באנר החברה הכלכלית 171124

הפכה לחוף ים • כך נראתה טיילת בת גלים ביום ו' 29/11/24

(חי פה) – טיילת בת גלים, פנינת החוף של...

טיסות ישירות מחיפה לאתונה – מתחילים!

בשורה לצפון: אייר חיפה מתחילה לטוס מחיפה ומשיקה טיסות...

במקום לשבת ולדאוג, ליאורה, אמא לשני לוחמים, התגייסה למילואים

"גיל ומגדר הם לא מחסום כשמדובר באהבת הארץ ובתרומה...

עלילות אלירן (טל) בעיר(יה) הגדולה • טור עמדה / עו"ד רון אביב*

דבר העורך: בדו"ח ביקורת חמור ויוצא דופן, הציג מבקר...

תושבי חיפה מתלוננים על צריבה בעיניים, סחרחורות ובחילות

(חי פה) – תושבי חיפה סובלים מהשפעות בריאותיות חמורות...
כללית סדנאות רחב
באנר החברה הכלכלית 171124
באנר מנו 131224
באנר חזית הים רחב
באנר טירת כרמל
באנר מוזאוני חיפה 021224
באנר גורדון 240624
באנר 081224
באנר קריית ביאליק 251124
פרסום בחי פה - רחב - מונפש
באנר מוזאוני חיפה 021224
כללית סדנאות רחב

אסטרטגיות הישרדות בעולם הפרפרים

המינוח "שרשרת המזון" נשמע תמים וקל לעיכול... אלא שבפועל...

זיכרונות בת גלים של פעם • שובב עם לב זהב – סיפורם של שמוליק ופנינה כהן

בנימה אישית לפני כשלושה עשורים, זומנתי לישיבה רבת משתתפים בת"א,...

פרח השבוע • כרכום חורפי

הקדמה הכרמל מציג לנו פרחים בכל עונות השנה. בטור זה...

הבית הראשון ברחוב הראשי של המושבה הגרמנית בחיפה • בית משפחת קלר

הבית הראשון ברחוב הכרמל, רחובה הראשי של המושבה הגרמנית...

המשמעות של כל זה: "עליך להתיר את קיומה של האפשרות שאינך צודק לגמרי"

ניסיתי לחשוב על קבוע בחיי, משהו שאני יודעת בוודאות...

רותי גנץ מחיפה – אחות מוסמכת, כנרת ורקדנית פלמנקו

רותי גנץ, אישה יפיפייה מלאה חיות המלווה בחיוך קורן, הינה אלמנתו של שמואל גנץ מי שהיה מנכ"ל עיריית חיפה במשך כ-10 שנים (2006-2016). שמואל ז"ל ורותי תבל"א היכרו זו את זה בנערותם, והיו בני אותו מחזור לימודים (ילידי 1940) בעיר רחובות. כיום רותי מתגוררת מתחם הדיור המוגן היוקרתי "אוונגרד רזידנס" במרומי הכרמל אשר בולט הן ביופיו החיצוני והן בעיצובו הפנימי.

רותי גנץ - בגינת הדיור המוגן Avantgarde Residence (צילום: רחלי אורבך)
רותי גנץ – בגינת הדיור המוגן Avantgarde Residence (צילום: רחלי אורבך)

"גם אני חי פה"

כאן המדור המביא אליכם דמויות חיפאיות מרתקות בבית מגוריהן כאשר ההיכרות הינה דרך הסיפורים, המטענים ונקודת המבט הייחודית של האנשים המרכיבים את הפסיפס האנושי של עירנו חיפה. דהיינו, אלה החיים והגרים פה- ממש כשם המדור- "גם אני חי פה".

במסגרת מדור זה נכיר דמויות חיפאיות ואת מקום מגוריהן. ההיכרות איננה דרך מטראז' הדירה, או הערכה נדלני"ת או תיאור עיצובי בלבד, אלא מהותה של הכירות זו הינה להיוודע בבית המארחים – אל הסיפורים, אל המטען הרגשי ואל זווית הראייה הייחודית האישית.

רותי גנץ-מתגוררת במתחם הדיור המוגן היוקרתי "אוונגרד רזידנס" (צילום רחלי אורבך)
רותי גנץ – מתגוררת במתחם הדיור המוגן היוקרתי "אוונגרד רזידנס" (צילום רחלי אורבך)
בבית רותי גנץ-הלובי במתחם הדיור "אוונגרד רזידנס" (צילום רחלי אורבך)
בבית רותי גנץ – הלובי במתחם הדיור "אוונגרד רזידנס" (צילום רחלי אורבך)
רותי גנץ - מקום מפגש עם אורחים וחברים - בגינת הדיור המוגן Avantgarde Residence (צילום: רחלי אורבך)
רותי גנץ – מקום מפגש עם אורחים וחברים – בגינת הדיור המוגן Avantgarde Residence (צילום: רחלי אורבך)

ילדות השזורה בתפקידי האב

רותי וינשטוק-גפן נולדה לפני קום המדינה בחיפה, בבית היולדות הפרטי "בתר" (אשר היה ברח' פבזנר 39). משפחתה המורחבת (כולל הסבא והסבתא) גרה בעתלית – ובעת זו אביה, חנן, היה קצין משטרה מטעם המנדט הבריטי. בשנת 1948 עם הקמת המדינה נציגי השילטון הבריטי הסירו את דיגלם, הונף דגל מדינת ישראל וחנן וינשטוק-גפן הוכרז כמפקד משטרת זיכרון יעקב הישראלית!

באותה התקופה מקובל היה שמפקד תחנת המשטרה גר עם משפחתו במתחם התחנה. כך קרה שילדותה של רותי שזורה הייתה בתפקידי האב. במהלך שנות ילדותה – בני משפחת גפן הצעירה האם יפה, רותי ושני אחיה הצעירים ממנה, נדדו בעקבות תפקידי האב קצין המשטרה לבית ליד, לזיכרון יעקב, לחדרה ולבסוף התיישבו בעיר רחובות.

רותי מספרת שכבת מזל תאומים, הנדודים הללו היוו לגביה סוג של הרפתקה. בכל כ 3 שנים היא חברה לקבוצת ילדים שונה, אך מעניינת. דבר זה אמנם יצר אי אחידות ברצף הלימודים מחד, אך מאידך בכך התמזל מזלה להכיר חברות וחברים רבים.

רותי גנץ- מבט אל ההר הירוק ואל הים- ממרפסת מעונה (צילום רחלי אורבך)
רותי גנץ- מבט אל ההר הירוק ואל הים – ממרפסת מעונה (צילום רחלי אורבך)
רותי גנץ- מבט ממרפסת מעונה (צילום רחלי אורבך)
רותי גנץ – מבט ממרפסת מעונה (צילום רחלי אורבך)

"… כאן על ההר הירוק, אנו נישאר!"

בשנת 1957 החלה את לימודיה בבית הספר לאחיות, אשר צמוד היה לבית החולים קפלן שברחובות. היא סיימה את לימודיה ובשנת 60' גויסה לצה"ל כאחות מוסמכת קרבית.

רותי ושמואל הכירו בעיר רחובות היא הייתה תלמידה בביה"ס התיכון המקומי והוא למד בבי"ס אורט", ובשנת 61' נישאו השניים. שמואל חפץ ללמוד בטכניון ולשם כך בפברואר 63' הגיע הזוג חייפתה. בעודם בדרך אל מעלה הכרמל הצהירה רותי: "פה אגור ולא אעבור לשום מקום אחר, כאן על ההר הירוק, אנו נישאר! "

שמואל גנץ ז"ל – האיש שזכרו תמיד איתה. פינה בבית ובלב.(צילום רחלי אורבך)
שמואל גנץ ז"ל – האיש שזכרו תמיד איתה. פינה בבית ובלב (צילום רחלי אורבך)

שמואל גנץ – האיש שזכרו תמיד איתה

בעלה של רותי, שמואל גנץ ז"ל נולד בשנת 1940 ברחובות. הוא התגייס לצבא בשנת 1959, לקורס טיס ובהמשך שימש כחשמלאי רכב בסדנת בת גלים. במלחמת ששת הימים היה מפקד פלוגת חימוש ובשנת 1986 השתתף בקורס מח"טים והתמנה כמפקד "אגד תחזוקה" באוגדת עוצבת עמוד האש.

שמואל גנץ ז"ל השתחרר משירות מילואים בשנת 1992 בדרגת אלוף משנה. במהלך שירותו הצבאי הוא למד באוניברסיטת חיפה ובוגר האוניברסיטה בכלכלה ומדעי המדינה משנת 1971. לכשסיים את לימודיו אלו, המשיכה רותי את לימודיה שלה בחינוך ובסיעוד.

שמואל ז"ל אף שימש במספר תפקידים ציבוריים וביניהם יו"ר לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים בחיפה והצפון – וכן היה מייסדה של חברת "הליסינט אופרייט", אשר בראשיתה נקראה "תפארת המכוניות בע"מ".

בשנת 2006, עם היבחרו לתפקיד מנכ"ל עיריית חיפה – הוא העביר את כל עסקיו הפרטיים לידי שני ילדיהם: ורד ויסלר-גנץ, הגרה בחיפה ורן גנץ הגר בזיכרון יעקב. כיום, בנוסף לשני ילדיה, חובקת רותי אף 6 נכדים  ו 3 נינים.

שמואל גנץ ז"ל - פינה לזכרו (צילום: רחלי אורבך)
שמואל גנץ ז"ל – פינה לזכרו (צילום: רחלי אורבך)
בבית רותי גנץ - צילומי פסיפס בני המשפחה (צילום: רחלי אורבך)
בבית רותי גנץ – צילומי פסיפס בני המשפחה (צילום: רחלי אורבך)

מגורים בפרויקט הדיור המוגן

בעבר, הייתה תוכנית לבני הזוג גנץ: בהגיעם לגיל גבורות (משנת אבות: "בן ששים – לזקנה; בן שבעים – לשיבה; בן שמונים לגבורה") – יעברו לגור בדיור מוגן, וכך אף קרה. מזה 4 שנים מתגוררת רותי גנץ (עם שמואל ז"ל עד אשר הלך לעולמו בדצמבר 23) בפרויקט הדיור המוגן Avantgarde Residence, המהווה חלק מקבוצת מנו ספנות בבעלות משה מנו, אשר ממוקם בלב ליבו של מרכז הכרמל, ונמצא במיקום שקט, ירוק ומישורי מחד, ומאידך במיקום מרכזי ושוקק חיים.

רותי מספרת שבדיור המוגן בעיקר היא חשה מוגנת. בנוסף למתחם מוגן ומאובטח היא נהנית אף ממרפאה ומענה רפואי ע”י רופא ואחות לאורך כל שעות היממה 7 ימים בשבוע – ובכך היא מרגישה שאין היא מהווה כל נטל על ילדיה או נכדיה.

היא אף נהנית מאפשרויות של פינוק רבות כמו: מסעדה מעולה, קפה אוונגרד ופיאנו בר וכן ספא, בריכה, מועדון ספורט וחוגים שונים. רותי מעידה על עצמה שהינה אדם הזקוק לחיי חברה ולכן היא מרבה לצאת בהליכה עם חברותיה אל הסינמטק והאודיטוריום, אל מוזיאון טיקוטין לאמנות יפנית, ואל הגלריות לאמנות הנמצאות במרכז הכרמל ובמרכז פנורמה – שם אף ישנם אזורי קניות ובילוי, מסעדות ובתי קפה.

רותי גנץ משמאל עם חברתה נעמי זיידמן, מימין – חברויות בדיור המוגן (צילום: רחלי אורבך)
רותי גנץ עם עו"ד איריס הייל ברון מנהלת המתחם (צילום: רחלי אורבך)
רותי גנץ עם עו"ד איריס אונציק – היילברון מנהלת הדיור המוגן (צילום: רחלי אורבך)

המטבח המאובזר לעומת מסעדת הגורמה

בדירתה הפרטית של רותי נמצא מטבח מודרני ורחב ידיים, המאובזר בכל הכלים הדרושים להכנת סעודות גורמה, אך היא מעדיפה לאכול בחדר המסעדה של המקום, שם מבשל שף משובח המתאים את הסעודות לטעמם של באי המקום. היא נהנית לאכול בחברותא, כאשר על השולחנות מפות נקיות וכלי קרמיקה ייחודיים.

רותי גנץ במטבחה אשר בדירת הדיור המוגן (צילום: רחלי אורבך)
רותי גנץ במטבחה אשר בדירת הדיור המוגן (צילום: רחלי אורבך)

חוגים ופעילויות

מדי בוקר היא משתתפת בחוג הספורט ומשם לפעילויות שונות. היא מתמידה להשתתף בחוג הציור, ולראייה תוצאותיו של חוג זה: ציוריה הנאים המעטרים את דירתה.

חוג נוסף הינו חוג המוסיקה המועבר ומוסבר על ידי יעקב כץ, שהוא עצמו אחד מדיירי המקום. אל מפגשים אלו מובאת מערכת שמע משוכללת ומתוך ספריית דיסקים ענפה מושמע קונצרט מוסבר הכולל את כל הסיפורים והאנקדוטות הקשורים ליצירה המושמעת.

בבית רותי גנץ - הציור: "חצבים בין עתלית לחיפה" (צילום: רחלי אורבך)
בבית רותי גנץ – הציור: "חצבים בין עתלית לחיפה" (צילום: רחלי אורבך)
רותי גנץ - השקיעה בכתום- מיצירותיה בחוג לציור בדיור המוגן (צילום: רחלי אורבך)
רותי גנץ – השקיעה בכתום – מיצירותיה בחוג לציור בדיור המוגן (צילום: רחלי אורבך)
רותי גנץ - דמויות בצבע - מיצירותיה בחוג לציור בדיור המוגן (צילום: רחלי אורבך)
רותי גנץ – דמויות בצבע – מיצירותיה בחוג לציור בדיור המוגן (צילום: רחלי אורבך)

"הסוויטה" וחדר האורחים

את חדר השינה שלה מכנה רותי "הסוויטה". אל חדר שינה זה צמודים שרותי רחצה מפוארים ומכל מקום בחדר זה ניתן לצפות בנוף המקסים הניבט מגג הר הכרמל. לדידה, ישנה חשיבות עצומה של החיבור בין מראה הפנים לבין מראה החוץ. התחושה הינה של מרחבים, מרחבים ירוקים.

אף פינת האירוח והטלוויזיה משמשת אותה רבות. לכך מגיעות חברותיה ומכאן ניתן להתעדכן מהנעשה בארץ ובעולם, כמו גם לצפות בסרטים ובתוכניות אהודות.

רותי גנץ - "הסוויטה" וציור פרחי הנופר (צילום: רחלי אורבך)
רותי גנץ – "הסוויטה" וציור פרחי הנופר (צילום: רחלי אורבך)
רותי גנץ - החיבור בין מראה הפנים לבין מראה החוץ (צילום: רחלי אורבך)
רותי גנץ – החיבור בין מראה הפנים לבין מראה החוץ (צילום: רחלי אורבך)

טבעת לב מזהב או חלילית

לפני יום הולדתה השישי סבה שאלה במה תבחר כמתנת יום הולדת: בטבעת לב העשויה זהב או בחלילית. למותר לציין שבית ילדותה לא היה בית מוסיקלי, ולכן בלתי נהיר להבין מדוע חשקה נפשה בחלילית ולא בטבעת. לפי מיטב זיכרונה היא סבורה שענתה "עם טבעת לא יהיה לי מה לעשות, ואילו עם החלילית אוכל לנגן.

בעזרת חוברת תווים היא לימדה את עצמה לקרוא את אותם סימנים המהווים את התווים אשר בחוברת ורק בהיותה כבת 10 נרשמה לקונסרבטוריון אשר בחדרה. שם החל "הרומן עם הכינור".

בבית רותי גנץ - "כלים נאים מרחבים דעתו של אדם" (צילום: רחלי אורבך)
בבית רותי גנץ – "כלים נאים מרחבים דעתו של אדם" (צילום: רחלי אורבך)
בבית רותי גנץ -המבואה וציור "טבע דומם" (צילום: רחלי אורבך)
בבית רותי גנץ – המבואה וציור "טבע דומם" (צילום: רחלי אורבך)

רותי גנץ – "נשואה" לכינור

גם כעת חיה – מנגנת רותי עלי כינור מדי יום ביומו. הכינור ידוע כאחד מכלי הנגינה המדהימים ביותר, המרגשים ביותר אך במיוחד הוא ידוע בתור אחד מכלי הנגינה הקשים ביותר לנגינה. כאשר מדובר בבחירה נכונה של כינור למתחילים – הרי שרוב נגני הכינור מתחילים ללמוד בגיל צעיר, ולכן יש להתאימו לגודלו של הנגן או הנגנית.

הכינור הינו כלי שמאד מורכב להתמודד איתו ואף וצריך להקדיש לו שעות רבות של אימונים בבית בכדי להפיק צליל נעים וכינורי ולא סאונד שנשמע כמו מסור הנגר או חלילה וחס כמו חתול שנחנק מציפור. 

כאמור, מסע הנגינה בכינור החל בהיותה כבת 10, עם כינור המכונה "חצי". בגיל 12 קיבלה כינור בגודל 3/4 ורק בגיל 14 –  אביה קנה לה כינור משומש, אך משובח, אשר הגיע מרוסיה.

בכל חייה רותי לומדת ומשתפרת. עד לפני זמן לא רב, פעם בשבוע היא שילבה ביקור בבית נכדיה, אשר בזיכרון יעקב, עם לימודי כינור בקונסרבטוריון אצל הכנרת המורה האגדתית אווה. מדי תקופה רותי משפרת את קשת הכינור ואף את הכלי עצמו ומזה כ 5 שנים היא מנגנת על כינור השייך לבונה הכינורות החיפאי מיכאל ליפשיץ.

רותי גנץ – "נשואה" לכינור" (צילום רחלי אורבך)
רותי גנץ – "נשואה" לכינור" (צילום רחלי אורבך)

מאחות מוסמכת לרקדנית פלמנקו

רותי גנץ כל שנות עבודה שימשה כאחות מוסמכת. היא הייתה אחות חדר ניתוח בבי"ח קפלן ובבני ציון, ומלחמת יום כיפור הייתה מגוייסת למחלקה האורטופדית אשר בבי"ח רמב"ם, ואח"כ אף עבדה במחלקת העיניים. בשנת 82' עסקה בפרוייקט החשוב של אחות מדריכה בדיאליזה ביתית וקהילתית. בשנת 1990 החלה בתפקידה כאחות ראשית ב"בית האבות הספרדי" ואח"כ אף בבית האבות "דור כרמל".

רותי גנץ – יוזמת פרוייקט "הפורום" – חוברות הדרכה לאחיות קהילתיות (צילום: רחלי אורבך)

בהיותה ילדה היה עליה לבחור בין שעורי נגינה לבין שעורי ריקוד… כידוע היא בחרה בכינור.  אולם, עם יציאתה לגמלאות היא החליטה לממש חלום ישן: למודי ריקוד.

בגיל 64 היא רכשה את נעלי הפלמנקו הראשונות ומאז במהלך 16 שנה הייתה התלמידה המבוגרת ביותר בסטודיו של ענבל כהן (הנמצא ברח' שיבת ציון). מסטודיו זה, ומדי שנה בשנה, יצאה משלחת רקדני פלמנקו לקורס של שבוע ימים אל בתי הספר לריקודי הפלמנקו בספרד. רותי השתתפה בלימודים אלו אשר נערכו במיטב בתי הספר אשר בערים השונות, כמו למשל ב: מדריד, קורדובה, גרנדה, סביליה, מאלגה, קאדיס ועוד.

רותי גנץ - הגשמת חלום הריקוד - נעלי הפלמנקו (צילום: רחלי אורבך)
רותי גנץ – הגשמת חלום הריקוד – נעלי הפלמנקו (צילום: רחלי אורבך)
רותי גנץ - מימוש חלום הילדות: גם ריקוד (צילום: רחלי אורבך)
רותי גנץ – מימוש חלום הילדות: גם ריקוד (צילום: רחלי אורבך)
רותי גנץ - קסטנייטות עץ ונעלי פלמנקו (צילום: רחלי אורבך)
רותי גנץ – קסטנייטות עץ ונעלי פלמנקו (צילום: רחלי אורבך)

חיפה – "פה אגור ומכאן לא אעבור"

החלטתה של רותי עם הגיעה לחיפה: "פה אגור ומכאן לא אעבור" – אכן התגשמה. היא נשארה מאוהבת ואוהבת את עיר הכרמל. היא מייחלת לבריאות טובה לה וליקיריה כמו גם לעיר ההר. לדידה המיוחדות של חיפה ניכרת באנשיה ואומרת "אנשי חיפה הינם אנשים כלבבי, אנשים עם אופי שלו ורגוע". איתם נעים לשהות בתיאטרון, במופעי הצגות ובקונצרטים… אם כי לדעתה האולם המרכזי של האודיטוריום זקוק לשיפוץ.

רותי סבורה שהניקיון והאסתטיקה הינם ערך חשוב ביותר בעיר הכרמל, ועל כן יש להמשיך ולהתמיד לשמור על סביבה נקייה. סביבה כזו אשר מחזקת את תחושת השייכות והמחויבות לקהילה ולמדינה, שכן סביבה נקייה מעלה את ערך הנכסים באזור ומביאה תיירים, מבקרים ומשקיעים. הבה נייחל לימים בהם נהייה כולנו נקיים מבית ומחוץ.

בבית רותי גנץ - השולחן העגול בחדר האורחים (צילום: רחלי אורבך)
בבית רותי גנץ – השולחן העגול בחדר האורחים (צילום: רחלי אורבך)
בבית רותי גנץ - חדר האורחים והנוף הירוק (צילום: רחלי אורבך)
בבית רותי גנץ – חדר האורחים והנוף הירוק (צילום: רחלי אורבך)
הנוף הירוק ממעונה של רותי גנץ (צילום: רחלי אורבך)
הנוף הירוק ממעונה של רותי גנץ (צילום: רחלי אורבך)

צרו קשר: בוואטסאפבמייל

רחלי אורבך
רחלי אורבך
עוסקת בחינוך מיוחד, אומנות ומוסיקה. מתנדבת במועדוני חרשים. עוסקת בציור ובהאזנה מודרכת למוסיקה קלסית.

כתבות קשורות לנושא זה

4 תגובות

  1. לאשה רבת הפעלים, ולזכר הימים המשותפים בדור כרמל , המשיכי בדרכך הרבה בריאות ואריכות חיים
    ד״ר בר מעיין דליה

השאר תגובה

נא להזין את התגובה שלך!
נא להזין את שמך כאן

כל הכתבות בחי פֹה

ליאור מירון, רק בת 12 וכבר משיקה את ספרה הראשון • קסם של ילדה

(חי פה) - ליאור מירון היא רק בת 12, תלמידת כיתה ו' מקריית חיים וכבר עומדת להשיק את ספרה הראשון. בראיון מיוחד לחי פה...

בהוראת סוכנים איראנים: הצית כלי רכב בחיפה, ריסס גרפיטי והתבקש לבצע רצח ◄ צפו

(חי פה) - שב"כ ומשטרת ישראל עצרו אזרח ישראלי תושב הצפון שביצע משימות עבור איראן בתמורה לאלפי דולרים - כתב אישום חמור הוגש נגדו....

ניסו להימלט מהמשטרה ברכב גנוב כשברשותם סכין, פאה וכפפות

(חי פה) - נסעו ברכב גנוב וניסו להימלט מהמשטרה. ברכב נמצאו פאה, סכין וכפפות החשודים כציוד לביצוע פשע . החשודים, תושבי נשר בני...

הציתה את פתח ביתו של האקס שלה ונעצרה

(חי פה) - תושבת נשר בשנות ה-30 לחייה, נעצרה בחשד שהציתה את פתח ביתו של האקס שלה. מהמשטרה נמסר לחי פה: אמש (א' 8/12/24) התקבל דיווח...

עוטפים בחום ואור את החולים והמחלימים בחיפה • גם אתם יכולים!

מחממים את החורף לחולים ולמחלימים - וגם רוכשים ממבחר מארזי חנוכה, כל ההכנסות תרומה לחולי סרטן. לקראת ימי החורף יוצאת האגודה למלחמה בסרטן במבצע ארצי...