חירות היא מושג רחב. כך גם עבדות. בהיסטוריה של עם ישראל, המעבר מעבדות לחירות היה כרוך בחציית ים סוף, בחציית המדבר ובכיבוש ארץ בה תהיה חירות לעם שיצא מעבדות. מאז חלפו אלפי שנים ובכל פעם מחדש יש לנו הזדמנות לבחור בחירות על פני עבדות, ולהשתחרר.
עבדות למה? להרגלים ישנים, למחשבות שליליות ולאמונות מכשילות, עבדות לפחד, ליצרים, עבדות לכעס, לתגובות אוטומטיות, עבדות לאגו או לריצוי של אחרים, עבדות לכל דבר שלא מאפשר לנו לצאת ולהגשים את האני הטהור שלנו במיטבו, שמונע מאתנו להיות בבחירה בכל מעשינו.
חופש כערך חיים
כיועצת זוגית אני שומעת הרבה על אנשים שחוו במערכות היחסים שלהם חוסר חופש, חוסר חירות להגשים את מה שהם רוצים. נשים וגברים שיגידו שזה בגלל בני הזוג. בגללו או בגללה לא נסעתי, לא העזתי להחליף מקצוע, לעבור דירה, להגשים את החלומות. רציתי, אבל הוא או היא לא הסכימו אז ויתרתי ואני חווה החמצה. זוגות רבים לא חיים בחוויה שחייהם הם הבחירה שלהם ואחריות שלהם ושבעצם הם חופשיים לבחור אחרת.
עבור גל שחף גלבוע החירות היא תפיסת עולם. "חופש הוא הערך הכי חזק, הכי משמעותי עבורי. זאת דרך חיים. מה המשמעות של זה? חופש בחירה ואחריות אישית על הבחירות שלי. זה נשמע כמו חוסר מחויבות, אבל זה ממש ההיפך מכך, כי כל דבר שאני עושה, גם אם נראה לאחרים כמו עבדות, אני עושה מתוך בחירה ואחריות אישית בלי להפיל את זה על אחרים.
כאשר אני בוחרת, אני מרגישה חוויה של חירות. לא תמיד הבנתי שזה ערך מרכזי בחיי ונאבקתי בו תקופה מסוימת בניסיון לעשות את מה שמצפים ממני במחשבה שאין ברירה, ולא היתה לי חוויה של חופש. כאשר העזתי להתבונן פנימה הבנתי. אני אדם חופשי. יש לי את החופש לבחור ולפעול ואני אחראית על הבחירות שלי. אני לא עושה מתוך חוסר בחירה, ואין "עשו לי שתו לי".
אני עושה ממקום של בחירה שלי וזוכרת שהיא שלי. זה מה שנותן לי תחושה של חופש. אני בזוגיות, יש לי ילדים ואני בוחרת להיות בחלוקת אנרגיה בין הבית, הילדים, בן הזוג, הקריירה, עושה הרבה והכל בחוויה שאני בוחרת ולא נאלצת, שהאחריות האישית היא שלי ושאני אדם חופשי".
להתחבר למוכר והידוע
המשמעות של חירות ביהדות מודגשת בסיפור יציאת מצרים, בו מתואר כיצד עם ישראל כולו יצא מעבדות והפך לעם חופשי. אלמלא היו עבדים, לא היו יודעים להעריך את החופש. בסיפור יציאת מצרים מושם דגש על מערכת היחסים בין בני ישראל לבין הבורא, הכוח המוביל אותם לחירות, ועל האחריות האישית של כל אחד מבני ישראל על ההתנהגות, האמונה ועל הדרך בה ינהג בתהליך היציאה ממצריים לארץ המובטחת.
כמו אז גם היום, מערכות יחסים נוגעות בבחירה ובאחריות אישית. כיועצת זוגית אני יודעת שלפעמים זוגיות היא דרך לבוא חשבון עם מערכות יחסים שהיו בילדות עם הורים, עם אחים, עם מישהו שהעניק לנו חווית ילדות חיובית או שלילית. לפעמים זוגיות לא מצליחה לשרוד כי היא שונה מדי מהדגם שראינו בבית, בין אם שונה לרעה או לטובה.
לעתים ניתן אפילו להגיד שהקשרים מהילדות עם הורה אלים, עלולים ליצור משיכה לא מודעת לזוגיות עם גבר או אישה אלימים. לאחר טיפול ותיווך של תהליכים, מתוך הבנה של בחירה ואחריות אישית, אפשר לצאת לחופשי מהאנרגיה שמושכת את הדומה והמוכר כאשר הוא הרסני.
בן זוג שמזכיר את אבא
גל שחף אומרת שהיא רואה שבן הזוג הנוכחי שלה, מזכיר בהרבה נקודות את אבא שלה. היא מספרת שלאחר שהסתיימו נישואיה הראשונים, פגשה את מי שיהיה לעתיד בן זוגה השני: "אנחנו בני אותו מחזור בתיכון אבל לא זכרנו אחד את השנייה. בגיל 24 הוא עבר תאונת דרכים ופגיעת ראש, ואף אחד לא האמין שהוא יהיה אי פעם בזוגיות. הפגיעה יצרה רגעים של התנהגויות קיצוניות. כשפגשתי אותו הוא אמר לי שהוא מרגיש כלוא בגופו.
בשנים הראשונות לא ידעתי להפריד בין האדם המיוחד והחכם שהוא, לבין האדם שלרגעים פגיעת הראש מנהלת את ההתנהגויות שלו. לאורך זמן גיליתי שהוא מאד מזכיר את אבא שלי בהרבה מובנים. אבא שלי היה אדם מאד אלים כלפי אמא ועזב אותנו כשהייתי בת שנתיים. בפגיעת הראש שלו יש הרבה אלמנטים שיוצרים התנהגויות קשות, רגישות קיצונית לכל מה שמתרחש, תגובות לא מותאמות, הרבה בעיות. לאורך זמן תוך עבודה רבה, עם תיווך של מצבים ותהליכים, ההתנהגויות החלו להשתנות, אני התחלתי להשתנות, ומאז זה הולך ומשתפר".
הזכות לחירות אישית
חופש הוא מושג מופשט אשר מתאר, באופן כללי, היעדר אילוצים, הכרחה או כפייה, ואפשרויות פעולה לא מוגבלות, כתוב בויקיפדיה, ופילוסופים שונים שכתבו על זכויות האדם, ראו בחירות זכות בסיסית וטבעית, בתוכה האדם זכאי לנהל את חייו לפי בחירתו ולהחליט החלטות לגבי חייו ללא התערבות, כל עוד אינו פוגע בזכויות של אחרים. מתוך כך כשמדברים על חופש, על חירות, מדברים בעצם על בחירה חופשית, על מודעות ואחריות אישית.
"לפני הקורונה נפרדנו ובזמן הקורונה חזרנו לחיות ביחד", אומרת גל שחף. היא היתה מורה לתיאטרון ובמאית, עשתה תיאטרון פלייבק, אלתורים של סיפורים אמתיים של אנשים מהקהל, ואחר כך המשיכה ללמוד וכיום היא יועצת ומנחה לעסקים, לתקשורת, ומנחה למערכות יחסים כשמערכת היחסים האישית שלה מאתגרת אותה להתמודד עם חופש בחירה ועם אחריות אישית כל יום מחדש.
לקבל את השונה
"לא כל אחת יכולה להיות בקשר עם בן זוג נכה, והנכות של בן זוגי אינה פשוטה. מרכז שליטה של הלשון נפגע והוא מדבר לא ברור, ומי שלא מבין עלול לחשוב שיש פגיעה שכלית. הוא עובד במשרה חלקית, נוהג ברכב, וכאשר מבינים מה הוא אומר, מגלים שיש לו אינטליגנציה מאד גבוהה. יש רגעים שאני בחוויית חופש בחירה והוא בתחושה שאין לו חופש כלל, שהוא כלוא בתוך גופו. לעתים הוא אומר- מעז יצא מתוק, כי למרות הנכות הוא פגש בי והתאהבנו".
אף אחד לא הבין למה בחרתי לחיות איתו, לא האמינו שהמנוע הוא אהבה ואתגר לחופש. כשפגשתי אותו הוא היה לי השראה, ההתמודדות שלו היכולת לקום כל בוקר למציאות שלו ולהתמודד איתה גילו איכויות שנראות מופלאות בעיני. כמעט בכל רגע יש התמודדות על השגת חופש, על לעצור, להתבונן, ולבחור מחדש.
יש אנשים שאומרים לי שזאת בעצם עבדות, אבל אני נשארת איתו מתוך בחירה. כמובן שיש אהבה, אבל האתגר הזה מדייק לי את החופש. היום-יום שלי בתוך הבית דורש הרבה בחירות, וככל שעובר הזמן אני מרגישה שהחופש עוצמתי יותר גם עבור הילדים והם לומדים לקבל את השונה ולהעריך את עצמם. אני רואה שגם הם אמצו לעצמם את הערך של חופש הבחירה".
לבחור ולהודות על ה״יש״
לכל אחד יש את ה"ים סוף" שלו שהוא צריך לחצות ואחריו את המדבר שלו. מי שהעז לאתגר את עצמו לחירות מחשבתית, העז להתבוננות על הדעות שמגבילות את החשיבה וליצור שינוי, כמו גם מי שהעז לבחור חירות רגשית, ללא פחד וללא מעצורים, או חירות דתית, להאמין או להפסיק להאמין, חירות כלכלית או כל חירות אחרת מהעבדות בה היה שרוי, והצליח לחצות את הים ואת המדבר, בחר תהליכים כדי לעשות בתוכו את השינויים ולהשתחרר, הגיע לארץ המובטחת.
לבחור בדעה צלולה, ברגש נקי, ולהודות על מה שיש, לקבל את עצמך ולהעז להיות מי שאתה, זה מורכב. האתגר נמשך, והעבודה לשמר את החופש הפנימי היא יום יומית. להיות במודעות ולהכיל את החירות להיות מי שאנו בוחרים להיות בכל יום מחדש, להיות בתודה ובאהבה, להשתחרר מחסימות, לא לאפשר לאחרים לבחור במקומנו ולהחליט בשבילנו, להיות באחריות אישית על דרכנו ולא לאפשר למשטרים לקחת את החופש שלנו, מאתגרת בכל פעם ומעצימה את הכוח שלנו להישאר חופשיים, להשתחרר ולא לאפשר לעבדות לשוב אל חיינו.