מבנה הכוורת בחיפה תמיד סקרן אותי…
אחד המבנים שהכי ריתקו אותי תמיד בחיפה הוא מבנה הכוורת הממוקם בפינת הרחובות חורב ויאנוש קורצ’ק. לשמחתי, אחד מדיירי המבנה הזמין אותי לסיור במבנה, בדירה, וגם סיפר לי על ההיסטוריה המסובכת של הקמתו.
בניין לעשירי העיר
במגרש בו ממוקם המבנה שכנה הווילה של אפרים אילין, שהיה מחלוצי תעשיית הרכב בארץ. בשנת 1994 חתמו היזם ישראל ורנסקי ואילין על עסקת קומבינציה, במסגרתה ביקש הראשון להקים בניין עבור עשירי חיפה, כאשר האדריכל שנבחר לפרויקט היה רם כרמי. המגרש עליו שוכן הבניין הינו בגודל כ-6 דונם, בבניין 47 דירות בחמש קומות, יחד עם עוד שתי קומות של חניה תת קרקעית. הדירות נעות בין 3-7 חדרים (דירת שבעה חדרים הינה איחוד של שתי דירות) וגודלן נע בין 57 ל-188 מ״ר.
קשת ושמיים
הכניסה לבניין (להולכי רגל) היא דרך שער קשתי הפונה לצומת הרחובות קורצ’ק וחורב. לאחר מבואת הכניסה, מגיעים אל החצר הפנימית של המבנה, בת שתי קומות מדורגות, כאשר העליונה בהן פתוחה אל השמיים.
בחצר הפנימית ממוקמות שתי מעליות המבנה וכן גרמי המדרגות. זהו ליבו של המבנה וגם המקום המיוחד ביותר בו. כל הדירות פונות אל החצר הפנימית והגישה אליהן היא דרכה בלבד. מטרת החצר הייתה לייצר מקום מפגש לשכנים והיא מהווה גם היום מקום למפגש, ספורט או סתם שיטוט. לא ביקרתי כאן בתקופת סגרי הקורונה, אבל אני יכול לנחש שדיירי המבנה נהנו מהעובדה שיש להם מרחב ציבורי בפתח הבית. היופי בחצר הזו הוא שהיא מלאה עניין ומבטים, פרטים אדריכליים, נקודות תצפית והיא מוארת באור טבעי.
ציבוריות ופרטיות
בבניין עם כל כך הרבה ’’ציבורי’’ אחד האתגרים הגדולים הוא ליצור גם הרגשה פרטית. כרמי יוצר את ההרגשה הזו באמצעות מעבר הדרגתי משיא ה’’ציבורי’’, שנמצא בחצר הפנימית, אל הדירות עצמן המהוות את שיא ה’’פרטי’’. הוא מייצר זאת באמצעות מהלכי מדרגות נפרדים באזורים שונים במבנה, מסדרונות לקבוצת דירות, שבילי הליכה המובילים רק לשתי דירות, ובשני מקרים ישנו שביל פרטי המוביל לדירה אחת בלבד. גם הכניסות לדירות שקועות מהחזית למסדרון וכך נוצרת תחושת פרטיות גדולה יותר בכניסה אל הבית.
עושר בפרטים
אחד הפרמטרים בהם נמדד בניין איכותי, הוא כמה עושר יש בפרטי הבניין שבו ובמקרה של הכוורת, מדובר בבניין עשיר ביותר. הפרטים המעניינים ביותר שאני מצאתי היו בגרמי המדרגות המרכזיים, שם נבנה עמוד פלדה מרכזי המחזיק מוטות פלדה קטנים יותר, עליהם מונחים משטחי הדריכה. הדבר מייצר מדרגות אווריריות וקלילות מאוד אשר אינן חוסמות את המבט בחצר המרכזית. בנוסף, מעטפת המדרגות בנויה מכבלים המייצרים מעין ’’כלוב’’ למדרגות והופכות אותן לאלמנט פיסולי ממש. במקור הייתה אמורה להיות מעטפת זכוכית למדרגות, אבל שיקולי עלות הובילו לביטול הרעיון.
האדריכל רם כרמי ז"ל, זוכה פרס ישראל
אי אפשר שלא לדבר על המבנה הזה מבלי לדבר על האדריכל שלו, רם כרמי ז"ל, זוכה פרס ישראל לאדריכלות. כרמי נולד ב-1931 לאחד מאבות האדריכלות הישראלית, דב כרמי, והוא אחיה של האדריכלית המוערכת עדה כרמי-מלמד, הפעילה עד היום.
את המבנים של כרמי אתם בוודאי מכירים: מבית המשפט העליון בירושלים (יחד עם אחותו), דרך התחנה המרכזית החדשה בתל אביב, ועד למרכז הנגב בבאר שבע (גם כאן בחיפה הוא תכנן הרחבה לתחנה לחקר הבניה בטכניון והציע בשנות השישים של המאה הקודמת תכנית אב למוסד שלא יצאה לפועל).
אסתטיקה וגאונות
לאורך השנים המבנים של כרמי זכו מצד אחד להערכה רבה ומהצד השני גם לביקורת לא מועטה. אין ספק שכרמי היה אחד מהאדריכלים המעניינים שפעלו כאן. אפשר להתווכח על האסתטיקה שלו, אבל אי אפשר להתווכח על הגאונות שלו.
מבנה הכוורת הוא מבנה מופת בעיר. אנחנו רגילים לדבר על מבני מופת בהקשר ההיסטורי לרוב, אבל לדעתי לא צריך לחכות עוד כמה עשורים כדי להתפאר ולהגיד עד כמה הוא ייחודי, אפשר להגיד את זה כבר עכשיו ולדעתי אפשר וצריך להכריז עליו כמבנה לשימור.
• תודה לאברהם צור על הסיוע והמידע על המבנה.
אחד הבניינים היפים והמרתקים בישראל. מסוג הבניינים שמי שקונה – נהנה. תבינו, הבניין לא היה רווחי לקבלן בגלל העלות היקרה שלו (שגם המחיר הגבוה אותו דרש הקבלן אז לא הספיק). מה זה אומר? זה אומר שהדיירים קיבלו הרבה – הרבה מאוד. אבל נחמד לראות כאלה שמגיבים ומתגוררים במגדלי קלפים.
הייתי בבניין במסגרת סיור ״בתים מבפנים״ – פשוט מהמם. אין מילה אחרת להגיד על המקום הזה. חווית מגורים שונה לחלוטין מהשיכונים העירוניים בעלי הלובי הצר ומסדרונות מצ׳וקמקים מהם ניסה הקבלן להוציא את המקסימום, אלא מרחב ואווירה של בית פרטי בתוך בית משותף. ללא ספק, כרמי אדריכל גדול. למרבה הצער, הקבלן שילם את המחיר על היומרה שלו לבנות את הבית הכי הכי והפרוייקט, אשר במהלך השיווק תומחר באופן יקר מאוד, לא הניב רווחים.
מעניין תודה?
גרנו שם תקופה . אין נוף מרוב הדירות. הרבה דירות בשכירות ולכן התחלופה. וועד הבית משליט אווירה של מחנה צבאי. לא נעים.
לא יודע מתי גרת, אבל כיום רוב הדירות בשכירות נמכרו (הייתה תקופה בה היו הרבה דירות בשכירות כאשר הדירות התגלגלו בירושה ליורשים…). לגבי ועד הבית, הוא הוחלף לועד בית שמצד אחד גם כן שולט בנעשה אבל מצד שני מדובר באנשים מאוד נעימים
תודה רבה לאדריכל זילכה על הכתבה היפה. מצפה לכתבה המלאה בבלוג פינת רחוב.
לדעתי וטעמי האדריכל כאן תכנן בנין לא מוצלח ביחס למבני ציבור מוצלחים שלו. גם לאמנים גדולים יש נפילות לפעמים
החצר הפנימית יפה ויוצרת אווירה מיוחדת, לפחות בתמונות. כל השאר נראה צפוף, קלסטרופובי ועיצוב שנראה זול ומוזנח. חבל שאין תמונות של פנים הדירות ושל עוד חלקים בבניין.
לך לבקר בבניין. קלסטרופובי וצפוף זה הדבר האחרון שאפשר להגיד על הבניין הזה. הוא ענק, ונותן תחושת שפע
אין ספק שהמבנה הוא חריג לטובה מבחינה ארכיטקטונית יחד עם זאת לא ירדתי לסוף דעתו של האדריכל המכובד כאשר הציג דוקא את הדלתות והחלונות האדומים שהם דוגמה לבוטות לגסות וטעם רע ,האם לזה התכוון רם כרמי ? אם בוחנים את הדלתות המקוריות ,רואים עץ רואים צבע בהיר ואחידות ,מדוע לא התייחס לכך מבחינה מקצועית ?לדעתי אדריכל זילכה לא ירד לגמרי לסוף דעתו של האדריכל כרמי ,גם בקשר לשטחים הציבורים הם לא היו מתוכננים לספורט אפילו לא למשחקים עם כלבים או ילדים ,,וחבל שהמסר והחזון של אדריכל כרמי לא נשמר
ד״ר בן מעיין, על טעם וריח אין מה להתווכח. באשר לשטחים הציבוריים, אם הם לא נועדו לשימוש הדיירים (ספורט, משחקים עם ילדים וכד׳), אז למה הם בדיוק נועדו? שטח ציבורי הוא שטח ציבורי, ולציבור יש את הזכות לעשות בו מה שהם רוצים (ציבור בעלי הדירות). אחד רוצה לקרוא ספר, השני רוצה לכשות ספורט והשלישי רוצה לשחק עם ילדים.
למר ינון
כדאי שתקרא היטב את התקנון ,כי בתקנון של הבית המשותף הזה כתוב במפורש ״הרכוש המשותף של הבנין בשטחים הציבוריים בבנין אינם מיועדים לשמש כמקום משחק לילדים,ועל בעלי הדירות לאסור על ילדיהם לשחק בהם ולדאוג שילדים לא ישחקו בהם בכל דרך״ ,
״אין לאפשר לחיות מחמד להלך או להימצא בשטחים הציבוריים בלא שהם מובלים ברצועה ע״י בעליהם ״
הכוונה היא לא לפתוח שם גן ילדים. אבל אם משפחה משחקת בשטח הציבורי אין שום בעיה.
נראה שהיום כל אחד מקבל תואר ״דוקטור״… ואתה יודע מה היה החזון של רם כרמי??
טוב, הגיע הזמן לעשות סדר בתגובות.
גדלתי בבניין וההורים שלי היו מהרוכשים הראשונים של הדירות בבניין.
אני לא נכנס לויכוח על האם הוא יפה או לא – לטעמי, הוא אחד הבניינים הכי יפים בארץ. מה שכן, קצת מפריע לי שאנשים שכנראה מעולם לא היו בבניין ולא יודעים כלום ושום דבר כותבים עליו.
הבנייה – כפי שנכתב באחת התגובות, הבניין נתקע די הרבה זמן בעירייה וברשויות והשמועה הייתה שזאת נקמה של העירייה באשתו של הקבלן שהייתהאדריכלית והעבירה הרבה ביקורת על העירייה. בסופו של יום, התב״ע אושרה אבל חלק מהרוכשים כמו האחים עופר ביטלו את הדירות.
כתוצאה מהאיחור, הקבלן נקלע לקשיים כלכליים, מה שגרם בסופו של דבר לבנק לאומי להיכנס ולהשלים את הבנייה. אם היום הבניין הזה מהמם, הרי שהוא היה אמור להיות הרבה יותר יפה. כל קירות הבניין היו אמורות להיות עם חיפוי אבן (בפועל, בגלל שיקולי עלות, חלק מקירות הבניין צובעים ולא מחופים), מעקות הברזל היו אמורים להיות מעקות זכוכית ועוד ועוד ״קיצוצים״ שמטרתם הייתה חיסכון בעלות. השורה התחתונה היא כזאת, גם לאחר החיסכון, מדובר באחד הבניינים הכי יפים בארץ, והעובדה היא שההורים שלי מתגוררים שם עד היום.
עוד שמועה שרצה היא על היות הבניין פלקל – הבניין לא בנוי בשיטת פלקל ובזמנו ניתן להורים שלי דוח של מהנדסים חיצוניים שגם אושר בעירייה שהוכיח כי הבניין הוא לא פלקל. מה שכן, השתמשו בתקרות באלמנטי פח כדי ליצור חללים בין הצלעות (כן, בבניין הזה בנו תקרת צלעות שהיא תקרה עם בידוד אקוסטי מושלם, לא כמו בבניינים של חלק מהכותבים בהם הם שומעים את השכנים למעלה כשאלו קמים לשירותים).
מדובר בפאר היצירה עם יח״צ לא מדהים, וחבל. ההורים שלי נהנים מכל יום שם.
קראתי עוד תגובה על תחלופת הדיירים – לא ברור לי מה כותב התגובה רוצה להגיד. אבל אנשים מתים והדירות נמכרות…
באשר לגודל הדירות – דירה סטנדרטית שם היא 100 מ״ר לארבעה חדרים. בניגוד לדירות של חלק מהמגיבים כאן, הדירות שתכנן כרמי הן כמעט ללא מסדרונות ושטחים מתים, מה שגורם לניצול מקסימלי של שטחים. חבל שלא העלו כאן שרטוט של דירה כדי שאנשים יכולו להבין על מה מדובר.
שורה תחתונה – על טעם וריח, אנחנו לא נתווכח, אבל מדובר בפרוייקט מדהים, אשר גם לאחר שיקולי התקציב שהוכנסו בו והקיצוצים, הוא אחד מהבתים הכי יפים בארץ.
מר ינון. יש לך בעיה בהבנת הנקרא
מעניין לדעת כי אחד משמאי המקרקעין המפורסמים מחיפה (הולילנד…) – קנה בבנין זה דירה להוריו. מתברר שטועים לאו דווקא הדיוטות.
ביקרתי בבניין לצורך כנית דירה, בשטחים הציבוריים מלא זוהמה וצואת כלבים במספר מקומות, הדירות קטנות מאוד ומשונות, צריך להיות פריק בכדי לגור בו.
דירות כטנות אבל השטכים הציבוריים יפים.
דווקא בתמונות נראה שהבניין נקי מאוד – אז כנראה שאתה לא היית באותו המקום…
ועד הבית דואג לנקיון הבניין בצורה נאותה והשכנים איכותיים, דואגים גם כן.
רחוב סיוט מצוקת חניה קשה
אבל יש לדיירים חניון
רוצה לתקן אותך, בבניין לכל דירה יש חניה או שנייה. שכולן מקורות.
אדריכלים: די לניסויים בבני אדם.
כולל זאת שבעירייה. די לניסויים בבני אדם עם חזירים.
מכוער, מטרדי רעש קשים מהד פנימי, חלונות עם חדרים חשוכים שפונים למסדרונות, ורעש אימים מהצומת לרמת בגין וגבעת דאונס. בקיצור פרויקט נפל שלא צריך לסקרן אף אחד רק שלט גדול "בבקשה לא לבנות ככה יותר, אדריכלים הזויים.. בלי ניסויים בבני אדם. אפשר היה להקים שם מגדל נהדר עם 100 דירות עם נוף מהמם מכל אחת ובמקום קיבלנו את הדרעק הזה. זה הגורל של חיפה במקום לבנות עדכני, קיבלנו שיכונים ושיכונים מכל מיני סוגים מלאים במפגעים וטעויות תכנון.
ועוד פל-קל שזה שיא השיאים.
הבנייה עצמה כן יפה. מפריע שיש חלונות חדרים שפונות לחצר הפנימית. הכניסה למתחם מרשימה . כל בניה עדיפה על גורדי שחקים חוסמי אור .צפופים מאוכלסיה יוצרי פקקים
כמה שטויות בהודעה אחת – לא יודע אפילו מאיפה להתחיל להגיב. רואים שבחיים לא היית בבניין וספק אם תוכל להיות בו.
אתה נשמע מאוד ממורמר, רוצה לתקן אותך, חבל שאין עוד בניות כאלה
לפני כ 16 שנים הוצאו מספר דירות למכירה בכלום כסף. חששתי שמדובר בפל קל
בנוי "פלקל" בנוסף לכל הצרות.
הבניין היה חשוד כפל קל אבל לאחר בדיקה הובהר שהוא לא. חבל מאוד שאתה לא מדייק.
היה חשד לבניית פל קל, אך לא כך הדבר. דייק בדבריך
המבנה נבנה על גבי שתי חלקות. אחת של אילין אבא והשניה של אילין בן. לבניה הרצופה נדרש איחוד החלקות. עירית חיפה סרבה לאשר, כנקמה לכאורה על פעולתה הציבורית של אשתו של הקבלן ורנסקי.
הקבלן התחיל לבנות שני אגפים, והתכוון להשלים מאוחר יותר אגף ביניים. קבלן המשנה טעה בגבהים. התיקון היקר שנדרש ולחץ בלתי אפשרי מבנק לאומי, הובילו בסופו של דבר להתמוטטות הקבלן, עזיבתו את הארץ ופטירתו מאוחר יותר. הבנק השלים את הפרויקט ברמה נמוכה מזו שהתכוון הקבלן . התוצאה בהתאם.
רוצה לתקן אותך על טעותך, הבניין אינו צפוף יש מרחבים גדולים, לכל שכן יש את הפרטיות שלו. לא נראה לי שתראה כאן מודעות שמתנוסס עליהן שלטי מכירה. מדי פעם כן, אנשים עוברים דירה, הולכים לעולמם כדרך עולם
שנים רבות אילין חיפש קבלן שיבנה על המגרש ולא מצא מכיון שדרש לקבל 16 דירות בפרויקט ולכן הפכה אותו לבלתי רווחי. סוף סוף נמצא קבלן שגם פשט את הרגל .בעקבות הדרישות של אילין נאלצו להוסיף דירות מה שהפך את הפרויקט לצפןף. התחלופה שם כיום גבוהה ומי שחולף בחורב רואה את המודעות למכירה המתנססות על הבנין.
גם אני רואה את השלט למכירה על גבי דירה אחת בקומה הראשונה, אבל להבנתי מזוג חברים שהתעניין מדובר בדירה בקומה הראשונה, במיקום הכי לא מוצלח של הבניין (ממש מעל רמזור חורב קורצ׳אק) שהבעלים דרשו בגינה סכום של פנטהאוז בבניין מקביל. לגבי התחלופה – יש שם גרעין רוכשים ראשונים שחיים שם בשמחה (כך לדברי חבר שמכיר אחד מהם) ובשים לב לכך שהבניין לא נבנה כמחיר לשמשתכן אלא לאוכלוסיה ספציפית, שמעצם טבעה מבוגרת, הרי שיש תחלופה. חלק עוזבים לדיור מוגן וחלק מתים
מרשים ומסקרן מאוד.
השטחים הציבורים בהחלט שטחים בלתי מבוטלים.
אשמח לבקר ולהתרשם
תודה על הכתבה
משום מה לא הזכרת את תלאות הדיירים בכל הנוגע להתנהלותו של הקבלן המנוח בנושא הרישום בטאבו כתוצאה מהליכים שנקט נגדו בנק לאומי.