נלחמים באנטישמיות יד ביד • האקדמית גורדון ואוניברסיטת Katho בגרמניה בשיתוף פעולה יוצא דופן

הסכם לשיתוף פעולה בין האקדמית גורדון לאוניברסיטה הקתולית Katho (צילום: Land NRW / Ralph Sondermann)

יחד נגד אנטישמיות וגזענות • שיתוף פעולה יוצא דופן בין האקדמית גורדון לאוניברסיטה הקתולית Katho

נחתם הסכם לשיתוף פעולה בין האקדמית גורדון לאוניברסיטה הקתולית Katho בגרמניה, להקמת מרכז מחקר וחינוך למלחמה באנטישמיות וגזענות.

המכללה האקדמית גורדון חתמה על מסמך שיתוף פעולה להקמת מרכז משותף עם Katho, האוניברסיטה הקתולית של צפון וסטפליה (המחוז הגדול בגרמניה). המרכז יהווה מוקד מחקר, חינוך והכשרה בליטרלי Katho-Gordon, המתמקד באנטישמיות וגזענות – עבר, הווה ועתיד והנלחם באנטישמיות המודרנית באמצעות חינוך, הוראה ומחקר.

הסכם לשיתוף פעולה בין האקדמית גורדון לאוניברסיטה הקתולית Katho (צילום: Land NRW / Ralph)

הקמת מרכז מחקר תופעת האנטישמיות

ההסכם נחתם בחסות ממשל צפון וסטפליה ובמעמד שר החוץ וסגן ראש ממשלת צפון וסטפליה, ד"ר גיל ירון, השגריר בישראל, נשיא גורדון פרופ' יחזקאל טלר, סגני הנשיא יגאל שייניס וד"ר אלי וינוקור, קנצלר Katho ברנווארד רוברכט ורקטור ונשיא Katho, פרופ' האנס הובלסברגר.

כחלק משיתוף הפעולה, הקימה אוניברסיטת Katho משרת פרופסור קבועה מן המניין, ייעודית ויחידה במינה בגרמניה, ויצאה בקול קורא כלל ארצי לאיושה. אחרי סינון עשרות החוקרים שהגישו מועמדות, נבחר למשרה ד"ר שטפן גריגאט, אשר יעסוק בהקמת המרכז ובמחקר התופעה בגרמניה בפרט ובעולם בכלל וכן ירצה על הנושא לכלל הסטודנטים בארבע הקמפוסים של האוניברסיטה בגרמניה (קלן, מונסטר, אכן ופדרבורן).

פרופ' יחזקאל טלר, נשיא האקדמית גורדון:

אני מברך על הקמת המרכז המשותף עם עמיתנו באוניברסיטת Katho. כניצול שואה, אני רואה חשיבות עליונה במאבק באנטישמיות ובגזענות במיוחד בימים אלו. האקדמית גורדון, כמכללה מובילה לחינוך, כבר עוסקת בנושא זה שנים רבות. המרכז לזיכרון השואה במכללה מקיים שנים רבות פעילויות בנושא, מציג תערוכות, מעודד את הסטודנטים להשתתף במשלחות לפולין ועוד. אני נרגש על הקמת המרכז החדש אשר יצעיד את הנושא צעד אחד קדימה תוך שיתוף פעולה בין מדינות.
הסכם לשיתוף פעולה בין האקדמית גורדון לאוניברסיטה הקתולית Katho (צילום: Land NRW / Ralph Sondermann)

ד"ר אלי וינוקור, סגן נשיא האקדמית גורדון:

בעשור האחרון אנו עדים לעליה מדאיגה בהיקפי האנטישמיות על גווניה השונים. בימינו ניתן לזהות טריקולור חדש – החום של הפשיזם, הירוק של האסלאם הרדיקלי והאדום של השמאל הרדיקלי – אשר מוצאים לעצמם מכנה משותף אידיאולוגי בדמות המאבק בעצם זכות הקיום של מדינת ישראל, כמדינה יהודית דמוקרטית. הקמת מרכז מחקר, פיתוח והוראה, כמו גם הקצאת תקן לכל החיים למחקר האנטישמיות החדשה והגזענות, מהווה הכרה בתופעה ואמירה חשובה של "לעולם לא עוד", הן מצד הכנסייה הקתולית והן מצד הממסד האקדמי בגרמניה.

עלייה באנטישמיות והאנטי-ציונות

הרקע להקמת המרכז – עלייה מדאיגה באנטישמיות הקלאסית והמודרנית ברחבי העולם:
היוזמה פותחה על רקע העלייה המדאיגה בגילויי אנטישמיות ישנים וחדשים בעולם 75 שנים לאחר השואה, אם באמצעות אלימות פיזית ותקיפות יהודים או כאלה הנראים יהודים, או בגל החדש של אנטישמיות בדרך של דה-לגיטימציה למדינת ישראל. בשיח הציבורי העכשווי, מדינת ישראל מושווה למשטר האפרטהייד בדרום אפריקה ומתויגת כ"עליונות לבנה ומפעל קולוניאלי", תוך התעלמות מוחלטת מהדמוקרטיה התוססת ומהרב-תרבותיות התרבותית והדתית שלה. כך, במהלך העשורים האחרונים, חיבורים בין גורמים שונים הביאו לעלייה חסרת תקדים בהיקף האנטישמיות והאנטי-ציונות במזרח ומערב אירופה, כמו גם בצפון ובדרום אמריקה.

הסכם לשיתוף פעולה בין האקדמית גורדון לאוניברסיטה הקתולית Katho (צילום: Land NRW / Ralph Sondermann)

"יהודי" כקללה

האנטישמיות העכשווית משלבת בין אידיאולוגיות ופעילויות ימניות קיצוניות, איסלאמיסטיות או אנטי-אימפריאליסטיות, וכן רווחת במה שמכונה "המרכז" של החברה הגרמנית כמו גם של חברות מערביות אחרות. יהודים חשופים לאנטישמיות יום-יומית, החל מסיווגים סטריאוטיפיים והדרות ועד עלבונות ואלימות. הביטוי 'אתה יהודי' נתפס כקללה נפוצה בחצרות בית הספר וחוסר הידע הבולט בנושא האנטישמיות מונע התערבויות פדגוגיות מתאימות.

הסכם לשיתוף פעולה בין האקדמית גורדון לאוניברסיטה הקתולית Katho (צילום: Land NRW / Ralph Sondermann)

מטרות המרכז המשותף של האקדמית גורדון ו-Katho

המרכז החדש עתיד להילחם באנטישמיות באמצעות חינוך פורמלי ובלתי פורמלי. דרכי הפעולה:

  1. מחקר בין תחומי משותף וחדשני. נושא האנטישמיות הקשורה לישראל, הן הוירטואלית והן הפיזית, יהפוך למושא המחקר כפן משמעותי של האנטישמיות המודרנית בת זמננו. מאמצי המחקר יתרחבו למדידת האפקטיביות של תוכניות התערבות חינוכיות (הוראת מודולים ייחודיים כחלק מהתוכניות האקדמיות שלנו) כדי לחנך אודות התופעה במוסדות שלנו, ובעתיד במוסדות אחרים בגרמניה.
  2. פיתוח תוכניות התערבות חינוכיות יעילות עבור מחנכים ועובדים סוציאליים. בהתבסס על תוצאות המחקר המשותף, כמו גם על ממצאים ומחקרים מדעיים שכבר זמינים, יוצעו הצעות חינוכיות כגון התמודדות עם מורכבות הסכסוך במזרח התיכון והאנטישמיות השזורה בו.
  3. שיתוף פעולה ברמת הסטודנט ביצירת מרחבים ומפגשים חווייתיים, קורסים וירטואליים משותפים, ביקורים הדדיים וסיורים של סטודנטים מגורדון ו-Katho אשר יאפשרו החלפת רעיונות וידע בין התלמידים, כמו גם חוויות למידה מעמיקות, שיעצימו חוויות הדדיות חיוביות.
  4. חינוך ופדגוגיה לזיכרון – החברה העולמית של היום ניצבת בפני המשימה החשובה מאין כמותה של שמירה על הזיכרון ומניעת שכחה. אבל איך נוכל לקיים זיכרון כזה ללא עדים בני זמננו? איך נוכל לוודא שאסון אושוויץ לא יחזור על עצמו? ומצד שני, כיצד נגן על הזיכרון? מבחינה זו, המשימה המשותפת שלנו תהיה להתייחס לשאלות אלו, הן מבחינה מדעית והן מבחינה חינוכית, במיוחד בהתחשב באתגרים חברתיים, תרבותיים ודתיים עכשוויים.
  5. תוצרים חינוכיים משותפים ופרסומים אקדמיים. המרכז ישלב את המומחיות של שני המוסדות לשיתוף פעולה הדוק התורם את פירות ממצאיו המדעיים לשיח החינוכי העולמי באמצעות תוצרים חינוכיים ואקדמיים משותפים, שישתנו מתוכניות לימודים לבתי ספר ועד פיתוח מקצועי של קורסים מקוונים לפרסומים אקדמיים.

ד"ר וינוקור: "כמוסדות אקדמיים המבינים את חשיבות החינוך נגד אנטישמיות וגזענות, וחולקים מחויבות לערכים של צדקה, צדק ודו-קיום שלו בין תרבויות ודתות, ראינו לנכון להקים ולקדם מרכז חינוכי ומחקרי אשר יסייע למלחמה בדעות הקדומות ובגזענות. אנו מאמינים כי פעילות שוטפת תסייע לשני הצדדים לתרום לצמצום האנטישמיות".


תגובה
  1. מנחם מנדל אמר/ה

    חזקו ואמצו, כל הכבוד לעוסקים במלאכת קודש זו.

לא ניתן להגיב