מגדל המים והבניין לאווירונאוטיקה בטכניון בחיפה ◄ ד"ר דוד בר און

מגדל המים בכיכר היינה • אייר וכתב: ד"ר דוד בר און

בעיית המים וההתיישבות על הכרמל

הקמת שכונות יהודיות על הכרמל המרכזי נתקלה בבעיה של אספקת מים לבתי התושבים, בדומה למצב שאפיין גם את הקמתה של נווה שאנן. השכונה שכונתה "הכרמל הגרמני" – להבדיל מ״המושבה הגרמנית״ – קמה בשנות ה-30 על אדמות שנרכשו ע"י ארגונים של יהודי גרמניה, כגון "החברה להכשרת הישוב", והשתרעה בין כיכר היינה לצומת צפרירים דהיום.

מגדל המים בכיכר היינה • אייר וכתב: ד"ר דוד בר און

מגדל המים בכיכר היינה

עקב פעולתו של י. מושלי, מראשוני המתיישבים ב"כרמל הגרמני", ב-1937 הוקמה מערכת שאיבת מים עצמאית למרומי הכרמל, שכללה מגדל מים שהתנשא לגובה 23 מטרים, פרי תכנונו של האדריכל יוחנן רטנר (זוהי אחת מעבודותיו הראשונות), עמנואל ילן ומהנדס המבנים ד"ר נוימן.

מגדל המים הפך למרכז השכונה ובמשרדיו נערכו ישיבות אגודת התושבים, ולידו נערכו אירועים שונים. המגדל ניצב כיום בכיכר "היינה", הקרויה ע"ש המשורר היהודי-גרמני שהתנצר, ולצידו משתרע גן יפיפה לרווחת תושבי הסביבה, הלא הוא "גן שמואל", ע"ש שמואל הכהן, מראשי המתיישבים בכרמל המרכזי.

כיום פועלת בבסיס המגדל תחנת כיבוי אש, ולידה בית קפה המשרת את באי הגן, ילדים ומבוגרים.

פרופסור יוחנן רטנר

האדריכל יוחנן רטנר (1891-1965) היה איש רב פעלים, רטנר היה מראשי ההגנה, מהוגי מבצע ״חומה ומגדל״, אלוף בצה"ל (שסירב להיות רמטכ"ל) ולימים גם פרופסור ואף דיקן בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון.

רטנר תכנן מבנים רבים וחשובים ברחבי הארץ, ביניהם "בית המוסדות הלאומיים" בירושלים, בית בירם בבית הספר הריאלי בחיפה, בניין הפקולטה לאווירונאוטיקה בטכניון וכן, כאמור, את מגדל המים בכיכר היינה.

7 תגובות
  1. לוקץ' עזריאל אמר/ה

    הכרמל המרכזי. נקרא כרמל היים, בפי התושבים הטמפלרים שהתגוררו באזור הכמל המרכזי, או כפי שהיה מכונה מרכז הכרמל.
    הרבה מבנים של הטמפלרים נהרסו לשם בניה חדשה, ביחוד בתחילת שנות החמישים.
    אני רק בן 76, אבל זכורים לי מבנים מיוחדים.
    באחד מהם גר חברי דני טיין, ברחוב הברושים 13. מבנה שני מאד מיוחד היה ברחוב הברושים 5. בית עם צריח כמו בקבר אבשלום. הברושים פינת קלר.
    ובכלל, רחוב קלר נקרא על שמו של פריץ קלר, דהיה הקונסול הגרמני בחיפה בסוף המאה ה19.
    אני מספר זאת מתוך זכרונות ילדותי, במרכז הכרמל.
    היו הרבה עולים יהודים מגרמניה. אלה שהספיקו לעזוב בתחילת שנות השלושים.
    למשל, אדריכל היינץ זליג, שגר בהברושים 9.
    או משפחת פורכהיימר, שהיו בעלי קפה גן רימון וגרו ברחוב קלר. או ד"ר גוטסמן. היקים היו גם אלה שאהקימו את מועדון הטניס כרמל, בשדרות יצחק.

  2. רפי רפול - חסון.חיפה עיתונאי אמר/ה

    תודה רבה ידידי ד"ר דוד בר און על המידע החשוב כמן תמיד. ממלמדך השכלתי דוד. חג שבועות שמח. חג מתן תורה,חג הקציר, חג הביכורים.שבוע טוב.

  3. אייל אמר/ה

    מעולם לא נקרא הכרמל הגרמני. היתה מושבה גרמנית בשם כרמלהיים. לידה באדמות שנרכשו הוקם הכרמל המרכזי על ידי הישוב בחיפה שקנו קרקעות באזור רחוב אלחנן ושדרות הנשיא (ככר הצנובר) והתקדמו לאזור מוריה ושם הוקם מגדל המים.
    מרכז הכרמל התחבר לשטחים שרכשו יהודי רומניה בין שכונת אחוזת שמואל והכרמל המרכזי שהיום זו שכונת שמבור.
    הכרמל המרכזי היהודי מעולם לא היה גרמני ולא קשור לארגונים של יהודי גרמניה אלא ובעיקר עשירי הדר הכרמל שרכשו מגרשים בכרמל המרכזי ופיתחו אותו. הבלבול אולי נובע מרחובות על שם אנשי כרמלהיים שנותרו בכרמל המרכזי.
    המקום נקרא בטעות "מרכז הכרמל" אלא שהשם הנכון של השכונה הוא "הכרמל המרכזי" ולידו קנה שבדי אדמות לפיתוח
    כפר נופש בשלוחה ממערב, שקיבלה את השם "הכרמל המערבי" – בדרך הים.

    1. ד"ר דוד בר און אמר/ה

      שלום,
      המונח ״הכרמל הגרמני״ מוסכר בויקיפדיה. רצוי שתפיל לתיקון המידע המוצג שם.. חג שמח!

  4. avino אמר/ה

    מאוד מעניינת סיפורי ההתישבות הראשונה והאנשים אשר פעלו בעיר חיפה ובסביבתה.
    אשמח להארה נוספת בנושא.

  5. עירית+לנדסברגר אמר/ה

    תודה רבה, מעניין מאד. חג שמח לכולם.??

  6. מיקי גוטשלק אמר/ה

    כמי שגר שמה 1940 אני זןכר הכל…תודה לך מאת מיקי 0545558371

לא ניתן להגיב