תקשורת הורית מיטיבה • החג כהזדמנות להעצים את הילדים ○ תמי גולדשטיין

(חי פה בהורות) – חג הפסח הוא מהחגים המשפחתיים ביותר שיש לנו כהורים לילדים. גם עבור הילדים, החוויות המשפחתיות שהחג מזמן, יכולות להיות בעלות משמעות עמוקה מבחינת בניית ביטחון ויציבות, תחושת הערך העצמי שלהם ויכולתם לסמוך על עצמם ועל הוריהם.

כשמבלים הרבה עם בני המשפחה, זו הגרעינית וזו המורחבת, כשהחג מזמן לנו מפגשים רבים ואינטנסיביים, יש לנו הזדמנות נהדרת כהורים להתנהל באופן שיעצים ויפתח את ילדינו.

החזון ההורי

לכל הורה יש את החזון שלו לגבי איך היה רוצה לראות את ההתפתחות של ילדיו, אילו ערכים ואמונות ירצה להעביר אליהם, מה כיווני ההגשמה הראויים, המותר האסור והכדאי, הזדמנות נפלאה להורה, לעבור חוויית ילדות מתקנת ולהעניק את כל מה שהיה רוצה לקבל לעצמו.

כאשר יש זוג הורים ואנשים נוספים הכרוכים בחינוך ובליווי הילדים, כמו סבים וסבתות, מטפלים ומטפלות גננות וגננים, עולה הצורך להגיע להבנות ולהסכמות בנוגע לדרך.

אחידות ושונות

יש מידה רבה של חשיבות שהמסרים יהיו דומים, שתהיה "חזית אחידה", ובנקודות השוני, חשוב לקיים תקשורת שמאפשרת לבטא התייחסויות. אחרי הכל, המטרה של כולם היא להעניק לילדים מרחב אוהב, בטוח ומוגן, לחזק את הביטחון העצמי שלהם ואת יכולתם לסמוך על הסביבה ועל הוריהם.

למי כדאי לפנות

כאשר ההורים מנסים להכניע אחד את השני בוויכוחים, כדי לכפות את גישת האחד על השני, הילד מתקשה לבטוח, מרגיש שאין על מי לסמוך, או לחילופין, נאלץ לבחור צד.
אם יש לכם ילדים ואתם הורים שמעורבים בחיי ילדיכם, אז אתם יודעים על מה אני מדברת, וככל שילדכם גדל, כך הוא מבין טוב יותר למי שייך איזה תחום, ולפי הנושא, למי כדאי לפנות כדי לקבל "כן".

אין אמת אחת

רעיון החזית האחידה קשה לביצוע, כי אין אמת אחת בעניינים רבים. האחד טוען שהילדים צריכים ללכת לישון בשעה קבועה, והאחר מעודד הקשבה לגוף והירדמות ספונטנית. אחד רוצה אוכל בריא והשני מעריך שלא יגרם כל נזק אם הילדים יאכלו גם ממתקים, האחד מגביל כמות וזמן משחק והשני מאפשר ללא הגבלה, האחד רוצה לתת לילדיו את מה שהיה לו והשני רוצה להעניק את מה שלא היה. הורה אחד אומר לא, והשני אומר כן. אחד מרשה והשני אוסר, אחד משחרר והשני מקפיד. נדרשת תקשורת פתוחה, גמישות מחשבתית ותכנון דרך, כדי להימנע מאנרגיות של כעס מרירות ולחץ בין ההורים ועם הילדים.

יציבות ויכולת לבטוח

עולה השאלה, האם להציג "חזית אחידה" זאת הדרך היחידה לתת לילד יציבות ויכולת לבטוח בסמכות ההורית, או שיש דרכים נוספות, ומה הקשר בין תחושת הביטחון של ההורים בעצמם, במרחב הקיומי, ביכולת של הילד שלהם להתמודד עם העולם, לבין חוויית החיים של הילד.

מחקרים מצביעים על כך שילדים שגדלו עם הורים שלא היו מסוגלים להגיע להסכמה על גישות הגידול שלהם, שעוררו מתחים ומריבות בניסיון להשליט את דעתו של אחד הצדדים, נתקלו בבעיות רבות יותר בהתאם לגילם ולשלב החיים שלהם, ביחס לילדים שגדלו בסביבה בה היה שדר יציב ואחיד.

פתיחות, כבוד והכלה

מחקרים אחרים מראים שילדים שגדלו בסביבה בה היתה תקשורת פתוחה ומכבדת, בסביבת הורים שתקשרו את השונות בגישות, פיתחו מיומנויות חברתיות וכושר פתרון בעיות טוב יותר. עולה מהמחקרים האלה שחשוב ליצור סביבה מכילה ובטוחה לילדים בכך שירגישו שהם נשמעים, נראים ומוכלים וכן שצרכיהם חשובים.

הילדים מתבוננים ולומדים

מסתבר שכאשר הילד גדל בסביבה בה הוא חש מגיל צעיר שההורים פועלים לטובתו, גם אם בגישות שונות, מרגיש שמקשיבים לו, שרואים אותו, מכבדים ומעריכים אותו, הוא לומד להעריך ולכבד את עצמו ואת הוריו.

כאשר ההורים נתפסים על ידי הילד כלא קשובים לצרכיו, עסוקים מדי, בעלי דעות נוקשות, כאשר התקשורת בין ההורים אינה חיובית, הילד חש ניכור, הוא מתקשה להעריך את עצמו ומפתח התנהגויות שלא תמיד מתאימות לחזון ההורי. בנוסף, הסמכות ההורית מאבדת את עוצמתה ונוצרים קשיי תקשורת בין הילד להוריו.

לייצר מרחב רגשי מוגן

המפתח הוא תקשורת כנה ופתוחה, ללא מניפולציות ובשפה נקיה, בה כל אחד יכול להביע את מחשבותיו, אמונותיו, פחדיו, צרכיו ורגשותיו. באותו מרחב, הילד מרגיש מוגן רגשית ופיזית. הוא חווה אהבה ויציבות שמאפשרת התפתחות, פיתוח זהות פרטית, התחברות חברתית והתנסות באתגרי החיים. הורים שיודעים לתקשר בדרך בריאה ומעצימה, מייצרים עבור ילדיהם מרחב רגשי מוגן גם כאשר המצב המדיני או הביטחוני נתפסים כלא יציבים.

כשמסביב הכל מפחיד

במצב מדיני לא יציב, בשעת מלחמה, משבר כלכלי או שינויי משטר שמאיימים על חווית הביטחון של ההורים לגבי העתיד, מתעוררים פחדים שמשפיעים על הילדים. חשש שהילדים יפסידו את היכולת לצמוח ולהגיע להישגים ואושר במדינה בה הם חיים. הפחד מפגיעה בביטחון הכלכלי, קבלת החלטות כלכליות לשינוי בחלוקת התקציבים, דבר שיכול להגיע למניעת השכלה, לצמצום פעילות פנאי והקטנת האפשרות לתת לכל ילד את הביטוי הייחודי לו. החשש הגדול יותר הוא ששינוי במשטר יכול לגרום לאי-וודאות לגבי העתיד של המדינה והמשפחה. פחד זה יכול להשפיע על החלטות הנוגעות למקום המגורים ולדחוף להגירה.

מחקר שפורסם בכתב העת "Child Development" בשנת 2019 מצא כי הורים המרגישים שהעתיד של ילדיהם במדינה מסוימת אינו בטוח, יכולים להיות יותר מוכנים לעזוב את המדינה בחיפוש אחר מקום עם יותר בטחון והזדמנויות.

דאגות ההורים

מחקר נוסף שפורסם בכתב העת "Journal of Marriage and Family" בשנת 2018 מצא קשר בין דאגות הורים לגבי העתיד הכלכלי של המשפחה ובין הגירה. המחקר טוען כי דאגה כלכלית למשפחה מחזקת את המוכנות לעזוב את המדינה בחיפוש אחר מקום עם הזדמנויות עבודה טובות יותר.

תחושת הביטחון של ההורים ויכולתם להתמודד עם העולם, עוברת באנרגיה אל הילדים. השדר הזה גם אם לא נאמר בגלוי, משפיע על התחושות וההתנהגויות של הילד ועל חוויית החיים שלו. כאשר ההורים מרגישים בטוחים ויציבים, הילדים קולטים זאת והמסוגלות שלהם להתמודד עם העולם שמחוץ למסגרת המשפחתית, עולה.

רבות הדרכים

אין דרך אחת נכונה לגידול ילדים. הדבר הכי חשוב הוא לתת לילדים אהבה, תמיכה והערכה, לאפשר להם להתנסות ולעודד אותם לגלות את היכולות שלהם. הבסיס הוא תקשורת, הקשבה והכלה. כל ילד הוא שונה כמו גם כל הורה. הקפידו למצוא זמן ואנרגיה חיובית כדי לראות, לשמוע ולהכיר את הילדים שלכם, והשתדלו להיות מאושרים.