בשכונת הטכניקום שליד הטכניון בהדר, רחוב אחד העם משופע בבניינים בעלי ערך אדריכלי מיוחד. אחד החשובים שבהם שוכן במספר 9-11 וידוע כ״מעונות אדל שיפר״.
מעונות אדל שיפר
הבניין נבנה בשנים 1936-37 כבית דירות להשכרה. היזמים וודאי חזו הצלחה כלכלית עקב הביקוש למעונות עבור הסטודנטים שלמדו בטכניון הנמנצא בקרבה. המבנה בנוי בחצי גורן סביב קבוצת עצי זית עתיקים שנשתמרו בלב המגרש. האגף הקדמי, הפונה לרחוב הינו בעל 3 קומות, ואילו האגף האחורי כולל 4 קומות.
קומת הקרע מתוכננת כרחבת כניסה מתעגלת לפי קוי המתאר של הבניין, הנפתחת לכוון עצי הזית דרך שורת עמודים עגולים. הגישה לקומות העליונות מתאפשרת באמצעות 4 חדרי מדרגות המקושרים לרחבת הכניסה המרשימה. הבניין מעוצב ע״פ הסגנון הבינלאומי עם שורות חלונות פס אופקיים מעוטרים בכרכובים. מעטפת הבניין מטוייחת בטיח מותז, ״שפריץ״, כרבים מבנייני התקופה.
לא עלה בידינו לברר פרטים נוספים על משפחת שיפר, יזמי הבניין. כל מה שאנו יודעים הוא שחברת ״מעונות אדל שיפר בע״מ״ נמחקה מספרי רשם החברות. נודה מראש לכל מי שיוכל לשפוך אור על משפחת שיפר ועל אדל שעל שמה נקרא הבניין.
ב. אוראל- י. זוהר, אדריכלים, מתכנני הבניין
משרד התכנון אוראל -זוהר פעל בין השנים 1926-1942. הוא הוקם כשותפות בין האדריכל בנימין אוראל לבין המהנדס האזרחי יחזקל זוהר. במהלך שנות פעילותו, המשרד היה מעורב בתכנון של עשרות בתי מגורים ובנייני ציבור, בעיקר בחיפה אך גם ברחבי א״י המנדטורית.
תחנת החשמל בנהריים ובנייני תחנת החשמל בחיפה
בין בנייני הציבור שתכננו ראוי שנזכיר את תחנת החשמל בנהריים ובנייני תחנת החשמל בחיפה. במדור זה נסקרו עד כה מספר בניינים בתכנונם, כגון בית הכנסת ״הדרת קודש״, בנייני מגורים ברחוב ירושלים ( מס. 5, 10, 12) ובית רוזנפלד בבת גלים.
בנימין אוראל
בנימין אוראל, יליד ליטא, עלה ארצה ב-1907. עם סיום לימודיו בבצלאל, נסע לאירופה ללמוד אדריכלות, אולם בהיותו חסר אמצעים, נאלץ לעבוד למחייתו כשרטט במשרדי אדריכלים בפריז ובברלין, במקום להשלים לימודיו. עם חזרתו ארצה, ב. אוראל – “האדריכל ללא דיפלומה” – הקים את משרד התכנון בשותפות עם המהנדס יחזקאל זוהר. כפי שהוכח, עובדת היותו ללא דיפלומה לא הפריעה למשרד לתכנן עשרות בניינים איכותיים, מעוצבים בסגנון הבינלאומי.
לצערנו, לא עלה בידינו לדלות מידע אישי אודות המהנדס יחזקאל זוהר.
מבנה לשימור
ב-2007, עירית חיפה הכריזה על המבנה ״מעונות אדל שיפר״ כמבנה לשימור, בעקבות סקר מקיף שנערך ברחבי העיר. אולם, נראה כי הכרזה זו לא נאכפת דייה והדיירים מבצעים פעולות שפוגעות באופיו של הבניין.
תודתנו נתונה בזאת לאדריכל ואליד כרכבי, מנהלה לשעבר של מח׳ שימור מבנים בעירית חיפה, על סיועו המשמעותי בהכנת כתבה זו.
קוראים יקרים,
הכתבות במדור זה מבוססות על מידע גלוי המפורסם במקורות כגון ויקיפדיה ובאתרי אינטרנט אחרים ועלול לכלול אי-דיוקים היסטוריים שונים הנובעים מן המקורות הנ״ל.
שימור יש להעשות לן ללמוד מתא' שם תנופת השימור מרעננת את המבנים ופה עזובה הזנחה מבנים חשובים, לא למדו מגימנסיה הרצליה והבכייה לדורות
..
… ולכן הבניין שנוא על מאכלסיו.. בנוסף לזאת ישנן מעליו ציפורים שניזונות מבניין המפעל "דגון" שהיה בתנ"ך אליל משוקץ.. בחיי מישהו פה נותן למפלגות השמאל קרדיט ללא גבול ( אגב גם החרדים בעלי אותן דעות – אפאתיות לציונות – אז מה?! הם אפילו סוציאליסטים עם דעות קומוניסטיות וגם חיים ככה אצלם פרט ליום גורלי אחד בשנה הקדוש מכל הימים – מועד ולא חג – חילוני : 'הבחירות' ). קשקוש.
תודה, אנא ראה תגובתי לעיל.
בצלאל היה מוסד ציוני ששאף לייצר אומנות יהודית מקומית עם מצוינות וכדי לבנות בית לאומי לעם היהודי.
היום בבצלאל מלמדים מורים אנטי-ציונים שמשתמשים בו להסית נגד המדינה ולייצר כרזות ואומנות מחאה פוליטית אנטי יהודית ואנטי ציונית
לשיא הניתוק והכיעור הגיע בחירתה של אווה אילוז לראש בצלצל. סוציולוגית בעלת דעות שמאלנ מהשמאל הקיצוני, שנאה תהומית לישראל וממשיע כה להסית באונ- העברית.
אני בטוח שמייסדי בצלאל המקורי היו נגעלים ונחרדים מהפוליטיזציה השמאל קיצונית במוסד שהקימו כיהודי וציוני
… ומה פה הקשר לזה?
תודה על תגובתך, אבל לא ברור מה הקשר לכתבה.