(חי פה עם סיפורבניין) – בית אוליפנט, הבית שבו התגורר גם המשורר נפתלי הרץ אימבר, מחבר מילות ״התקווה״, נמצא בשד׳ בן גוריון 16, במושבה הגרמנית בחיפה.
בית טמפלרי טיפוסי
בית אוליפנט הוא בית טמפלרי טיפוסי, בעל גג רעפים דו שיפועי וגמלון אופייני. מעל הכניסה לבית חקוק בגרמנית הפסוק מתהילים ״אשרי שומרי משפט, עשה צדקה בכל עת״. הבית נבנה ב-1870 ע״י נגר בעל אמצעים, חבר בקהילה הטמפלרית שעזב את המקום ב-1881.
לורנס אוליפנט
לורנס אוליפנט היה סופר, חבר פרלמנט בריטי, דיפלומט, עיתונאי, מיסטיקן ואוהד גדול של הציונות. הוא התגורר בבית זה יחד עם אשתו אליס ומזכירו נפתלי הרץ אימבר, החל מ-1882.
בימות הקיץ היתה המשפחה עוברת להתגורר בדליית-אל-כרמל, בווילה שבנה ב-1884. היום משמש מבנה הווילה כ״בית יד לבנים״ לעדה הדרוזית.
אשתו של לורנס, אליס, נפטרה מקדחת ב-1886 ונקברה בבית הקברות הטמפלרי בחיפה.
לאחר מות אשתו, עזב אוליפנט את הארץ לטובת ארה״ב. כעבור כשנתיים, ב-1886, נפטר בלונדון. אימבר היה בין המעטים שהשתתף בהלווייתו ואף ספד לו בהתרגשות.
לאוליפנט היו קשרים אמיצים עם התנועות הציוניות. בספרו ״ארץ הגלעד״ אשר נכתב בעקבות מסע בא״י, הציע אוליפנט לאימפריה העות'מנית לסלול מסילת ברזל מחיפה צפונה, לדמשק ודרומה, דרך בקעת הירדן, לעקבה.
נפתלי אימבר, משורר ״התקווה״
נפתלי הרץ אימבר נולד ב-1856, בעיירה בחבל גליציה בפולין, למשפחה קשת יום. עוד בילדותו נתגלה כעילוי, ובהיותו בן 18 כבר פרסם שירים בעיתונות האידית והגרמנית. במסגרת נדודיו ברחבי אירופה והבלקן, הכיר ב-1881 את לורנס אוליפנט בקושתא, וזה הציע לו לשמש כמזכירו ולבוא יחד איתו להשתקע בא״י.
ואכן, ב-1882 עלו ארצה ושכרו את הבית במושבה הגרמנית שבחיפה. אימבר התגורר בעליית הגג של הבית. הוא לימד את בני אוליפנט עברית והם לימדוהו אנגלית. היו שמועות שאימבר היה מאוהב באליס ואף ניהל עימה מערכת יחסים אינטימית, אך המקורות אינם חד משמעיים ונותרו בגדר שמועות.
תקוותנו
אימבר המשיך בפעילותו הספרותית במקביל לעבודתו כמזכירו של אוליפנט. בקובץ שיריו ״ברקאי״ שהתפרסם ב-1886, נכלל השיר ״תקוותנו״ שהוא אחת הגרסאות המוקדמות של ההמנון. הגרסה הראשונה של ״התקווה״ נכתבה כבר ב-1878, בעת ששהה אימבר ברומניה.
החל מ-1887 החל שירו של אימבר ״תקוותנו״ להתפרסם בקרב מתיישבי א״י וכן בחוגים ציוניים באירופה.
לימים, כמו אוליפנט, ירד אימבר לארה״ב, שם היו לו חיים אישיים מורכבים מאוד. הוא נפטר בניו יורק ב-1909 ונקבר בבית קברות בקווינס. עצמותיו הועלו לקבורה מחודשת בארץ ישראל ב-1953 אז נטמן בהר המנוחות בירושלים.
המוזיקולוגית ד״ר אסתרית בלצן גילתה במחקרה כי שורשי מנגינת ההימנון נעוצים בשיר עם רומני…
הערה: קוראים יקרים, הכתבות במדור זה מבוססות על מידע גלוי המפורסם במקורות כגון ויקיפדיה ובאתרי אינטרנט אחרים ועלול לכלול אי-דיוקים היסטוריים שונים הנובעים מן המקורות הנ״ל.
אהבתי מאוד את ההסברים אבל עצוב מאוד לראות את הבנין במצב של רקבון מתקדם. למה לא משפצים את הבית ואולי פתוחים שם מוזיאון?
מי שמכיר את הרצאתה של אסתרית בלצמן , יודע שהיא יורדת לרזולוציות ומגיעה למוריד הטל, תפילה יהודית מימי הביניים. השיר הרומני לקוח ממנו… עתיק עתיק
תודה רבה על תגובתך ועל ההזמנה. מקווה לממש אותה באלד הימים.
אמת לאמיתה. כל מילה נכונה ידידי ד"ר דוד בר – און. יישר כוח .ד"ר בר און אתה מוזמן לבקר אצלי בכפר דליית אל – כרמל. טלפון ישיר שלי 052 5045476
תודה על תגובתך. אכן מוזר ומצער כי זה המקום היחיד שנבחרי חיפה מצאו כדי להנציח את שמו של משורר ההימנון הלאומי! הוא כנראה לא היה מספיק חשוב בעיני העסקנים שקובעים את שמות הרחובות בעיר.
צר לראות שמחבר ההימנון הלאומי שלנו ״זכה״ לקבל רחוב עלוב על שמו מאחורי שוק תלפיות בחיפה! תמיד יש מקום לתקן את העול!