חומרים מסוכנים: עדכון מישיבת הוועדה לאיכות סביבה

סיכום ישיבת הועדה לאיכות הסביבה של העירייה מאתמול בעניין החומרים המסוכנים

בעקבות הצעה לסדר היום של המועצה שהגשתי לפני כמה חודשים הועבר הנושא לדיון מקדים בועדה לאיכות הסביבה, שבקושי מתכנסת. אתמול התקיים סוף סוף הדיון והתאפשר לי להציג מצגת בעניין מצב החומ”ס במפרץ חיפה וההחלטות המתבקשות מהוועדה והמועצה.

בדיון השתתפו: יונה יהב, שלמה כ”ץ מנהל המחוז במשרד להג”ס, רמי דותן, אורנה פלג-הראל מרכזת תחום חומ”ס מנהלת מח’ תכנון טווח-ארוך בעירייה,צחי טרנו, אלי אלעד נציג ציבור,עו”ד שרונה גינור ממשרד היוע”מ לעירייה, אורח- מנכ”ל החברה הכלכלית (שהציג אחרי את נושא המערכות הפוטו וולטאיות).

במצגת שהבאתי הודגשו מקורות הסיכון של החומ”ס במפרץ, הוצגה רשימת החומרים המסוכנים העיקריים והוצגו תרחישים שונים להתרחשות אירוע חומ”ס, שיכולים לגרום חלילה לאסון עקב: כשל תפעולי או מיכני, סיכוני מלחמה ופח”ע, סיכוני רעידת אדמה ועוד. הוצגו מקרים שהתרחשו בשנים ובחודשים האחרונים שכבר מהווים עבורנו תמרור אזהרה כולל אירועים עם נפגעים והרוגים. הצגתי גם את האירוע שהתרחש לפני שבועיים בקירבת רוטרדם בהולנד, כאשר פיצוץ עז ושריפת ענק המלווה בזיהום כבד של חומרים מסוכנים שנפלטו למרחק רב וגרמו לפינוי אוכלוסייה והשבתת איזור תעשייה גדול למשך 3 ימים, כל זאת במפעל שפעל בתקנים אירופיים מחמירים הרבה יותר ממה שמקובל במפרץ חיפה.

הדגשתי שגם ההגעה המבורכת והרצוייה של הגז הטבעי למפרץ חיפה כדי להוריד את רמות זיהום האוויר הכבד, מהווה בעצם תוספת של חומ”ס למפרץ.
הדבר הגרוע ביותר הוא תמיכת העירייה בהוספת מתקנים מסוכנים נוספים וביניהם הפצחן המימני שראש העיר תומך בהקמתו במתחם בז”ן וכן בהקמת מאגר האתילן הלאומי במתחם “דור כימיקלים”.
הצגתי את מדיניות העירייה , הנתונה למחלוקת, לעודד הקמת מרכזים הומי אדם במפרץ בסמיכות למאגרי חומרים מסוכנים, כ”פטנט” שיזרז את הרחקתם.

הדרישה שלי היא שעיריית חיפה תוביל מאבק ציבורי נחוש ונחרץ, בשיתוף כל ראשי הרשויות באזור, ובנוסף להפעלת כוחה באכיפת חוקי העזר העירוניים ורישוי העסקים. כמו כן העירייה צריכה לדרוש מהממשלה הקמת רשות אחת לטיפול בנושא החומ”ס עם סמכויות אכיפה נרחבות ולהפעיל את הסמכויות הנ”ל בקשיחות רבה יותר כנגד בעלי מאגרי החומ”ס למיניהם וכל גורמי השינוע שלהם באזור.
טענתי שקיים מודל מוצלח לשילוב כוחות כזה בהקמת כביש דשנים שיפתור חלק מבעיית השינוע בכבישים.
דרשתי אישור של תמ”א 30 שיפתור חלק מהבעיה ויישום כל דוחות מבקר המדינה על סכנת החומ”ס שלא יושמו וכן הגיע הזמן לבצע סקר סיכונים אינטגרטיבי במפרץ כל 5 שנים כאשר האחרון פורסם עוד ב-1998!
ציינתי שהמצב במפרץ הן מבחינת הזיהום והן עקב הסיכונים העצומים, מרחיק מפה תושבים שהיינו רוצים כי יישארו בחיפה.
לגבי המאבק הציבורי טענתי שעד שראשי הרשויות ויונה יהב בראשם לא יצאו למאבק נחוש בעניין, לא יקרה שום שינוי. מקבלי ההחלטות במדינה והשופטים מתרשמים רק כאשר יש התנגדות ציבורית פעילה וחזקה, ראה דוגמת פינוי מתחם “פי גלילות” ברמת השרון ומניעת הקמת מתקן נת”גז בחוף הכרמל שמהווים מודל נכון ומוצלח למאבק ציבורי כזה המונהג ע”י ראשי הרשויות. מבחן התוצאה מוכיח כי כל ההתנהלות של עיריית חיפה בהנהגת יהב עד כה, לא הביאה להפחתת החומ”ס במפרץ! ההסתפקות בבית המשפט לא מוכיחה עצמה ומשמשת את העירייה כעלה תאנה כדי להראות לציבור שכביכול הם עושים משהו בעניין, מה עוד שהעירייה והועדה המקומית הם הנתבעות ולא התובעות. טענתי שגם אם בית המשפט לא פועל כראוי בנידון האחריות על הממשלה והעיריות לא מוסרת ואם יתרחש חלילה אסון- הם יתנו על כך את הדין באופן אישי!
גם “הנימוקים הכלכליים” שאצלנו גוברים תמיד, לצערי, על הנימוקים של בריאות ושלום הציבור, מופרכים. שאלתי מה יהיה הנזק הכלכלי לחיפה וסביבתה אם חלילה יתרחש אסון כמו התהפכות מיכלית ברום בסמיכות למקום מאוכלס, שלא לדבר על אסון כבד יותר?
בסתירה לטענת יונה יהב כי בעלי המפעלים הפרטיים משקיעים יותר מהמפעלים בבעלות המדינה בהפחתת הסכנות והזיהום, ציינתי כי ב- 10 השנים האחרונות לא נסגר בחיפה אף מפעל פרטי מזהם ומסוכן למעט מפעל אלקטרוכימיה בעכו. לעומת זאת המפעל היחיד שנסגר בתקופה זו הוא דווקא בבעלות המדינה- תחנת הכח של חברת החשמל…

להלן התגובות שקיבלתי מהממונה על המחוז ומראש העיר:

שלמה כ”ץ [+אורנה פלג-הראל]:
1. החומרים המסוכנים ביותר במפרץ לפי סדר החשיבות, הם: הברום, האמוניה והכלור ובהם החליט המשרד להתרכז. תיאור מצב:
א. הברום: מסך כל כמות השינוע של ברום בשנה מהדום לחיפה, ירדנו כבר מ- 3000 מיכלים ל- 1200 , עקב הסיכון הגבוה המגמה להוריד עוד את הכמות, אך עקב הנזק הכלכלי שזה יכול לגרום לנמל חיפה, שינוע הברום לא יפסק ויעמוד על כמות מסוימת שתביא לפגיעה מינימלית באינטרס הכלכלי של הנמל !
ב. האמוניה: מנהל המחוז לא מסכים לשקף שהראיתי המצביע כי כמות האמוניה הנחוצה לייצור דשנים מגיעה ל-80% מסך הכמות השנתית, טענתו שמדובר רק ב- 1/3. שליש נוסף הולך לכל צרכי מערכות הקירור במדינה והשאר לשימושים אחרים. לכאורה, אפשר היה לייצר אמוניה בארץ לצרכים המקומיים, אך זה לא יפתור את הבעיה מכיוון שמפעל ייצור יהיה כלכלי רק אם ייצר פי 3 מהכמות הנדרשת למשק ואת השאר יאלץ לייצא. לא שמע על אפשרות לייצר רק את הכמות הנדרשת לדשנים. מחפשים פתרונות לביטול המיכל או צמצומו אך לא החליטו עדיין בנידון. הוא בעד לדרוש מיגון עליון של המיכל כתנאי להמשך מתן היתר הרעלים ולדעתו הם לא יעמדו בכך.
ג. הכלור: את מפעל הייצור היחיד הוא סגר כשהיה מנהל מחוז הצפון (אלקטרוכימיה בעכו). בהוראה שלו כל בריכות השחייה בחיפה והאזור לא משמשים כבר בכלור. נותר עדיין ריכוז כלור ליד מכון טיהור שפכים.
2. התקבל אישור להעתקת חוות המיכלים מקרית חיים לאדמות הצפון.
3. התקבל אישור והחלו בעבודות לסלילת כביש דשנים.
4. מקדמים תוכנית למינהרת תשתיות שבה יונחו צינורות החומ”ס במפרץ.
5. אכן למשרד יש סמכות לשלול היתר רעלים ממפעל, אך ברור שזה יתקל בפנייה לבית המשפט והניסיון עם החלטות שיפוטיות במקרים דומים אינו מבשר טובות בהכרח.
6. שללו היתר רעלים מחוות הגפ”ם (גז בישול) בקרית אתא.
7. מצפה שכיבוי אש חיפה יקדם במהרה את האישורים הנדרשים לצינור הגז הטבעי וכך רוה”מ יוכל לחנוך את הפעלת תחנת הכח בחיפה על גז טבעי בחודש הבא.
8. מתגאה בכך שההיערכות המוקדמת של המשרד במפרץ היא זו שתרמה למניעת התפתחות מצבי אסון באירועי החירום האחרונים שהיו.

יונה יהב:
1. מתגאה במאבק המשפטי הנחוש נגד חיפה כימיקלים ומיכל האמוניה, אבל מודה כי בתי המשפט לא פועלים מהר ובנחישות והסיכוי להפסיד שם גבוה.
2. בעלי חיפה כימיקלים מציעים פשרה שלפיה ישארו במיכל 6000 טון אמוניה במקום 13,000טון כיום. העירייה לא נוטה לקבל את הפשרה הזו ומעדיפה הרחקת המיכל מאזורנו.
3. תוקף את “הירוקים” על הדרישות המוגזמות שלנו. מודה כי אחד החששות של העירייה ממאבק ציבורי על סכנות החומ”ס נובע מכך שזה יבריח מפה תושבים.
4. הוא לא מוכן לצאת בראש מאבק ציבורי נגד הממשלה. לדעתו בדרך ההידברות והפשרה הוא משיג יותר. בהקשר זה הוא מנכס לעצמו חלק מההצלחה לקדם החלטות על פרויקטים, שהוצגו ע”י הדוברים הקודמים- להפחתת הסיכונים במפרץ, בשיתוף הממשלה.
5. חושב שאין קשר בין המאבקים שהיו ב”פי-גלילות” וחוף הכרמל למה שקורה במפרץ.
6. הוא תומך בהפחתת שינוע הברום לחיפה, אך בלי שתיגרם פגיעה חמורה לנמל חיפה. מסביר כי אוניות הברום מעמיסות בחיפה מטענים נוספים מעבר לברום ובלעדיהן לא יתאפשר הדבר וזהו מקור הכנסה חשוב מאד לנמל.
7. לא יודע על מה אני מדבר בנוגע ליישום דוחות מבקר המדינה בנושא החומ”ס.
8. מנסה להציג תמונה פחות דרמטית לגבי סכנות החומ”ס במלחמה האחרונה ווחושב שבלאו הכי יושמו מאז מספר לקחים חשובים בעיקר בניהול אירועי חירום וכיום יש תיאום הרבה יותר טוב בין הגורמים. חושב שאנו מגזימים בתיאור הסכנות ומעצימים אותן. שואל: “מה אתה חושב שאני רוצה לסכן את התושבים?”
9. מתנגד להצעות ההחלטה שלי ובעיקר להובלת מאבק ציבורי מטעמו.

הגיבו כאן לכתבה