שלשול או תעלול? • מחוויותיו של שוטר תנועה מתנדב ○ יוסי ברגר

"אדוני השוטר, אז-אולי…" – כל מה שהנהג הישראלי מוכן לעשות כדי להתחמק מדוח תנועה

פרק 5
שלשול או תעלול?

צומת רגבה לכיוון נהרייה. עומס תנועה היסטרי. פיתוי גדול לעברייני נסיעה על השול, וזה אכן לא איחר להגיע. ראיתי אותו במראה מתקרב, חולף על פני כלי הרכב שעמדו בסבלנות בפקק, ממשיך הלאה על השול וחולף על פני הניידת הסמויה מימין.

הרכב התמים שלנו הפך בן רגע לניידת מאירה בכחול ואדום. סטיתי בזהירות לשול וזינקתי אחריו במטרה להדביק אותו. כמקובל במקרים אלה, ממהר הנהג העבריין להידחק לטור המכוניות שבפקק התנועה, תוך שהוא מקווה שיצליח להסתתר ביניהן מפני השוטרים. זה כמובן ילדותי, והנהג התבקש במערכת הכריזה לעצור בצד אחרי הצומת.

שמואל ניגש לנהג. מרחוק זה נראה דו שיח שגרתי, אולם כששמואל צעד בחזרה לניידת, אוחז בידיו את הרישיונות, הבנתי על פי הבעת פניו, כי סיפור מעניין וחדש בפיו. לא טעיתי.

תירוץ שטרם שמענו

"יש לו כאב בטן איום. הוא בקושי מתאפק והוא פשוט ממהר לשירותים!" מספר שמואל כשחיוך נסוך על פניו, מבסוט מתירוץ שטרם שמענו עד כה.

שמואל הודיע לאיש שכנראה יצטרך להתאפק לדקות הבאות מאחר שהוא יקבל דוח על העבירה שביצע.

כתבתי את הדוח כנדרש וניגשתי אל הרכב שבו ישב האיש כדי למסרו לידיו. במושב הנהג ישב בחור דתי בשנות העשרים לחייו. הוא לא נראה סובל מכאבי בטן וגם לא הרחתי ריח רע במיוחד.
הגשתי לבחור את הדוח ובקשתי ממנו לחתום כנדרש.

הוא לא מיהר. נטל את הדוח והחל קורא בקפידה רבה את הכתוב בו, כתלמיד חכם של ממש. מדי פעם עצר, הרים את עיניו, שאל שאלות הבהרה ואף העלה טיעונים שונים ומשונים… אה, כמעט שכחנו. כאב הבטן לא הוזכר כלל.

לאחר שסיים לקרוא ושאל את כל השאלות, חתם ונסע לדרכו. לא הבחנו שפנה לתחנת הדלק לעשות את צרכיו.

זימון למתן עדות

עברו חלפו להם הימים וכפי שקורה מדי פעם, קיבלנו אני ושמואל זימון למתן עדות בבית הדין בעכו. על פי הנוהל, אין השוטרים המוזמנים להעיד מקבלים פרטים על הדוח שבגינו זומנו להעיד אלא רק כאשר הם מגיעים לאולם בית המשפט. אז, ורק אז, מוסר התובע לעדים את הדוח האמור לצורך עיון וריענון זיכרונם לקראת מתן העדות.

עיון קצר בדוח הבהיר לנו כי הנהג עם קלקול הקיבה הנ"ל, החליט לנסות את מזלו בבית המשפט. פשוט מדהים.

פתחתי את המחשב הנייד שעליו אני שומר את כל סרטוני הווידיאו עם האירועים הרלוונטיים. הקבצים מסודרים על פי תאריך האירוע, וכך, תוך דקות ספורות, הסרטון עם העבירה המצולמת נמצא והיה זמין להצגה בפני כבוד השופט את עבירת הנסיעה על השול של אותו נהג.

שוב קלקול קיבה?

כאשר מגיע מועד הדיון בתיק, אני מודיע לתובע כי בידינו סרטון המתאר את העבירה, אבל מסתבר כי לא ניתן לקיים את הדיון משום שמסתבר כי הנתבע לא טרח להגיע לבית המשפט.
שוב קלקול קיבה?

חמתו של השופט בערה כאשר ראה את העבירה מתועדת בבירור בסרטון הווידיאו. ידוע כי בתי המשפט לתעבורה עמוסים מאד. בחירת הנהג בברירת משפט איננה יכולה להיעשות כלאחר יד ובבחינת "ננסה את מזלי". מה גם שלאחר שהחליט להפעיל את מערכת בתי המשפט יש בכך יותר מעזות מצח, לזלזל ולא להגיע לדיון בעניינו.

השופט לא הבין מדוע הטריח העבריין את בית המשפט העמוס כל כך, לדון בעבירה שביצע בעליל כפי שמעיד הסרטון.

השופט גזר את דינו של בעל הקיבה הרגיזה לכפל קנס שלא בנוכחותו, תוך שהוא מציין לפרוטוקול את הנסיבות שהביאו אותו להחלטה הזו.
אני ושמואל יצאנו מרוצים. הקלטות הווידיאו שלנו שוב הוכיחו את יעילותן.

הערת המחבר, יוסי ברגר:

הסיפורים, הדמויות והמקומות המופיעים בסיפורים אלה, נוצרו בהשראת חוויותיי כשוטר. בהחלט ייתכן שמי מקוראי הסיפורים הללו יזהה בהם דמות המוכרת לו ואולי אפילו את עצמו, אולם יש לדעת שהעלילות בסיפורים נכתבו בהשראת מקרים שקרו, אבל הדמויות, השמות והמקומות שבהם, כולם פרי דמיוני המה, וכל קשר בינם לבין אירועים, שמות ומקומות הקיימים במציאות, מקרי בהחלט.

הכותרת "אדוני השוטר אז אולי.." עלתה בי בהקשר אינטואיטיבי וכמחווה לשייקה אופיר הבלתי נשכח, בדמותו של השוטר אזולאי שיצר אפרים קישון.

יוסי ברגר

יליד תל אביב (1953), גדל במושב חצב שבדרום ולמד בבית הספר התיכון האזורי בבאר טוביה.
לאחר השחרור החל את לימודיו לתואר הראשון בבית הספר לאומנות ועיצוב "בבצלאל" במחלקה לעיצוב תעשייתי. על עבודת הגמר בסיום לימודיו זכה בפרס "ספיר" לעיצוב.

עבד מעל 35 שנה בחברה ביטחונית גדולה שבה עסק במהלך השנים בתחומי הפיתוח, השיווק והניהול. בתקופת עבודתו השלים את לימודי התואר השני בפקולטה להנדסת תעשייה וניהול שבטכניון. בתפקידו האחרון שימש במשך למעלה מעשור כמנכ"ל משותף בחברת בת בגרמניה.

יוסי מתגורר בחיפה משנת 2004, אב לשישה וסב לעלמה הנהדרת. העיסוק העיקרי שלו ביחד עם טלי, זוגתו לחיים, הוא גידול שני ילדיהם הצעירים.
יוסי התנדב למשטרת התנועה משנת 2008 ובשנים האחרונות שירת בתחנת "זבולון" בקריות. "אדוני השוטר אז-אולי" הוא ספר שכתב על אירועים משעשעים ומרגשים שחווה במפגשו כשוטר עם אזרחי חיפה והצפון. הספר נכתב כמתנת פרידה לשותפו במשך שנים רבות שפרש לגמלאות. הספר הודפס במספר עותקים מצומצם אך לא יצא לאור.
לאחר פרישה לגמלאות מוקדמות החליט להקדיש את מירב זמנו הפנוי לכתיבה. הוא השתלם בסדנאות כתיבה ובמקביל כתב את ספרו הראשון.
במותחן הנעורים "תעלומת השכן שממול" (ספר ראשון בסדרת "צוות מפענחי התעלומות), ספרו הראשון שיצא לאור בספטמבר 2020, מתוארת הרפתקה המתחילה בשכונת קריית חיים ומסתיימת במתקן סודי של רפאל בדרום הארץ.
ספרו השני, "נגן הקלרינט מקאזאן" הינו רומן מתח שמתחיל אף הוא באחד מהרחובות בכרמל ומתרחש בחיפה, בכרמיאל ובמה שביניהם.
ספרו השלישי, "תעלומת הסוס הנעלם", ספר שני בסדרת "צוות מפענחי התעלומות", אף הוא מותחן נעורים שמתחיל בקיבוץ שומרת שבצפון ומסתיים בעיר ג'נין שברשות הפלסטינית. הספר יצא לאור בשבועות הקרובים.