באנר גורדון 230524
באנר - צעדת קריית ביאליק ה-41 - שבת, 1/6/24 - רחב
באנר קריית אתא עצמאות 080524

סדר פסח מרגש נערך במחנה המעפילים • הספינה 'אקסודוס' ◄ צפו

'אקסודוס', סמל לגבורה ולנחישות התרגשות רבה נרשמה ביום שישי האחרון...

משטחי ענק של צידפת הפרנה פרנה התגלו במפרץ חיפה

(חי פה בים) - רבים הדיבורים על הגירה לישראל...

שוק תלפיות בחיפה – יצירה גאונית בשיפוץ אינסופי

בקצה המזרחי של רחוב סירקין, ניצב בניין שוק תלפיות,...

מקצר חיים | סיפור קצר | אילן סגל

מנין שאבנו את החוצפה לעשייה כה מסוכנת מבלי הניד...

אודיטוריום חיפה – כשהון חובר לתרבות

אודיטוריום חיפה הינו חלק ממכלול מבנים הקרוי "מרכז רפפורט...

מלחמת דון קישוט מול הים • נסיגת החול בחופי מפרץ חיפה ◄ צפו

או במילים אחרות: את הטבע לא ניתן לרסן…

(חי פה בחופים) – בעקבות סגירת סכר אסואן ובניה של שוברי גלים, מעגנות וכיו"ב, נחסמה באופן טבעי הגעת חול לחופי חיפה וחופי מפרץ חיפה. מחסור בחולות ניכר בכל רחבי הארץ, לכן מתבצעת פעולה של הזנת חול בחופים. כמובן שלמשוואה נכנסים גם שינויי האקלים וכן עליית מפלס הים, אומנם קטנה יחסית, אך בהחלט קיימת.

תחילת הטיפול בחומה (צילום: מוטי מנדלסון)

לאור כל אלה, כאמור, מתרחשת בחופי ישראל נסיגת חול מסיבית, ובפרט בחופי קריית חיים. כך משנת 2006 החלו לראשונה בפעולות הזנת חול מול חוף גליה בקרית חיים ומול חוף קריית חיים.

יסודות החומה נחשפים בשל נסיגת החול (צילום: מוטי מנדלסון)

הזנת חול בחוף קריית חיים • צפו


תחילה הפעולה לא צלחה במיוחד, אם בכלל. אך בשנים האחרונות החלו בביצוע הזנת חול מסיבית מידי שנה באמצעות ציוד משוכלל, על מנת לנסות ולהגן על חוף קריית חיים ועל חומת חוות מכלי תש"ן.

הזנת חול בחופי הקריות (צילום: מוטי מנדלסון)

מיד אחרי הבנייה המחודשת של גדר תש"ן, הוערמו גבעות חול גבוהות ושוטחו באמצעות כלים כבדים. כמי שמכיר, צולל ומצלם בכל הארץ, אוכל לומר כי כבר אז היה ברור כי שהדבר לא יצלח. ואכן, סערות חזקות וחורפים סוערים כרסמו בחומה ויצרו צנירים, דרכם חדרו מים רבים שגרמו לקריסת כביש וקריסת מגדלים בדרום החומה.

נסיגת חול – רק כמה חודשים לאחר ההזנה האחרונה – המים כמעט חזרו לקדמותם (צילום: מוטי מנדלסון)
הזנת חול בחופי קריית חיים (צילום: צמוטי מנדלסון)

בארבע השנים האחרונות המצב אף החמיר, כשהים כבר הגיע לכדי כך שנשק לחומה ומפלסו עלה עד כדי שני מטרים בגאות, והפך למסוכן בשל זרמי הפריצה.

הזנת חול בחופים (צילום: מוטי מנדלסון)

התמונות המצורפות הן ממעקב של מספר שנים לאורך תהליך השיקום, וכפי שניתן לראות, עם כל הרצון הטוב, אי אפשר לרסן את הטבע והבעיה לא באמת נפתרת.

לפני מספר שנים, הפעולה הראושנית שנעשתה (צילום מוטי מנדלסון)

רק על מנת להמחיש – ביפן הוקמו חומות מפלצתיות במטרה להתגונן מפני גלי צונאמי, ומה קרה? בחודש מרץ 2011, ערב קריסת הר תת ימי בעקבות רעידת אדמה בעוצמה 10, התרוממו גלי ענק ארוכים שנכון, את החומה הבנויה הם לא הפילו, אלא פשוט גבהו מעליה וגרמו להרס רב, בין היתר בכור בפוקושימה, שהתחולל בו אסון גרעיני בעקבות כך, גם אם יחסית קטן.

הזנת חול בחופי הקריות (צילום: מוטי מנדלסון)

עוד דבר שיש לדעת – עד שהמפרץ התאושש מעט ושבו לפקוד אותו יצורים שנעדרו ממנו במשך שנים, לצערנו, כל הזנת חול כזו מחזירה את המצב לאחור. יצורי קרקע איטיים או ישיביים יתכסו שוב ושוב בכמויות של חול… חבל.

ערמות החול שהובאו לחוף (צילום: מוטי מנדלסון)

השנה הבחנתי כי נסיגת החול הקדימה במיוחד, והשאלה היא מדוע לא החלו את פעולות ההזנה עוד קודם? העיתוי מקומם ואף תמוה, יש לומר, שהרי בקיץ האחרון התלוננו מתרחצים בחופי הקריות על ים עכור ולא נעים לרחצה ולשחייה. החול עצמו הוא אמנם נקי, אך עד לשקיעתו בקרקעית, התחושה לרוחצים בהחלט לא נוחה.

הזנת חול בחוף קריית חיים (צילום: מוטי מנדלסון)
הזנת חול בחופים (צילום: מוטי מנדלסון)
חדירת המים מתחת לחומה – לפני ההזנה (צילום תת ימי: מוטי מנדלסון)

אם כך היה עדיף לבצע את ההזנה עוד קודם, כשאין הרבה מבלים בים, אך אנו רואים שעד כה זה לא קרה. אנחנו כבר נכנסי לעונת האביב ואח"כ לקיץ, כך שהיה עדיף בהרבה שהעבודה תתחיל כבר קודם, כדי להתחשב במבלים בחופי הקריות. לקריות אין חופים אחרים, ויש לקוות שהשנה יוכלו הרוחצים להנות מהים שלהם ללא החול המציק.

מזינים חול, אך לא ניתן לרסן את הטבע (צילום: מוטי מנדלסון)

בצילומי המעקב אפשר לראות עד כמה מהר המצב חזר השנה לקדמותו, למרות ההזנה המסיבית שהתבצעה לפני פחות משנה.

כך או כך, נקווה שהזנת החול תתחיל בקרוב וישאירו לנו קיץ שקט וצלול.

צרו קשר עם חי פֹּה: בוואטסאפבמייל

מוטי מנדלסון
מוטי מנדלסון
חוקר ימי (צלילה, צילום תת ימי) ואקולוגיה ימית וסביבתית במשך 35 שנה. מרצה בתחום כ-20 שנה. ניתן להזמין הרצאה או סדרת הרצאות מלוות בתמונות ייחודיות ומרהיבות, שצולמו במהלך שנות מחקר רבות, בארץ ובחו"ל • 050-7271157 • [email protected]

כתבות קשורות לנושא זה

31 תגובות

  1. רק בישראל ניגשים לפתור בעיות רק כאשר הם באמת חומרה גבוהה דבר שהיה נמנע לו החלו לטפל בהזנת החול כבר בסוף החורף ולא להמתין לרגע האחרון (כהרגלנו בקודש).

  2. שוברי גלים במקביל לחוף.
    ראו דוגמת חוף הכרמל, בניית שובר גלים יצרה שני מפרצי רחצה מעולים מול מגדלי חוף הכרמל.

  3. שבת שלום עומרי.
    אכן אתה צודק וישנה תכנית כזו גם בחיפה וגם בקריות. אך בישראל כמו בישראל כל דבר לוקח שנים.
    הקמת שוברי גלים במקביל לחוף תשנה את עוצמת פגיעת הגלים בחוף …קרי זה לא יהיה כל כך מורגש.
    בנוסף לכך ישנו יתרון בהקמת שוברי גלים, וזה אומר הגדלת אוכלוסיית החי והצומח שיתישבו על אבני השובר, אז כבר הושגו שני דברים חשובים מאוד. ונפרסם בקרוב צילומים תת ימיים של קו החוף להמחשת מצוקת החופים.
    שבת שלום

  4. למה עיריית חיפה לא מקימה שוברי גלים בחוף הכרמל למנוע את נסיגת החופים? למישהו בעירייה יש תשובות??

  5. אחרי ההרס של נמל המפרץ אין הסעת חול. גם חופי דדו כבר נעלמים = 30 שנה יודעים שחייבים שם שוברי גלים ולא עושים כלום. ראשי ערים כושלים בלי יכולת לגייס משאבים לפיתוח טיילות וחופים.. מזל שהצליחו לשנורר את משפחת הכט עוד קצת אחרת גם את פארק הכט לא היה לנו.. זה מורשת יהב הכושלת עם גרעונות עתק..
    בכל מקרה במפרץ חיפה יש לייבש שטח למסלולי המראה ונחיתה בתוך מפרץ חיפה ושטח לכביש חיבור בצמוד לדופן נמל המפרץ שיאפשר למטוסים להגיע להאנרים ושטחי חנייה בשטח השדה הקיים. אולי אין חופים אבל נרויח שדה תעופה בינלאומי שיביא לפעילות כלכלית ותיירותית אדירה בצפון ישראל ו-3 מליון תושבי מחוזות חיפה והצפון משוועים לו.

  6. כמהנדס הייתי מציע לחשןב להכניס ליים סלעים רצוי סלעי בזלת שמשקלם המרחבי גבוהה מאוד אומנם השקעה ראשונית אך לאורך זמן זה יעבוד כנראה , אולי לכלים תת ימיים זה מסוכן לך תדע מזה בונים מזחים

  7. הבהרה: התגובה האחרונה שלי היתה למה שכתב מי שהזדהה בשם: שדה תעופה במפרץ אמר/ה. משום מה נראה שהיא הופיע לאחר התגובה לגבי דורבנות. לדורבנות כמו לשוברי גלים מקבילים ומנותקים מהחוף יש יתרונות אך גם חסרונות. אחד משותף הוא הווצרות זרמי פריצה בקצוות שמסוכנים מאוד למתרחצים. ההתאמה של סוג הפתרון הנכון מותנה בתנאים המטאוימיים המקומיים ובמשטר הסדימנטולוגי, מבנה צדודית החוף ותכונות הסדימנטים המגיעים או מונחים באותו חוף. למשל, שימוש בחול יותר גס גרגר יכול לשפר יציבות קו החוף, אך התפתחות זרמים מושרי גלים ורוח יכולה לשנות היציבות הסדימנטולוגית. לכן, לאחר איסוף המידע הנדרש יש צורך הגם בהבנה של המצב ובשימוש במודלים סיפרתיים תלת מימדיים סדימנולוגיים (לפיתוח חוף אתרים בתל אביב השתמשנו במודל פיזי תלת ממדי עם חול מלאכותי ובעל קני מידות מעוותים במישור האופקי לעומת המישור האנכי) כי אז לא היו קיימים מודלים ספרתיים. אבל גם במודלים פיזיים וגם במודלים ספרתיים לא ניתן לדמות כל התהליכים הפיזיים המתרחשים בו זמנית ולכן חשוב להקפיד על דימוי מהימן של התהליכים החשובים וגם לבחון בתנאים שונים רבים, ועדיין לאמוד נכון השפעות אי דימוי נכון של חלק מהתהליכים. ואפילו שפיתוח חוף אתרים נחשב למאוד מוצלח בעולם (בוצע בשנים 1971 – 1972) היום אני מודע לבעיות רבות שלא היינו מודעים להם בזמנו ורק לדעתי בהרבה מזל בנוסף לידע, הניסיון ותבונה של מנהל המחקר פרופ' מיכאל וידה ז"ל ושל היועץ המומחה הבינלאומי פרופ' אקו בייקר ז"ל הפרויקט הצליח לפי המתוכנן. אני כלל לא בטוח שמה שמתוכנן והוחל להיבנות בחופי נתניה ישיגו אותה הצלחה אם בכלל.

  8. שלום יואל .
    זה נכון מאוד.
    תמיד הייתה זרימת חול…קרי אספקה קבועה.
    עד שזה נעצר.

  9. שלום גל.
    הכוונה בכתבה היא שאי אפשר להתגבר על הטבע.
    תודה

  10. כתבה חשובה ידידי מוטי מנדלסון. בוקר טוב

  11. אני למדתי שהחול שמקורו במצרים מגיע לאורך חופי ישראל עד לנקודה בים מול המשך רכס הכרמל השקוע במים הנקרא מערבל שקמונה שם הוא שוקע.
    הופתעתי עכשיו לקרוא שהחול המצרי ממשיך ועובר מערבל זה לכיוון חופים צפונית לחיפה

  12. בוקר טוב מוטי, מסכים עמך כי מי שפועל נגד כוחות הטבע, הטבע מנצח, גם אם לא מיידית. לכן יש אסכולה שלמה כיצד לבנות עם הטבע ולא נגדו.

  13. בוקר טוב אלברט.
    הכריה של חול בחופי ישראל אינה חוקית ולא נעשית .
    יש גם פיקוח על כך.
    כל התערבות בטבע הינה טעות ביסודה.

  14. דוב רוזן היקר
    הדוגמא שנתתי על הצונאמי ביפן היא רק דוגמא שעל הטבע אין שום כוח שיכול לו.

  15. החול מגיע מדרום. כדי להגיע לחופים הדרומיים: חוף חוות המיכלים וחוף קריית חיים זרמי הים שנושאים את החול צריכים לעשות פניה חדה ימינה כלומר מזרחה. פניה שהיא חדה מדי ולא טבעית וזאת כדי לעקוף את המכשולים שנוספו שהם שובר הגלים של נמל הפולינום ושובר הגלים של נמל חיפה שהוארך. ככל שהולכים צפונה לחופי קריית ים יש פחות מחסור בחול. בפרט בחוף הצפוני ביותר של קריית ים חוף הבתולה ממש לא חסר חול בחוף כי זרמי הים מוסטים לאט לאט לכיוון החוף ומביאים איתם את החול. צריך לעזור לחול לעקוף את נמל הפולינום ואז גלי הים יקחו אותו מזרחה לחוף של קריית חיים.

  16. למה לא ליצור "דורבנים" מסלעים כ300 מטר מהחוף זה יפתור את הבעיה!

    • שטויות בלתי מקצועיות ובלתי מבוססות. ומדוע אתה מסתתר ולא מזדהה כדי שנבין איזה אינטרסים עומדים מאחורי הנאמר?

  17. מסלול מטוסים שחודר לתוך הים בצמוד לשובר הגלים הצפוני של נמל המפרץ יצור זיז שמאחוריו יצטבר חול, והשטח כולו יהפוך לחוף חולי גדול, כמו שקרה בחוף הגולשים בבת גלים, שם שובר גלים קטן הביא ליצירת חוף שלם מצפון לו.

  18. מנדלסון כל זה קורה בגלל כריה של החול בכל חלקי הארץ כבר 40 שנה חיפה אשדוד אשקלון ראשון. מה שקורה עכשיו זה כל החול שנכנס לנמלים שופכים לשפת הים כי אין להם מקום אחר לשפוך הכל רמאות גדולה

  19. קראתי את הכתבה וראוי לדייק במידע המוצג:
    לסגירת סכר אסואן אין השפעה על כמות החול שישראל מקבלת כל שנה. יש מספיק חול בדלתא של הנילוס והיא "הקורבן" לסגירת הסכר. יתר על כן מוערך כי בדלתא של הנילוס יש עתודות חול למאות שנים נוספות וכל עוד סבחת בדרוויל אינה מתפרקת ישראל ניתן להסיר דאגות מכמות החול המסופקת כל שנה לישראל ממצרים. מעבר לכך גם למרינות אין השפעה על החול שמגיע למפרץ חיפה, אתה מוזמן להתעדכן במקרים בנושא שפורסמו ב-15 השנים האחרונות.
    דבר נוסף, המחסור של חול בקטעי חוף מסוימים בישראל, כמו לדוגמה בצפון הרצליה או בחוף הכרמל, הוא בעיה מקומית שנגרמה עקב מבנים ימים שהוקמו בחופים חוליים אלה, היוצרים הפרעה מקומית לזרמים לאורך החוף.
    נתון נוסף, הזנת החול בקריות החלה בשנת 2011 ונמשכה רק משנת 2016 ואילך, לאחר הקמת נמל המפרץ.
    לגבי השרידות של הזנת החול, חשוב לציין כי רק בשנת 2011 בוצעה בישראל הזנת חול ראשונה ולא היה כל מידע וניסיון מדעי או מעשי קודם שיכל להציע על כך שהחול ייסחף במהירות רבה. מאז נלמד רבות בנושא, כמויות החול הוגדלו משמעותית ומקודמת במקביל תוכנית להקמת שוברי גלים מנותקים לאורך חופי קריית חיים.

  20. ההזנה בחופי הקריות היא עבודה סיזיפית מפני שמהתחלה של מחקר ההשפעות הסביבתיות של בניית נמל המפרץ היה לי ברור כי הזנה מלאכותית בלבד לא תספיק. הבדיקות בוצעו המכון להנדסה ימית קאמרי שהתברר שלא חזו נכון את הכמויות הדרושות לשימור החוף ונציגי חנ"י ומשרד הסביבה התעלמו מאזהרותי. כעת חנ"י מתכננת הצבת מערכת שוברי גלים מנותקים בחופי קרית חיים, על פי תכנון חברה איטלקית ובדיקות באותו המכון שהזכרתי, מתוך תקווה ששוברי הגלים יגרמו לייצוב קו החוף. לעניות דעתי המקצועית, המודלים שהופעלו לוקים ביכולת לדימוי נכון של ההסעה בקרבתם ועד החוף וכל שנה החול המוזן מוסע בחלקו לשובר הגלים המשני של נמל המפרץ ומרביתו לירכתי החוף לאזור רכסי הכורכר ואף מערבה יותר ולכן יש הכרח להזנה חוזרת מדי שנה. עליית מפלס הים, שהינה כבר ניכרת ולא קטנה כפי שנכתב, צפויה לגדול עוד יותר עם התחזקות השפעות ההתחממות העולמית ולגרום להגברת החתירה בחופים ולנסיגה מוגברת של קו החוף בחופי הקריות. בניית החומה למיגון חוות המיכלים במבנה קשיח בלתי חדיר ובלתי משכך כפי שבוצע, היתה לדעתי טעות, כנראה מחוסר הבנה מקצועית בתהליכי הנדסה חופית. להערכתי ניתן למצוא פתרון יעיל שימנע נסיגה של רצועת החוף, אך לשם כך יש צורך בתכנון בעל תכונות שונות מאלה שאימצו חנ"י ויועציה. לבסוף, ההשוואה עם האירוע של הצונאמי ב-11.3.2011 ביפן שגויה ולא רלוונטית לנסיגה המתרחשת בחופי ישראל ובמיוחד במפרץ חיפה. אמנם, במידה ויתרחש אירוע צונאמי מקומי עקב רעידת אדמה בבקע ים המלח וגלישת גוש קרקעית במדרון היבשת בים התיכון או צונאמי אזורי בקשת ההלנית (ליד כרתים) צפוי גל צונאמי שיציף חופי מפרץ חיפה ויוכל להגיע בקו החוף עד גובה של כ10 מי ויכנס ליבשה עד קו גובה טופוגרפי של כ- 5+ מ' מעל אפס האיזון הארצי. במקרה כזה הוא צפוי לגרום נזק משמעותי וגם לגרום לגריעה מאוד משמעותית בכל חופי הארץ בים התיכון וכמובן גם במפרץ חיפה. אירוע כזה צפוי לקרות בחמישים השנים הקרובות אך לא ניתן לדעת מתי. ואירועים של צונאמי כבר היו בחופינו לפחות 21 במהלך 2000 השנים האחרונות. אירוע עוצמתי התרחש בממוצע אחת לכמה מאות שנים בחופינו (למרות שלא נכון עקרונית לדבר על תקופת חזרה ממוצעת כי היו רק מקרים ספורים של אירועי קיצון עם מגניטודה מומנט של הרעידה המחוללת של 8 ויותר). אז בתקווה שאירוע צונאמי לא יתרחש בעשורים הקרובים, עדיין יש צורך להחליט כיצד הולכים להתמודד עם נסיגת חופי המפרץ, כאשר המאיצים לכך הוא שילוב של השפעת מבני הנמל חדשים (נמל הפולינום ונמל המפרץ) יחד עם השפעות שינוי האקלים ע"י עליה של מפלס פני הים ועליית בשכיחות סערות רוחות וגלים.

    • במקום לבנות שוברי גלים
      שיתכננו כמו שצריך ולא יהרסו את החופים.
      שוברי גלים מכערים את הטבע. כנראה שלאדם לא מגיע חופים לאור ההרס והזילות בטבע.

  21. שלום קובי.
    אתה בהחלט צודק.
    שוברי גלים מקבילים לחוף הן פיתרון.
    אך כל דבר בארץ אורך זמן רב.

  22. הפתרון לדעת מביני דבר בעלי נסיון הוא בניית שוברי גלים מול חופי הקריות כמו אלו שנבנו לאורך חופי הטיילת בתל אביב…

  23. זוהי רק הדגמה של חוסר התכלית של המלחמה בשינויי האקלים. במקום להלחם בטבע, עדיף להסתגל אל השינויים בו.

    • זה לגמרי לא הטבע, זה מעשה ידי אדם. הקמת הנמל החדש גרמה לשינויים בזרימה…
      החזרת החול זה כמו שאומרים "כוסות רוח למת" רצועת החוף לא קיימת. השביתו את סוכת המציל הדרומית מאחר ואין חול ולא ניתן להתרחץ שם.
      חברת שפיר מחויבים להחזיר חול ב10 שנים הקרובות, (עברו כמה )אחרי, גם זה לא יהיה..

הכתבה נעולה לתגובות. ניתן לשתף ברשת באמצעות כפתורי השיתוף

כל הכתבות בחי פֹה

קריית ביאליק אירחה את חידון ביאליק זו השנה ה-13

זה כבר הפך למסורת שקריית ביאליק מארחת את חידון ביאליק ומיוצגת בו בכבוד על ידי תלמידי בתי הספר בעיר. השנה (2024) התקיים החידון בסימן 90...

אבא ליום אחד…..וחוזר חלילה • סיפור קצר

מתאים לקריאה גם לילדים! מתחם של שלושה מגרשי כדורגל שימש בעבר הרחוק את השחקנים בחיפה. עבר ישן שהיה קרוב להקמת המדינה. מגרשי הבכירים "מכבי" ו"הפועל"...

סמים בחיפה • כ-1.5 ק"ג סמים נתפסו על-ידי פקח עיריית חיפה

(חי פה) פקחי עיריית חיפה הגיעו לאירוע אלימות במשפחה ומצאו שקית מלאה בחומר החשוד כסם מעיריית חיפה נמסר לחי פה תאגיד החדשות: מהלך סיור שגרתי,...

פשיעה בחברה הערבית • נשקים ארוכים, אקדחים, רימונים, תחמושת, אמצעי לחימה וחלקי נשקים נתפסו

(חי פה) נשקים ארוכים, אקדחים, רימונים, תחמושת, אמצעי לחימה וחלקי נשקים נתפסו בעוספיא. אב ובנו נעצרו מהמשטרה נמסר לחי פה תאגיד החדשות: שוטרי המפקדה המשימתית...

תאונת עבודה • נפצע במהלך עבודתו בבית עסק

(חי פה) גבר כבן 20 נפצע במהלך עבודתו בבית עסק בשדרות וייצמן בקרית מוצקין ממד"א נמסר לחי פה תאגיד החדשות: הלילה בשעה 23:40 התקבל דיווח...