שריפת האסבסט בחיפה – היום שאחרי • האם עדיין קיימת סכנה בריאותית לציבור?

ביום ראשון השבוע (26/6/22) פרצה, כזכור, שריפת ענק בחיפה, במהלכה עלו באש לוחות אסבסט מגג מבנה במתחם לוגיסטי שנמצא בדרך בר יהודה, סמוך לגשר המוביל לרחוב החשמל.

בשל מעורבות האסבסט הפריך באירוע (הידוע כחומר מסרטן מאוד) ובעקבות כך שסיבים ממנו נישאו באוויר לגובה ועם תנועת הרוח, עלה חשש כבד כי מרחפת על תושבי האזור סכנה ממשית ולמעשה על כל אדם המצוי באזורים הסמוכים.

ממשרד הבריאות נמסר לחי פה כי לא קיימת סכנה לבריאות הציבור בעקבות השריפה שהתחוללה השבוע:
"בדיקת משרד הבריאות מול הגורמים הרלוונטיים במשרד להגנת הסביבה מעלה כי אין סכנה לבריאות הציבור מהשריפה שאירעה השבוע בחיפה.

משרד הבריאות מדגיש כי בעת חשיפה לסיבי אסבסט יש להקפיד על הסתגרות במבני מגורים עם סגירת חלונות ומניעת שימוש במערכות מיזוג ששואפות אוויר מבחוץ. משרד הבריאות שב ומזהיר כי חשיפה לאסבסט עלולה להוביל להתפתחות של גידול סרטן ממאיר מסוג מטואליומה גם שנים לאחר החשיפה".

מה יקרה להבא?

אז ייתכן שהתמזל מזלם של תושבי חיפה והסביבה הפעם, אך עדיין צריך לשאול אילו לקחים נלמדו ומה ייושם בשטח להבא במקרים דומים. ידוע כי קיימים בעיר לא מעט מבנים בהם יש אסבסט פריך, בין אם מדובר בגגות או בחיפוי, חלקם אף כבר מתפרקים ומהווים סכנה. תושבים מתלוננים לא פעם על מפגע, אך לטענתם אינם זוכים למענה. על מי מוטלת האחריות לטפל באסבסט פריך במבנים בעיר? מה אומר החוק ומה אומרים המומחים?

על פי החוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק, על הרשויות המקומיות להיות שותפות בטיפול מוסדר באסבסט לסוגיו, מוטלות עליהן סמכויות בנושא ויש עליהן אחריות. החוק נועד לצמצם ולמנוע את חשיפת הציבור הרחב למפגעי אסבסט ולטפל במפגעים. החוק אוסר שימוש חדש באסבסט, מחייב הוצאה הדרגתית של אסבסט פריך ומחייב תחזוקה של מוצרי אסבסט-צמנט. כמו כן נקבעו בחוק הוראות מחמירות באשר לאופן הסרתו של אסבסט קיים.

מי אמור לשמור עלינו?

ירון חנן, יועץ ומומחה לניהול סיכונים ומצבי משבר וחירום מתייחס לנושא:
"מומלץ להרטיב היטב את האתר שנשרף, זאת טרם ביצוע עבודות הפינוי, כך סיבי האסבסט ישקעו ברובם ולא ירחפו באוויר. לא תמיד השריפה מכלה את כל חלקי הגג, אך נוצרת תלישה וקרע של הגג, שבאופן חלקי יישרף ובחלק אחר ייתכן שישתחררו סיבים לאוויר, או שייפלו לקרקע. את הנושא הזה חייבים לבדוק לפני ששולחים עובדים עם כלי כבד לפינוי. צריך להיות גורם מוסמך, אולי רשות הכיבוי, שיאשר כניסה לאתר לאחר בחינת כל הסיכונים בו, לרבות שאריות אסבסט מסוכנות לנשימה.

העובדה שנמצא שם כעת כלי כבד, שכנראה מפנה הריסות לאחר השריפה, מדאיגה. אני מקווה שמישהו מהרגולטורים אישר את הכניסה לשם לאחר בדיקת הסיכונים שעוד נותרו לאחר השריפה.

"לגבי מי אחראי ומי אמור לשמור עלינו", אומר חנן, "עירייה עם מודעות גבוהה ואכפתיות גבוהה להפחתת סיכונים לתושבים, צריכה היתה לפעול ברוח החוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק , בוודאי בתקנות המחייבות אותה, וגם בתקנות שהן בגדר המלצה.

מהמשרד להגנת הסביבה ומאיגוד ערים לאיכות הסביבה אני מצפה לשתף פעולה במיוחד בחלק המניעתי ולא לחכות כ"כ הרבה זמן, כמעט בחוסר מעש, ובכך להגביר את הסיכון המיותר לחיי אדם, שאפשר מראש למנוע אותו".

מקרה ליאו באק

"המקרה של ביה"ס ליאו באק", ממשיך חנן, "הוא דוגמה רעה לאיך נעשתה כל טעות אפשרית בנושא חיזוק אמון הציבור (ההורים, התלמידים והשכנים) והבעיה רק הוחרפה. כל צד חיפש איך להעביר אחריות לשאר הגורמים, דבר שרק מקשה כעת על פעולה עניינית ומקצועית נטו. כל מה שנעשה אח"כ, לאחר שכולם הבינו שאין אמון הציבור נפגע, גם אם בוצעו כמה פעולות נכונות ומקצועיות, הוא בבחינת מעט מדי ומאוחר מדי, כך נכון גם לגבי שיתוף הציבור שנעשה אח"כ ויש לכך יהיו מחירים גבוהים, שגם יעלו ממון רב לקופה הציבורית", הוא מסכם.

התושבים פנו לסיוע

חי פה ליווה לא מעט תושבים שהלינו על אסבסט מתפרק בסביבתם ופנו בבקשות סיוע לעירייה ולמשרד להגנת הסביבה, אך לטענתם לא קיבלו מענה, כשכל גוף גלגל את האחריות אל האחר.

בחודש יולי 2020 פורסם בחי פה אודות מקרה של אסבסט מתפרק במבנה בעיר, לתושב אחת משכונות העיר, זכריה איוב, התייאש מהעירייה ומהמשרד להגנת הסביבה, לאחר שפנה אליהם לטענתו שוב ושוב, כדי שיסייעו לו עם מבנה סמוך לביתו, שיש בו גג אסבסט שבור, פעור ומתפורר, שמסכן את התושבים.

היום, יוני 2022, והאסבסט המסוכן והמסרטן במבנה נמצא בדיוק באותו מצב. כשאף גורם לא דאג לטפל במפגע. כך המצב גם בבנייני מגורים ברחוב סעדיה פז בשכונת שער העלייה, גם שם נותר המצב כפי שהיה, 9 שנים אחרי שפורסמה הכתבה בחי פה, ביולי 2013.

הבניינים בשכונת שער העלייה עדיין עם אסבסט, גם כעת, כשאת החלקים שהתפוררו תיקנו התושבים בעצמם, זאת לאחר שהעירייה איימה לחייב אותם בקנס בסך 33,000 שקלים ועוד 150 ש"ח לכל יום נוסף.

חשוב להזכיר כי מדובר בשכונה מוחלשת בחיפה שתושביה ברובם מעוטי יכולת כלכלית, ועל אף זאת נאלצו לשאת את האחריות לטיפול במפגעים על עצמם, למרות שראש העיר עצמה העלתה הצעה לסדר בנושא בשנת 2014, בהיותה חברת מועצת העיר מהאופוזיציה.

אוכלוסייה מוחלשת

ח"כ לשעבר ד"ר אכרם חסון, שהעלה את נושא האסבסט ברחוב צייטלין ושדרות הצבי בחיפה בשנת 2019, וכן פנה לשר להגנת הסביבה דאז, זאב אלקין, מסביר כי האחריות לטיפול באסבסט היא על הרשות המקומית, והיא זו שאמורה לטפל במפגעים בתחומה.

ח"כ לשעבר ד"ר אכרם חסון, כיהן כחבר ועדת הפנים והיה פעיל ומעורה בכל הקשור למפרץ חיפה, סיפר בשיחה לחי פה:
"חיפה לא זכתה לתשומת לב. אני מקווה שהתוכנית "עמק החדשנות" או "צפון ירוק" של השר לשעבר כחלון, לפינוי התעשייה המזהמת במפרץ חיפה ובניית יחידות דיור, תיושם. לגבי האסבסט, ידוע שמדובר בחומר מסוכן ומסרטן, כשהייתי ח"כ אכן פניתי לשר להגנת הסביבה וכן לעירייה לגבי בתי מגורים שנבנו בשנות החמישים ברחוב צייטלין ושדרות הצבי, שיש בהם פלטות אסבסט, אבל לא קיבלתי תשובות ואני לא יודע מה עלה בגורלם. מה שכן, בניינים פרטיים שבשטח השיפוט של עיריית חיפה – היא האחראית עליהם. אם יש זקנים שמתגוררים בבניינים או אוכלוסייה מוחלשת, על העירייה להגיש קול קורא למשרד להגנת הסביבה ולבקש תקציב לטיפול ופינוי האסבסט, זה באחריותה. במשרד להגנת הסביבה יש תקציבים לנושא.

גם כשמדובר בבניינים ובבתים פרטיים, כאשר יש סכנה בריאותית שיכולה להשליך ולהשפיע על הסביבה, זה כבר נהיה עניין ציבורי ולא פרטי. כמו כן, אם יש שכונות שיש בהן מבנים עם אסבסט ומדובר בשכונה מוחלשת, העירייה יכולה להוציא לפועל תוכנית פינוי בינוי, כמו שעושים בהרבה מדינות.

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר לחי פה:
"ביום 26/6/22 בעקבות שריפת המחסנים באזור התעשייה חיפה, שהכילו גגות אסבסט, המליץ המשרד להגנת הסביבה למשטרת ישראל שניהלה את האירוע, להורות על הסתגרות בבתים בקו הראשון באזור השריפה, על פי עקרון הזהירות המונעת וכמקדם ביטחון בלבד. לאחר שהשריפה כובתה ולאחר שמפקח מטעם המשרד להגנת הסביבה הורה על סגירת המתחם וכן אסר על כניסת אזרחים לאזור, הורו כוחות הביטחון על חזרה לשגרה.

חוק האסבסט מטיל את האחריות לפינוי המפגע על בעל הנכס ונותן לעובדי המשרד סמכות לפעול מולו לפינוי מיידי של המפגע. כך, כבר בעת השריפה העביר המפקח מטעם המשרד לבעלי המבנה הנחיות התנהגות וכן רשימת קבלנים מורשים לפינוי אסבסט, על מנת שיחלו בפעולות פינוי המפגע בהקדם ובאופן המיטבי והבטוח עבור תושבי האזור. המשרד עוקב אחר ביצוע הנחיותיו. יצוין כי השיטה התקנית לדיגום אסבסט אינה מאפשרת דגימה באירוע קצר מועד, כדוגמת שריפה בת שעות ספורות".

מאיגוד ערים להגנת הסביבה נמסר לחי פה:
"איגוד ערים לקח חלק פעיל בתפעול הטיפול בשריפה וימשיך לבצע בדיקות על מנת להבטיח את שהתושבים נמצאים בסביבה בטוחה. המסקנות והלקחים מהאירוע נמצאים בידי המשטרה.

בנוסף, אנו מדגישים: הסמכויות להתריע על סכנה לציבור מצויות בידי המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות, אבל אנו כאיגוד יזמנו ביצוע דיגומים כדי להבטיח שאין סיכון לתושבים. באופן כללי ומבלי להתייחס לאירוע הנקודתי הזה, בכל הנוגע לטיפול באסבסט מומלץ לפנות את החומר המסוכן באופן ובטוח ועל פי החוק. את תוצאות הדיגומים נפרסם לציבור כשתתקבלנה".

מעיריית חיפה נמסר בתגובה:

"פינוי אסבסט בנכסים פרטיים הינו באחריות בעל הנכס ונדרש על פי חוק במקרים בהם הוא שבור במידה ניכרת. האכיפה על פינוי מפגעי אסבסט בהתאם לחוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק התשע"א 2011, הנה בסמכות המשרד להגנת הסביבה ולא בסמכות העירייה.

עם זאת, עיריית חיפה מצאה לנכון להבטיח פינוי אסבסט בהתאם לתקנות, במסגרת הליכי רישוי בניה. בהתאם, הוטמעה מדיניות המחייבת סקרי אסבסט כתנאי להיתרי בניה בעיר חיפה, במגרשים בהם סבירות גבוהה להמצאות אסבסט. המדיניות גובשה בשיתוף איגוד ערים לאיכות סביבה אזור מפרץ חיפה והמשרד להגנת הסביבה.

מבנים החשודים בהמצאות אסבסט והוגשה בעניינם בקשה להיתר, נדרשים בסקר אסבסט כתנאי לתחילת עבודות במגרש. המבנים שהוגדרו ככאלה: מבנים של התחדשות עירונית, מבנים עליהם חלה תמ"א 38, מבנים באזור הצ'ק פוסט, הנמל, הדר ועיר תחתית.

במקרים העונים לקריטריונים שהוגדרו, כחלק מהמידע להיתר הבניה נדרש סקר אסבסט. במידה ואותר אסבסט, תנאי לאישור תחילת עבודות הוא אישור המשרד להגנת הסביבה על פינוי בהתאם לתקנות – המידע נמצא זמין גם באתר מנהל ההנדסה של עיריית חיפה.

אנו מאמינים שמדיניות זו תשפר באופן ניכר את אופן פינוי האסבסט בעיר ובהתאם תספק לתושבים סביבה בריאה יותר.

לעניין ספריית אבנר בקריית אליעזר – האסבסט פונה כבר בשנת 2017 על פי הנחיות ובאישור המשרד להגנת הסביבה".