגם בעלי באותם ימים לא הבין מה זה, אז הלכתי, חשבתי שיהיה נחמד כי אוכל לפגוש נשים מהעבודה אחרי הצהריים. בקורס הזה הבנתי למה חליתי, הבנתי שבעצם אני אישה כלואה שצריכה לצאת לחופשי.

הבנתי שאני צריכה עזרה. התחלתי ללכת לשיחות עם פסיכולוג, ועברו כמה שנים עד שמצאתי בתוכי את הכוח להתגבר על הפחד ולהגיד לו שאני רוצה שניפרד. הוא אמר שאני אמות בלעדיו, שלא אוכל לגדל את הילדים, שלא אסתדר אפילו יום אחד ברגע שהוא ילך. אבל אני הבנתי שהוא לא מפסיק לפגוע בי ושאני חייבת לעזוב. פתחתי לעצמי חשבון בנק, לקחתי את הילדים ועברתי איתם לעיר אחרת. עטפתי את עצמי באנשי שירות הרווחה, יצאתי מהנכות וחזרתי לשיקום, כדי שאוכל לשוב ולעבוד.

היה ברור לי שאני צריכה את העבודה בשביל הבריאות הנפשית שלי. הוא העמיד עורך דין באלפי שקלים ולי לא היה כסף לזה, אז ויתרתי על הכל ויצאתי בלי כלום, אבל עם האמת שלי, עם כוחות מחודשים ועם האנרגיה החיובית של היקום שעוזרת לי כל הזמן.״

הבת נצלה מה'נובה'

איך הילדים קבלו את הגירושים? הם ידעו שזה היה חיוני. הם רואים היום שסופסוף מצב הרוח והבריאות שלי משתפרים. לא הייתי צריכה לספר להם שקשה לי כי גם להם היה קשה. עכשיו הדברים מתחילים להשתנות ואנחנו בונים לנו מחדש משפחה. הם בקשר עם הסבים שלהם מצד האבא, אבל הוא עצמו עדיין לא שם בשבילם. השנה שניים מהילדים עברו טראומות קשות מאד.

הבת היתה ב'נובה', תודה לאל היא ניצלה ואני מקווה שלאורך זמן היא תחלים מהטראומה. באותו יום היא צלצלה אלי, בכתה שיש מחבלים, שהיא רצה להסתתר כדי שלא יהרגו אותה. הייתי 5 שעות עם הילדה בטלפון כשיש יריות ברקע, והיא אומרת – מחבלים רצים אחרינו יורים עלינו. זה היה 7 בבוקר. לא ידעתי מה לעשות. אמרתי לה להיות בשקט, שלא יגלו אותה. היא התחבאה מתחת לטנק עד שחילצו אותה.

באותו זמן גייסו את הבן בצו 8 – הוא בהנדסה קרבית, ותוך כמה דקות הוא יצא לג'יפ. הילד היה בתוך עזה. תקפו אותם עם בקבוקי תבערה, פגעו בקצין שלו והוא היה צריך לתפקד במקומו. כששחררו אותו ל 24 שעות הביתה, ראיתי אותו והבנתי שמשהו קרה לו. הוא לא דיבר, חזר לעזה ושם הוא קרס. מאז היה מאושפז ושוחרר. עכשיו שני הילדים בפוסט טראומה ואני עושה מה שאני יכולה כדי לעזור להם.״

תודה על הדברים הקטנים

"איך אנחנו מתמודדים? רק עכשיו הכירו בילדה בביטוח לאומי, ומתחילים לטפל. אני עובדת בלי סוף כדי להחזיק את הבית, ויחד עם זה אומרת על הכל תודה. תודה על הדברים הקטנים. הילדים ישנים שעתיים בלילה? תודה. יש להם אוכל? תודה. יש לי עבודה? תודה. מפה רק נעלה.

לילדה קשה. קשה מאד. היא מתעוררת עם סיוטים, מפחדת לישון. התמונות של המחבלים עם הסרט הירוק לא מניחות לה. היא לא יכולה לשמוע דיבר בערבית. לא יכולה להיות במקום הומה אדם, אפילו לא בסופרמרקט. היא כל הזמן צריכה חיבוק. אני תומכת עד כמה שאני יכולה. אנחנו יושבים במרפסת, שמים מוזיקה, פותחים אלבומי ילדות והיא מספרת ובוכה, ומשחררת.

קשה לה לדבר על רגש, זה היה כמו בלק אאוט בהתחלה, אבל בהדרגה היא משחררת ומבינה מה עבר עליה, זה מתחיל לצוף. יש לה חברות, וברוך השם כל החברות שהיו איתה ניצלו. היא מטופלת ונקבעה לה נכות. היא תצטרך לעבור שיקום כדי להתחיל חיים.״

הבן חזר מעזה בטראומה

"הבן על הפנים כרגע. לא פשוט לחיל לצאת מצה"ל, וכל עוד הוא חייל אפשר לטפל בו רק במסגרות של רפואה צבאית. מהטראומה התפרצה לו מחלה אוטואימונית קשה. מילד שלא ראה קופת חולים הפך לאדם שעובר טיפולים קשים. הוא עבר קריסה. השבוע סוף סוף קיבל שחרור מצה"ל והוא אזרח. עכשיו אפשר לקחת אותו לרופא פרטי. במקביל הגשתי בקשה למשרד הביטחון שיכירו בו, כי הוא לא בסדר. היה לו קטע קשוח במיוחד השבוע.

הוא עבד קצת במסעדה לא רחוק מהבית, והתחיל ריב במטבח עם קללות וצעקות בערבית ופתאום התפרצה לו הטראומה בעוצמה שהתקשרו אלי בבהילות שאבוא לקחת אותו הביתה. הוא רוצה לימודים ועבודה, אבל הוא עוד לא מסוגל להתמודד עם עומס ועם אנשים. יש לו רגעים שהוא נכנס לחרדות. פתאום אמר שהוא הולך להוציא רישיון נשק כי הוא צריך להגן עלינו אם יגיעו מחבלים הביתה. כמובן שהוא לא יכול לשאת נשק במצבו עכשיו.

אני דואגת שיהיה לו ליווי של אנשי מקצוע שיסבירו לו מה עובר עליו, שיעזרו לו לעבור את התהליך השיקומי שלו. אני בשביל הילדים כל היום וכל הלילה. תמיד הייתי ככה. מגיל 20 כשילדתי את הבכורה ועד היום".

הזדמנות להתחיל מחדש

"אני מאמינה שיהיה טוב. עשיתי את הדבר הנכון כשהתגרשתי. הילדים אומרים לי: אמא תפתחי את עצמך אז יבוא משהו טוב. זה בסדר להיוולד מחדש בגיל 47. למרות האתגרים, הקשיים, העומס, למרות הכל, אני מרגישה שיצאתי לחופשי. קבלתי הזדמנות להתחיל מחדש ואני יודעת שמכאן זה רק ילך וישתפר. זה התהליך שלי ושל הילדים שלי. לאט ובהדרגה הכל יהיה טוב."

צרו קשר עם חי פֹּה: בוואטסאפבמייל

תמי גולדשטיין
תמי גולדשטיין
מתקשרת, הילרית, מורה רוחנית המתמחה ביעוץ הוליסטי אישי וזוגי ובטיפול אנרגטי לאיזון הגוף והרגש, בעלת ניסיון של מעל ל-20 שנים

כתבות קשורות לנושא זה

השאר תגובה

נא להזין את התגובה שלך!
נא להזין את שמך כאן

כל הכתבות בחי פֹה

סוכריות גומי במילוי בטעם תות שדה של חברת אקולאב – קריאה להחזרה

חברת אקולאב ע.מ 309938322 קוראת להחזרת מוצר: סוכריות גומי במילוי בטעם תות שדה. בעקבות פעולת פיקוח שביצע שירות המזון מחוז מרכז נמצא כי המוצרים...

הברק הירוק חזר: ברק בכר חתם לשנתיים בחיפה!

מאמן מכבי חיפה לשעבר ברק בכר חתם ביום רביעי, 29/5/2024 רישמית כמאמן הקבוצה לשנתיים הבאות הקרובות, זאת לאחר שסיכם עם נשיא המועדון, יעקב (יענקל'ה)...

אביהו האן נבחר ליו"ר איגוד ערים אזור מפרץ חיפה להגנת הסביבה

מועצת איגוד ערים אזור מפרץ חיפה להגנת הסביבה, אישרה בישיבתה ביום רביעי 29/5/24 את מינויו של סגן ומ"מ ראש עיריית חיפה, אביהו האן, ליו"ר...

מעשן יקר – אם לא תמות מסרטן יש לך סיכוי טוב להפוך לאימפוטנט. אז אולי פשוט עדיף להיגמל?

מסר פסימי רמב"ם לרגל היום הבינ"ל להימנעות מעישון שחל ביום שישי 31/5/24 ד"ר יניב דותן, מנהל מכון הריאות של רמב"ם והמומחה מספר אחד שלנו לנזקי...

לראשונה • מעסיקים יורשו להעסיק בני נוער עד השעה 1:00

החל מהשעה 23:00 הם יחויבו להחזירם לביתם (חי פה) - ועדת העבודה והרווחה אישרה בשבוע שעבר (19-23/5/24) לקריאה שנייה ושלישית הצעת חוק שמאפשרת העסקת בני...