תובעים מליונים מרמב"ם
משפחתו תובעת מיליונים
לדברי עורכי הדין דוד פייל ועדי אברג'יל ברוורמן, המייצגים את משפחת המנוח – האיש, כבן 30, פנה לרופא המשפחה עם תלונות על כאבים בצוואר וחולשה, וטופל במשככי כאבים ונוגדי דלקת. לאחר שאלה לא עזרו, הופנה המנוח לרופא פנימאי בקופת החולים, שם ציין כי הוא סובל גם מחוסר תאבון וחולשה כללית מזה שבועיים, והרופא, העלה חשד כי מדובר בזיהום והפנה אותו לבירור דחוף לבית החולים רמב"ם בחיפה.
ברמב"ם, נבדק המנוח ע"י אורתופד, אשר ערך לו בדיקת CT עמוד שדרה, שלא העלתה ממצאים כלשהם וכן בוצעו לו בדיקות דם שהדגימו מדדי דלקת גבוהים מיוחד – אך לא זכו להתייחסות כלשהיא – והמנוח נשלח לביתו עם משככי כאבים.
לדברי עו"הד פייל ואברג'יל-ברוורמן, "במקום להתייחס לממצאי בדיקות הדם החריגות, ולחשוד שמדובר בפגיעה שאיננה אורתופדית ובמקום להפנות את הגבר לבדיקות פנימיות נוספות, החליט האורתופד לשחרר את האיש לביתו, ובכך, למעשה, הפקיר אותו לגורלו".
לאחר יומיים הגיע הגבר שוב לרמב"ם עם חולשה כללית, דופק מהיר וחלש, וקשיים בבליעה. מיד עם כניסתו לבית החולים, נכנס המנוח למצב של הלם, הורדם והונשם, ועבר קריסת מערכות כללית. חרף מאמצי הרופאים להצילו, הוא נפטר.
פרופ' מרדכי רביד, מומחה ברפואה פנימית והמנהל הרפואי של בית החולים "מעייני הישועה", בדק את המקרה במסגרת חוות דעת שניתנה מטעם התביעה.
לדברי פרופ' רביד, הסממנים מהם סבל הגבר בפנותו אל בית החולים אינם מאפיינים פגיעה אורתופדית, ועל כן על האורתופד הייתה מוטלת חובה להפנות את המטופל לקבלת חוות דעת נוספות.
לדברי פרופ' רביד, האיש סבל מזיהום של חיידק סטרפטקוקוס, המצוי בגופם של אנשים בריאים, ואשר רגיש יחסית לאנטיביוטיקה, ולכן רוב החולים מבריאים ממנו. לדבריו במקרים בודדים, עלול להתרחש זיהום קשה במיוחד, הנפוץ בשם "חיידק טורף", אשר בעקבותיו מתפתח הלם, הגורם לשיעור תמותה גבוה מאד, ועל כן קיימת חשיבות עליונה לאבחון מהיר.
המשפחה תובעת פיצויים במיליוני שקלים מביה"ח רמב"ם וממדינת ישראל המפעילה אותו. התביעה נדונה בימים אלה בביהמ"ש המחוזי בתל אביב.
בתביעה אותה הגישו עו"הד דוד פייל ועדי אברג'יל-ברוורמן, נטען כי הגבר פנה לקופת החולים במקום מגוריו – רמת ישי, התלונן על חום, כאבי גרון, שיעול וליחה, וקיבל טיפול אנטיביוטי ל- 10 ימים.
כעבור מספר ימים פנה הגבר בשנית לקופת החולים, והתלונן על כאבים בעמוד השדרה הצווארי. הוא קיבל טיפול במשככי כאבים ונוגדי דלקת. למחרת פנה למוקד לרפואה דחופה והתלונן על כאבי צוואר שנמשכו 4 ימים. בביקור זה תועדה הגבלה בתנועת עמוד השדרה הצווארי ובוצע בו דיקור לשריר הכואב, שלאחריה הוא חש הטבה מיידית, ועל כן הומלץ לו על המשך טיפול תרופתי.
אך מצבו לא השתפר, ומספר ימים לאחר מכן פנה הגבר שוב למרפאה בקופת החולים ונבדק הפעם על ידי רופא פנימאי. היות ובשלב זה הכאב בצוואר נמשך כשבועיים, ולווה בחוסר תיאבון ובחולשה כללית, הרופא הפנה אותו לבית החולים לבירור דחוף, והציע לבדוק את אזור הצוואר ב-CT וכן לקחת תרביות דם בחשד לזיהום בחוליה או במקום אחר.
הגבר מיהר באותו יום אל בית חולים רמב"ם, ונבדק על ידי רופא מתמחה באורתופדיה, שציין כי הכאבים קיימים מזה שבועיים.
לדברי עו"ד פייל ואברג'יל-ברוורמן, פרט להתייחסות לרגישות ולהגבלת תנועה בצוואר, הרופא לא תיעד ממצאים חריגים, ולא בוצע רישום שיעיד על בדיקות גוף כלליות.
בבדיקת CT שבוצעה בגבר לא נמצא כל ממצא מקומי בצוואר, פרט להנמכה של אחת החוליות ללא סימני שבר. בסיכום הבדיקה ציין הרופא: "אין כעת אינדיקציה לבעיה אורתופדית דחופה לטיפול, המטופל משוחרר להמשך מעקב".
לדברי עו"הד, ההמלצות לשחרור בשלב זה היו שגרתיות – לפנות בחזרה לבית החולים במקרה של החמרה, נטילת משככי כאבים ומעקב הרופא המטפל. "אך במועד זה כבר סבל המנוח מלחץ דם גבולי, מספירת דם חריגה מאוד, ממדדי דלקת גבוהים המעידים על סכנת חיים ומאנמיה – שכל אלה חייבו באשפוז וטיפול דחוף".
יומיים לאחר שחרורו – פנה הגבר שוב לרופא בקהילה, שתיעד כי "מצב החולה הולך ומתדרדר, הכאבים בלתי נסבלים, יש בחילה והקאה", והוא הופנה בדחיפות לבית החולים – ושוב ביקש לבדוק את האפשרות של תהליך זיהומי.
בו בערב הגיע הגבר לרמב"ם בשנית. זמן קצר לאחר קבלתו הוא פיתח הלם והונשם. בבדיקה הראשונית תועדה רגישות רבה בצוואר, וקושי לפתוח את הפה עקב כאבים. בבדיקות המעבדה ובצילומי החזה נמצאה עדות לנזק רב מערכתי.
מהרישומים הרפואיים עולה, כי נוכח התמונה הקלינית, שפורשה כהלם הנגרם על ידי רעלנים – המופרשים על ידי חיידקים מסוימים – הוחל בטיפול מסיבי בשילוב אנטיביוטיקה, סטרואידים וטיפול תומך.
אלא שככל שהשעות חלפו התברר, כי החולה סובל מכשל מערכתי כולל שהולך ומתגבר, הוא הועבר ליחידה לטיפול נמרץ, וכעבור מספר שעות נקבע מותו, כשהוא בן 36 בלבד. לאחר מותו נתקבלו תשובות של תרביות הדם, בהן צמיחה של חיידק סטרפטקוקוס, המוכר היטב כגורם לזיהום דוהר ולהלם מהסוג שתקף את הצעיר.
לאחר מותו נתבקשה משפחתו של המנוח לחתום על הסכמה לנתיחה שלאחר המוות במכון לרפואה משפטית. לאחר מכן, באופן תמוה כך לדברי עו"הד פיילואברג'יל-ברוורמן, שינה בית החולים את עמדתו, וביקש כי הנתיחה תבוצע בתוך בית החולים.
ממצאי הנתיחה שלאחר המוות איששו את האבחנה של זיהום חיידקי קשה. מומחה למחלות זיהומיות שהיה בצוות שטיפל במנוח כתב בסיכום המקרה, כי "הממצאים שנמצאו אצל המנוח בפנייתו הראשונה לבית החולים מעידים על תהליך דלקתי או זיהומי פעיל".
דו"ח של רמב"ם:" יתכן שהאורתופד הפעיל שיקול דעת מוטעה"
דו"ח ועדת בדיקה מוסדית של רמב"ם בחן את נסיבות המקרה, וציין במסקנותיו כי "יתכן שהיה שיקול דעת מוטעה של האורתופד, באי התייחסותו לממצאי בדיקות המעבדה ולסימנים החיוניים שעמדו לפניו". עוד נכתב, כי לו היה מופעל שיקול דעת שמתחשב בכל הממצאים, יתכן שהיה מקום להפנות את החולה גם לייעוץ רופא פנימאי. "יתכן מאד כי היועץ הפנימאי היה משאיר את החולה להמשך השגחה".
לדברי עו"הד פיילואברג'יל-ברוורמן, "לו ביצע בית החולים מעקב צמוד וראוי אחר מצבו הבריאותי של המנוח, תוך מתן טיפול אנטיביוטי, במקום לשחרר אותו לביתו ללא כל טיפול, כנדרש ברפואה הסבירה, ניתן היה למנוע את מותו של המנוח".
פרופ' מרדכי רביד, קבע בחוות דעתו כי המנוח נפטר מזיהום קשה בחיידק מצוי, סטרפטוקוקוס. החיידק שוכן דרך קבע באף, בלוע ועל פני העור, וגורם לדלקות ולזיהומים קשים. לדברי פרופ' רביד, חיידק זה רגיש יחסית לאנטיביוטיקה, ולכן רוב החולים מבריאים.
לדבריו, במקרים בודדים עלול להתרחש זיהום קשה במיוחד, הנפוץ בשם "חיידק טורף", אשר בעקבותיו מתפתח הלם, הגורם לשיעור תמותה גבוה מאד. "בזיהומים אלה קיימת חשיבות עליונה לאבחון מהיר, מפני שאם המחלה מאובחנת ומטופלת בשלביה הראשונים, סיכויי ההחלמה טובים מאד" דברי פרופ' רביד.
בחוות דעתו קובע פרופ' רביד כי האורתופד שבדק את המנוח בבית החולים רמב"ם שגה כשהניח, כי זולת האורתופדיה אין תחומי רפואה רלוונטיים נוספים, ולכן שחרר את החולה לביתו משלא מצא ממצאים אורתופדיים.
לדבריו, כאבי צוואר קשים הנמשכים שבוע ויותר – כאלה שאינם מגיבים לטיפול נוגד דלקות ונוכח היעדר ממצא בבדיקת CT צווארי – חייבו את האורתופד להתייעץ עם רופאים מתחומים נוספים, ובראשם פנימאי.
"דופק מהיר מאד, חולשה וחוסר תיאבון אינם תלונות בתחום האורתופדיה, וחייבו גם הם הפניית המנוח למיון פנימי, והמשך בירור עד למציאת הסיבה לתלונות המנוח", קובע פרופ' רביד. גם בדיקות המעבדה הצביעו לדבריו על בעיה חמורה, סממנים כגון אנמיה חריגה ביותר ונוכחות דלקת חריפה, אשר הצריכו אשפוז מיידי. "אשפוז מיידי, נטילת דגימות דם לתרבית והתחלת טיפול אנטיביוטי רחב טווח היו בסבירות גבוהה מאד מונעים את ההתפתחות הקטסטרופלית, ומצילים את חיי המנוח", חתם פרופ' רביד את חוות דעתו.
"המנוח הותיר אחריו אישה נכה החולה במחלה קשה, שאותה סעד"
"המנוח היה אדם צעיר, שהותיר אחריו אישה נכה החולה במחלה קשה, וסובלת מהתקפים קשים, בעטיים טיפל בה כחולה סיעודית וסעד אותה 24 שעות ביממה", כפי שנטען בתביעה. "המנוח שימש כבעל מסור, דאג למילוי כל צרכיה של אשתו, אשר נתמכה בו והיתה תלויה בו לחלוטין".
כתוצאה מפטירתו, נכנסה אלמנתו למצוקה נפשית, מקבלת טיפול תרופתי, וטיפול נפשי. האלמנה נאלצת לקבל את הטיפול שלו היא זקוקה מאמה, שנעדרת בשל כך ימים רבים מעבודתה. בעתיד, עם הזדקנותה של האם, תאלץ האלמנה להיעזר בעזרה בשכר.
עו"הד דוד פייל ועדי אברג'יל-ברוורמן, הגישו לאחרונה תביעה לפיצויים במיליוני שקלים, בשם משפחת המנוח – נגד ביה"ח רמב"ם ונגד מדינת ישראל המפעילה אותו. התביעה נדונה בימים אלה בביהמ"ש המחוזי בתל אביב.
[bs-thumbnail-listing-2 columns="4" title="עורך דין בחיפה" tag="123" count="4" pagination-show-label="0" pagination-slides-count="3" slider-animation-speed="750" slider-autoplay="1" slider-speed="3000" bs-show-desktop="1" bs-show-tablet="1" bs-show-phone="1" paginate="slider"]