בִּפְרוֹס "חַג" הַפֶּסַח הִתְעַצְבֵּן אוּרִי שָׁרוֹן מחיפה מִן הַצִּוּוּי "חַג שָׂמֵחַ", שֶׁמִּתְנַגֵּשׁ מִשּׁוּם מָה עִם מַצַּב הָאֻמָּה, כַּאֲשֶׁר יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר: "דרדלה".
וְעַל כָּךְ כָּתַב כָּךְ:
שֵׁם אוֹיְבַי יִמַּח
א
מָה אַגִּיד? מָה אֲסַפֵּרָה?
כָּל דָּבָר שֶׁאֲסַפֵּר – רַע.
הֵן עַתָּה, בִּפְרוֹס הַפֶּסַח,
יֵשׁ לִבְרֹר מָה שֶׁהַפֶּה סָח.
ב
אֲנָשִׁים עִם שֶׁמֶץ כּוֹחַ
בַּל ייעזו כְּלָל לִשְׁכֹּחַ:
חַג חֵרוּת בַּהַגָּדָה כָּאן?
אֲלָפִים אָשְׁרָם נִגְדַּע כָּאן.
ג
אֵלִיָּהוּ, שָׁם, גָּבוֹהַּ –
נָא וַתֵּר וְאַל תָּבוֹאָה.
אֵין לְךָ מָקוֹם לָשֶׁבֶת.
מִי לְחֶסֶד, מִי לְשֵׁבֶט –
ד
אֱלֹהִים, בְּמִי לִבְטֹחַ?
אֶת הַדֶּלֶת יֵשׁ לִפְתֹּחַ?
אוֹ לִלְחֹץ עַל הַבָּרִיחַ
טֵרוֹרִיסְטִים לְהַבְרִיחַ?
ה
הִתְבָּרֵר שֶׁסֻּכָּתֵנוּ
לֹא הֵגֵנָּה עַל בָּתֵּינוּ.
מִי יַבְטִיחַ שֶׁהַפַּעַם
לַמָּסֹרֶת יֵשׁ כְּלָל טַעַם?
ו
אִם שׁוֹמֵר מִצְווֹת הָיִיתִי
מִן הַסְּתָם אֲנִי תָּהִיתִי
אִם אֲנִי בִּכְלָל תָּעִיתִי.
בִּגְלַל זֶה אֲנִי טָעִיתִי.
ז
כִּי מֵאָז "יָגוֹן תּוֹרָה" לִי
חֳדָשִׁים רַבִּים כֹּה רַע לִי.
אָז בְּפֶסַח שֶׁאֶשְׂמַח לִי?
שֵׁם אוֹיְבַי הַלְּוַאי יִמַּח לִי!!!
המשך תגובה. הפעם לענת: כינית את כתיבת דבריי בנושא הפסח והמצב – טימטום. אני מציע לך לא להתחרות ולהתעמת אתי באוצר מלים.. חבל שתפסידי.. אני מציע לך לחזור בך מן הכינוי. המשך חג פסח טוב, טוב?
לענת ולאיריס , שלום. אינני זקוק לרחמים, ואם ענת מייחסת לי דבשת על גבי ומשייכת אותי לקפלניסטים- ארשה לעצמי לבקר את הבנת הנקרא שלה. ולאיריס אציין שלא איבדתי את האמונה. אגב, ענת, לא האשמתי את האליל. בתקופה זו, ובמיוחד בפסח, כאשר עם ישראל מבכה את האובדן הנורא ומציב כיסא ריק ליד כסאו של אליהו (שמעולם לא בא לכבדנו בקדושתו) – ציינתי בשורה האחרונה שיימח שם אויבנו, וטוב מלחמה אחת קודם. מאחל לכן ולמשפחותיכן חג פסח טוב..
מרחמת על הכותב שהכאב גרם לו לאבד את האמונה והידיעה שבכל דור ודור קמים עלינו לכלותנו – והקדוש ברוך הוא מצילנו מיידם !!!
נכון, לא כולם ניצלו אבל אנחנו לא יודעים חשבונות שמיים, הם מעל ההשגה שלנו כבני אדם.
לכן נכאב ונתאבל על המתים ונקום מהשבר הגדול ונתעודד, כי בורא עולם: "לא ינום ולא יישן שומר ישראל". עם ישראל ידע לקום אפילו מהשואה הנוראה ביותר ולכן כלום ושום דבר לא יצליח למנוע מאיתנו לקום שוב בראש מורם ולהמשיך …..
טמטום. נכון שאין מצב רוח לשמוח, אבל זה כוחנו, אנחנו למודי אסונות ומצד שני חייבים להסתכל קדימה ולחיות. אוי לנו אם נשקע באבל. הוא שכח את הקפלניסטים שהרסו כל חלקה טובה כאן ועדיין ממשיכים? כנראה שהוא כמו כל ה0מאלנים לא רואה את הדבשת של עצמם.