(חי פה עם סיפורבניין) – קריית חיים חגגה השבוע 90 שנה להיווסדה ואילו בית נגלר, המרכז הקהילתי התוסס שלה, השוכן בשד׳ בן צבי 14, יציין השנה 60 שנות פעילות תרבותית עשירה.
קריית חיים
שכונת קריית חיים, הממוקמת בעמק זבולון, נקראת ע”ש חיים ארלוזורוב שנרצח בתל אביב בשנת 1933. בניית השכונה החלה ב-1932. 160 המתיישבים הראשונים נכנסו לבתיהם בתחילת 1933 ובכך הייתה קריית חיים לשכונה העירונית הראשונה בעמק זבולון והבסיס להקמתן של יתר הקריות. קריית חיים תוכננה ע”י האדריכל ריכרד קאופמן כשכונת פועלים, בעלת מאפיינים סוציאליסטיים, כגון צרכנייה, אגודת המים ומשקי עזר.
בית נגלר
בית נגלר החל לפעול ב-1963, 30 שנים לאחר הקמתה של קריית חיים, ובמהרה הפך למרכז קהילתי מן המובילים בארץ. הוא כולל אולם מופעים בן 500 מקומות, ספריה, חדרי הרצאות, חוגים וקפטריה. מיקומו בקריית חיים המזרחית סייע לכך שהפך למוקד פעילות גם עבור יתר הקריות.
הבית מנציח את שמה של משפחת נגלר, משפחה שמקורה בגליציה, והצליחה מאוד בעסקים שונים ותמכה רבות באומנות וביוזמות נדבנות שונות. הנגלרים מילאו תפקיד חשוב בחיי התרבות של ההתיישבות היהודית בחיפה של לפני קום המדינה.
מתכנן הבניין
המבנה המקורי תוכנן עבור משפחת נגלר ע״י האדריכל יעקב רכטר (1924-2001), יליד תל אביב, בוגר לימודי האדריכלות בטכניון בחיפה, בנו של האדריכל זאב רכטר. הבניין עוצב בקווים פשוטים שמאפיינים את סגנון הבאוהאוס (הידוע גם כ״סגנון הבינלאומי״). הוא עבר שיפוץ והרחבה בשנות ה-60 לאחר שנרכש ע”י עיריית חיפה, ומאז 1963 נחשב למרכז קהילתי מוביל בארץ בכלל ובקריות בפרט.
אדריכל יעקב רכטר, חתן בפרס ישראל לאדריכלות ב-1972, אחראי לתכנונם של מבני ציבור רבים בארץ, ביניהם המשכן לאומנויות הבמה בתל אביב (בית האופרה), בית ההבראה – לשעבר- של קופת החולים הכללית בזיכרון יעקב (היום מלון ״אלמא״) ובניין בית החולים ״כרמל״ בחיפה.
תודתי נתונה למפתחי תוכנת הבינה המלאכותית Chat GPT על עזרתה במציאת פרטים אודות משפחת נגלר והמתכנן של בית נגלר, האדריכל יעקב רכטר.
הערה:
קוראים יקרים, הכתבות במדור זה מבוססות על מידע גלוי המפורסם במקורות כגון ויקיפדיה ובאתרי אינטרנט אחרים ועלול לכלול אי-דיוקים היסטוריים שונים הנובעים מן המקורות הנ״ל.
אכן נכון, חיפה מדשדשת אחרי כל הקריות האחרות שהן מוצקין ןביאליק וכעת קרית ים שהיא כעת התנופה גדולה בבניה ופיתוח.
הכל בגלל שאנחנו הציבור בקרית חיים לא עושים מספיק . המנהיגים שבחרנו לא שומעים מהם כלום. סתם לא תורמים לכלום . אמרו שמצארגנים לקראת נפרדות מהעיר חיפה ולחיות כמו כל הקריות . הן מתפקדות יפה מאוד ולא כמו בקרית חיים שמשתמשים בכל אומרות הטבע שלנו לעצמן ושמים אותנו מאחור ולכן הקריה נראית מוזנחת סוערת ואף אחד לא מציל!
קרית חיים אינה צומחת בתושבים ובמבני ציבור מזה 30 שנה. וזאת לעומת הזינוק של הקריות הצמודות לה, קרית ביאליק, קרית מוצקין וקרית ים שמפתחות שכונות והתחדשות עירונית ומבני פנאי. גם הן, לא מספיק. אבל בקרית חיים, הכי פחות. 35 אלף תושביה סובלים ממפגעי זיהום וסכנות סביבתיות חמורות המרחפות מעל ראשם במרחק קילומטרים ספורים בלבד. הם סובלים מהזנחה של עיריית חיפה (לא בכוונה, כל חיפה סובלת במידות שונות מהתפקוד הלקוי). כעת עם הקמת עיר הנמלים של חנ"י תמצא עצמה קרית חיים מוקפת ומותקפת בבינוי לוגיסטי של שטחי עורף נמל, כשחברת נמלי ישראל גם לוטשת את עיניה על תוכנית הפיתוח הגדולה ביותר של קרית חיים, בשטח חוות מיכלי הדלקים של תש"ן, שהיו מזמן אמורים לפנותה עבור שכונה מפוארת עם טיילות ומרינה. גם את מתחם האצטדיון היו אמורים לפנות לשכונה לגובה. הפער בין איכות החיים בקרית חיים לשכנותיה מתרחב לרעתה מדי שנה. העסקונה של מלחמות ועד הקריה ומי יהיה באיזו רשימה במועצת העיר תורמות לבלאגן. חיפה צריכה מנהלת לקרית חיים, שתהיה למעשה עירית רובע עצמאית לחלוטין בתוך חיפה. ולהתחיל לקדם בה את כל החסר. אולם בית נגלר על 500 מושבים קטן ולא מאפשר הבאת הפקות גדולות. צריך להרחיב אותו ל-1000 מושבים עם אולם חדש. להוסיף מתקני ספורט, להחזיר בית ספר גדול במקום אלו שנסגרו לטובת פיתוח מואץ ולצאת בפיתוח שכונת האצטדיון כשהיא חדשנית – ללא כלי רכב עיליים בכלל, רק חניונים וכל השטח פארק עילי כמו בכיכר המדינה בתל אביב. בשלב הבא יש לבטל את תוכנית ההתחדשות העירונית של אדר' אירית צרף נתניהו חסרת הכדאיות הכלכלית. להוסיף מכפילים של 1:6 שישתלמו ליזמים ולבנות את קרית חיים מערבית לגובה כפרבר יוקרה מול הים.
טובה פורת צודקת
תודה על תגובתך. מסכים איתך, ראה תגובתי להערה שלה.
דוד תודה לך .בקרית חיים הוקמו תנועות נוער השומר הצעיר והנוער העובד .נוער איכותי , מלאי מוטיבציה .הם תרמו להתרחבות התיישבות היהודית ובחיזוקה. חשוב לציין זאת .
תודה על תגובתך. אכן, זכויות רבות עומדות לקרית חיים, אך לצערי, הכתבה לא נועדה לעמוד עליהן.
בעידן בו השמאל עסק בהתיישבות ולא בעקירתה עבור בסיסי טרור אירנים
כשבאים לדבר על בית נגלר ראוי לציין את הארועים והמפעלים התרבותיים הרבים של המקום:
חבורת שירלי שהיה לי הכבוד להדריכם ולהיות בין מיסדי הלהקה שקימת כבר חמישים שנה,
מועדון הזמר של בית נגלר שהקמתי וקיים עד היום הזה ,
מקהלת הילדים ניצנים מיסודה של רינה בראל ז"ל ,
להקות מחול ,הפקות מחזות זמר והצגות.
ראוי לציין את מנהלי המקום המיתולוגים: פיני וגמן ותקווה גאון.
תודה על תגובתך. לצערנו, הפעילות העשירה של בית נגלר חורגת מהיקפה המצומצם של הכתבה.