נטושים, עזובים ומוזנחים עומדים עשרות מבנים ברחבי העיר • עומר מוֹזֶר צילם אותם, יצאה מזה תערוכה מעלפת – רוצו לראות!

עירפאים - מבנים נטושים בחיפה (צילום: עומר מוזר)

'לחיפה יש פוטנציאל'

בהכנת הכתבה השתתפה פולינה וורונקובה

"עירפאים" – תערוכת צילומים של עומר מוזר – במוזיאון מוניו גיתאי לאדריכלות בחיפה

מבנים נטושים, עזובים, מטים ליפול, עומדים כמצבות של הזנחה ברחבי חיפה. מאחוריהם סיפורים, זיכרונות או היסטוריה מפוארת של ממש. עומר מוֹזֶר צילם אותם, יצאה מזה תערוכה מפעימה ונוגעת ללב.

עירפאים – מבנים נטושים בחיפה (צילום: עומר מוזר)

"הקורונה טרפה את הקלפים"

עומר מוזר הוא אמן, צלם ומאמן כדורסל. הוא בן 30, יליד חיפה, כעת מתגורר בהדר.
לפני מספר שנים עבר להתגורר בתל אביב, רצה לראות ולחוות את העיר הגדולה. הרבה מהחברים שלו עברו אז לת"א ומוזר החליט שגם הוא רוצה לבדוק על מה כל הרעש ובמה החיים בה שונים כ"כ מאלה שבעיר הכרמל. ״היה באמת מאוד נחמד", הוא אומר, "עד שהקורונה טרפה את הקלפים".

התחנה המרכזית הישנה (צילום: עומר מוזר)

"מה שנתפס לי בעין"

אז כשהקורונה החלה להשתלט והסגרים ריחפו מעל כולנו, תל אביב כבר נראתה למוזר אחרת. "אנשים התחילו לאבד את העבודה שלהם, הכל נסגר, כולם חיפשו את עצמם, וגם אני", הוא נזכר. "ככה התחלתי לצלם", הוא מספר. ״זה קרה ממש בשיא הקורונה, לקחתי קורס צילום בזום, קניתי מצלמה והתחלתי לצלם כל מה שנתפס לי בעין".

לאט לאט, ככל שהמגפה תפסה יותר ויותר מקום, כך הלך והתקרב עומר לחזרה לחיפה, עד שבסוף חזר לגמרי. בהתחלה התגורר בבית הוריו.

עומר מוזר (צילום: דף הפייסבוק של עומר מוזר)

"כאפה מוחלטת"

מוזר מספר: "בהתחלה הייתי בכאפה אחת מוחלטת. לא הייתי בטוח שאשאר כאן. הנוף כאן נשאר אותו דבר, אבל אני השתניתי. לא מיד התאקלמתי פה. הייתי אצל ההורים איזה 4-5 חודשים וכל הזמן בדקתי איפה בא לי לגור. לקח זמן עד שהתחלתי להרגיש בבית בחיפה, זה קרה כשמצאתי דירה משלי".

עירפאים – מבנים נטושים בחיפה (צילום: עומר מוזר)

מצלם ברחובות

בסופו של דבר הוא מצא את עצמו בשכונת הדר והתחיל ליהנות ממה שיש לחיפה להציע. הצילום תפס מקום נרחב בהתאקלמות. "צילמתי ברחובות, צילמתי בעלי חיים, מבנים, אנשים. אחד הדברים שתפסו אותי היה בתים נטושים, התברר לי שלא חסרים כאלה בחיפה".

(צילום: עומר מוזר)

"פתאום נהיה באז"

"ביציאה מהבית שלי יש מלא בניינים נטושים". אומר מוזר. "יש בחיפה כזה מגוון של מבנים עזובים, בניינים מיוחדים ומדהימים, אפילו הייתי אומר שזה סמל של העיר". ככה יצא בכל יום וצילם עוד מבנים בעיר והחל להעלות את התמונות לפייסבוק. הצילומים עוררו עניין וסקרנות רבה. "התחיל להיווצר איזה באז", הוא מספר, "הגיעו פתאום מלא תגובות וטלפונים מהמון אנשים". בין האנשים שיצרו קשר עם מוזר היו גם שני אוצרים – האדריכל חן שמעוני והאדריכל יונתן בן דוד. "הם פנו אליי והציעו שנרים תערוכה".

עירפאים – מבנים נטושים בחיפה (צילום: עומר מוזר)

"לחיפה יש פוטנציאל"

עומר צבר אוסף מכובד של צילומים מרשימים. "הגעתי ל-30 מבנים", הוא אומר, "הייתי יכול להגיע ליותר". כשהוא נשאל אם יש מסר שמבחינתו עולה מהצילומים, הוא מספר שתמיד, לאורך השנים, עוד מהיותו ילד בחיפה, זכורה לו אמירה שתמיד חזרה על עצמה: 'לחיפה יש פוטנציאל'.

עירפאים – מבנים נטושים בחיפה (צילום: עומר מוזר)

"בכולם יש את זה"

"אני חושב שבצילומים אפשר לראות הרבה מהפוטנציאל הזה," אומר מוזר. "לדוגמה, ניקח את המבנה של סירקין 21. זה היה מבנה נטוש, אבל עשו ממנו משהו, ככה גם אפשר לעשות עם הרבה מקומות בעיר. למעשה, לכל בניין שצילמתי יש פוטנציאל כזה", הוא אומר.

עירפאים – מבנים נטושים בחיפה (צילום: עומר מוזר)

הוא משלנו

זה אולי גם הזמן להזכיר (גילוי נאות) שמוזר שימש תקופה מסוימת ככתב בחי פה, ובין כתבותיו המרתקות היתה גם אחת שעסקה ביוזמת החידוש בסירקין 21 וכתבה מצולמת על מבנים נטושים בעיר.

עירפאים – מבנים נטושים בחיפה (צילום: עומר מוזר)
עירפאים – מבנים נטושים בחיפה (צילום: עומר מוזר)

המבנים היפיפיים של פעם

בין הצילומים היפיפיים תמצאו בניינים מרחובות השומר, החלוץ, קיבוץ גלויות, מבנים של בתי קולנוע ישנים, בתי מלון, בתי אבות, בריכות ובתי מרחץ, בתי אבן ועוד ועוד, את כולם תוכלו לראות בתערוכה "עירפאים".

״עירפאים״ (צילום: דף הפייסבוק של עומר מוזר)

"עירפאים" • תערוכת הצילומים של עומר מוזר
עשרות צילומים – עיר אחת

מוזיאון מוניו גיתאי וינרוב לאדריכלות | שד' הנשיא 135 חיפה
בין התאריכים: 25/12/21-22/1/22.
הכניסה חופשית!

שעות פתיחה:

יום רביעי • שעות 10:00-17:00
יום שישי • שעות 12:30-15:00
יום שבת • שעות 10:00-15:00
הכניסה, כאמור, פתוחה וחופשית – רק תבואו
או יותר נכון – רוצו!

הגיבו כאן לכתבה

28 תגובות
  1. אריאלה אמר/ה

    מבנים יפיפיים עם המון פוטנציאל. אפשר לשפצם ולהפוך אותם לארמונות…

  2. חיפאי אמר/ה

    נטושים?
    בתים של מגורשים. לא נטושים, יש להם בעלים.

    1. אני אמר/ה

      ומה קרה לכל בתי היהודים שגורשו ממדינות ערב?? נראה לך שמישהו שומר אותם נטושים כדי שהבעלים יחזרו מתישהו??? היהודים הגיעו לארץ והתקדמו בחיים. די להישאר בעבר ולהתבכיין. עובדה שהרבה אחרים בחרו לא לברוח וחיים בינינו בלי שום בעיות (לפחות לא מהצד היהודי) עד היום.

    2. חיפאי אמר/ה

      יאללה, לך תטחן מים.

    3. אמיר אמר/ה

      זה שקר. איש לא גרש את ערביי חיפה, לאחר שהם ניסו לרצוח את כל היהודים, קראו להם מנהיגי מדינות ערב לצאת מארץ ישראל. זאת בטענה שנוכחותם תפריע לצבאות ערב שעומדים לפלוש לארץ ובאותה עת היו עסוקים בהכנות לפלישה.

    4. גילי אמר/ה

      מגורשים ?? על מה אתה מדבר ? חיו בהם המשפחה שלי, ששילמו היטב על הבית..קשקוש ערבי זה מה שקשקשת פה.

    5. תקוה אמר/ה

      הכוונה לתוקפים שברחו כי חשבו שהיהודים חלשים……

  3. מירי אמר/ה

    פרוייקט מעורר השראה שמערב צילום ומודעות סביבתית – חברתית. כל הכבוד עומר על היוזמה, על הביצוע ובכלל על מי שאתה.

  4. דוד אמר/ה

    את בניין התחנה המרכזית אפשר לעשות כתוספת לרמב"מ. חניות ומחלקות.

  5. בוגר בסמת אמר/ה

    בית ספר בסמת. עומד כמו מצבה ברחוב בלפור. היה בית הספר המקצועי, בין השניים הטובים בארץ. אני בוגר בסמת, כבוד כדול.

  6. רחל אמר/ה

    אגיע

  7. יש לנו בחירה לעשות. אמר/ה

    חיפה ככל שתנסה לאבד זהותה כעיר עתיד העם היהודי בחזון הרצל ותחגוג קריסמס מרקט ותאבד זהותה וערכי בוניה ועד הדר הכרמל וועד אחוזת שמואל.. גם תינטש על ידי אוהביה המאוכזבים ותתמלא בשונאיה המתרצים את שנאתם באפליה ומסתירים כיצד חיו בעיר מטונפת עלובה בכל תיאורי ההיסטוריה הרצחנית שלהם בחיפה עצמה כלפי דתות אחרות.

    1. איש אמר/ה

      אוהב חיפה יהודית? בהצלחה בתל אביב (חזון הרצל…) כאן אנחנו אוהבים את השנים שלנו שונים!

  8. אייל אמר/ה

    יש להפוך את התחנה המרכזית אגד לשוק תלפיות החדש. לאפשר לסביבת שוק תלפיות בהדר להשתקם מהנזק הכבד שגרם לה השוק המיושן והמצחין. להפוך לסביבתמגורים איכותית מחדש.
    בניין שוק תלפיות ישופץ למרכז קניות שכונתי שמעליו חללי יצירה וגלריות לאמנים הגרים בסביבה ובתי קפה.
    סביבת תחנת אגד נגישה למשאיות תוצרת. בלב 3 שכונות ענקיות וכביש ראשי. מעולה לשוק עירוני תוסס וגדול. תארו לכם לבוא מרחצה בחוף בת גלים ולהיכנס לשוק לקניות שישי ומשם הביתה. תענוג. רציםי הרמפה מעולים למשאיות סחורות לקומה ב' של הבנין. המשרדים במגדל יושכרו כמשרדי קמעונאים ומסחר של דוכני השוק למטה. זה יהיה אחד משווקי החוצות המפוארים בעולם. ניתן להאיר את הבניין והשוק ולעשות שם שווקי חגים, חגיגות חגים, תאורה מיוחדת, מסיבות לילה שלא מפריעות כי היא לא צמודת מגורים. יכול להיות שוק שיעיר את כל חיפה ויקפיץ את ערך השכונות סביבו כמו שקרה בשוק מחנה יהודה.
    שוק תלפיות הנוכחי גרוע, תקוע, עלוב ומפריע להתחדשות הסביבה.

    1. אורנה אמר/ה

      ומי ירים את הכפפה שזרקת? לצערי אף אחד…..

  9. עמנואל בן יעקב אמר/ה

    אני נולדתי וגדלתי בתקופת המנדט הבריטי ברחוב הקישון, הדר תחתון. היחסים עם האוכלוסיה הערבית, שכנים שלנו, היו יחסים לגמרי טובים. אבא שלי עבד כפועל בנמל לצד עובדים ערבים ולא היתה כל בעיה. העיר חיפה היתה בתקופה העותמנית ובתקופת המנדט עיר מעורבת. לפני היות חיפה עיר, חיפה היתה כפר קטן שכל תושביו היו ערבים. המלחמה ב-48 גרמה לחלק גדול מהאוכלוסיה הערבית בחיפה לעזוב ולברוח בסירות לעכו (אגב, לא כולם נטשו, רבים נשארו) ב"עידוד" מלמעלה של ראשי מפא"י עם בן גוריון בראשם.
    לטענה שהיה גם עידוד של המופתי וקאוקג"י, יש בהחלט שחר. עם זאת, לעשןת השוואה למשל לקהילה היהודית במרוקו עם מה שקרה עם הקהילה הערבית בחיפה או במקומות אחרים בארץ, זו שטות מוחלטת. היהודים חיו דורות רבים במרוקו בחסות בית המלוכה המרוקאי והגיעו לארץ כעולים חדשים לאחר קום המדינה, בעידוד הממשלה ובעיקר בעידוד של אותו דוד בן גוריון – שהעולים ממרוקו השיבו לו "תודה" בשנאה יוקדת, לו ולמפא"י מפלגתו. טענתם המגוחכת נשענה על גזענות פשוטה נטו, כאילו היתה אפליה בין עולי אירופה, שארית הפליטה, לבינם. כאילו לאשכנזים שבאו מהשואה נתנו משהו ואת המזרחיים ממרוקו זרקו למעברות, ירחם השם. שרידי משפחתי שלי הגיעו מאירופה בדיוק למעברת דוד בחיפה לצידם של אותם יהודי מרוקו, רומניה, פולניה ואחרים. את האווילות הזאת אי אפשר לשרש. עולי מרוקו האכילו וממשיכים להאכיל אותה בכפית מדור לדור והמדינה אוכלת אותה עד היום הזה ולא תשתנה דעתם כנראה לעד. אגב, חלק לא קטן מעולי צפון אפריקה הוותיקים השתכנו ברשות בבתים של אותם הערבים בחיפה שברחו, וזאת באישור מטעם גופי "הרכוש הנטוש" הממשלתיים.
    לסיכום: ב-48 אמנם הערבים ברחו אבל ממש לא בגלל הרצון שלהם לרצוח יהודים. לעומת זאת, היהודים ממרוקו לא באו לפה עקב רדיפות במרוקו אלא מרצונם החופשי בעידוד ממשלות ישראל.

    1. די לשיבוש ההיסטוריה אמר/ה

      תגובה רצופה שיבושים עובדתיים. בחיפה היו יהודים מותקפים תמיד. התקפות פרועות שגרמו לברייה המונית מהעיר התחתית לאורך תקופת המנדט בפרעות. הערבים הציקו ליהודים בעיר במיוחד בשכונת ררד אל יהוד שאת שמה קיבלה כי תמיד גרו בה יהודים. אתה גדלת ברחוב הקישון מתבייש שאינך מכיר את ההיסטוריה של יהודי נחלה. כנראה כילד ראית תקופה אידילית והסתירו מצך את האמת המרה. כל התגובה שלך על דו קיום במנדט, היא לא יותר משקרית ומטרתה לשבש לדורות העתיד את האמת ההיסטורית. היו גניבות רכוש, הצקות, שריפות, התנכלויות, הדרת יהודים מהעירייה, ספר לבן, כמובן פעולת המופתי אצל היטלר לחסל את יהודי ארץ ישראל. על מה אתה מדבר ומאיפה הקרצת אי מת חלופית שקריתולאיזו סיבה. 48 הייצה אמורה להיות השלמת שואת היהודים על ידי צבאות ערב שתכננו לעשות כאן את מה שהיטלר עשה באירופה. מי שחושב אחרת תסלחו לי הוא צריך הסתכלות. מי שמדבר על גירוש כשהמטרה הייצה לא גירוש יהודי ישראל אלא חיסולם המוחלט.

    2. מי אתה בכלל? דברי הבל! אמר/ה

      המורוקאים רחשו כבוד ליהודים שחיו ברווחה כלכלית במרוקו עד שנודע להם שהוקמה מדינת ישראל ליהודים,הם החלו רוצחים ובוזזים בתי יהודים והם גורשו מבתיהם ורכושם נבזז,סבא שלי ז"ל שעלה משם תיאר לנו עשרות שנים סיפורים מזעזעים על אותה תקופה.מי אתה בכלל שתעיד איך חיו ועזבו היהודים במרוקו? שמעת סיפור או שתיים ואתה מעיד על הכלל? עד עצם היום הזה רכושם לא הושב,ביתו של סבי ז"ל נשדד בפראות,באכזריות,בשנאת יהודים שהתפרצה והוא גורש מארצו ואתה קובע שעזבו מרצון? דברי הבל כוללניים.

    3. Weld אמר/ה

      אתה לא מבין מה אתה כותב, היו פרעות במרוקו, אם היה כל כך טוב אף אחד לא היה בא למדבר

    4. דוד אמר/ה

      אדון יקר כיוון שמעולה מתגובתך לא חניתה אפליה ובכן אבי ז"ל עלה ארצה ב 1948נהתגייס ושירת עד 51 חזר למרוקו בשליחות וארגן עלייה בלתי לגלית לישראל עד 1961 . בעקבות נישואיו שם עלה ארצה עם אימי ובבתי ושני אחים נוספים בעץ עלייתם ארצה אימי כבר הייתה רואה חשבון מדופלם ועבדה במרוקו בחברה בורסאית שהיא חברה צרפתית. ובכן אדון יקר הוריי לכ עלי ארצה מתוך רדיפה או חוסר כל. אבל תוכל לעיין בתעודת עולה ותמצא שרצו לשלוח אותם לדימונה. צפת ירוחם ואבי שהתעקש להיות בחיפה למרות שאחיותיו גרו כמוהו במשרדה 48. את אימי שלחו מלשכ. עבודה לעבוד בבפונג'ה קראו לזה ולאחר יומיים נטשה וחזרה לספסל הלימודים כיון שלא הכירו בתואר האקדמאי שלה.לעומת זאת לימים כשע דה בתנובה בשנות ה 97 עלתה העלייה המפוארת מרוסיה ואז נשלחה אישה מלשכת העבודה לתפקיד מנהל חשבונות שלאחר שבוע נזרקה מתנובה בחזרה לדעת עבודה "מחוסר התאמה". אז לפני שטתה שופט ומכליל תלמד קודם את המטריה ואז תכיב, תודה שהקדשת מזמנך לקריאת תגובתי זו.

  10. ישראלה ישראלית אמר/ה

    חיפאים התעוררו!!!
    מהר לשפץ ולשמר את כל הנכסים!!!! אם לא חיפה תהפוך לפח אשפה!!! ראו הוזהרתם!!!!
    מה זה הוויכוח הדבילי הזה על מבנים ערבים או יהודים?! אגב גילוי נאות! מצד סבתי זצ"ל משפחתינו כ500-600 שנים בישראל! אז די לוויכוח המטומטם הזה!!! תמיד נכחו פה יהודים לאורך כל שנות הגלות והערבים, בפרט הבדואים!!!

    1. דוד אמר/ה

      עדיף להרוב את כל החורבות האלה שכל כולם יושבים על קרקעות בלתי מנוצלות ולהקים שכונות מגורים חדשות. יש מיסוי בקרקע לבנייה בישראל אבל להנציח חורבות. חסרות כל שיקול כלכלי ולאומי

  11. יהודה פינטו אמר/ה

    אחרי כל מה שראית בסרטונים איך גלגלו אותם ממשאיות למדבר והסלילו אותם לעבודות שחורות ומקצועוצ כחולים תתביישי סגרו אותם במעברות כמחנה מעבר שהפך לקבע תינוקות נגנבו מאמותיהם תתביישו לא נשכח לעולם מפאי עלק לקחו את הילדים ממרוקו בכדי שההורים יבואו אחריהם לא היה בתכנון להביא את עולי המזרח פשוט אחרי השואה לא היה את מי להביא מעירופה אס בלית ברירה של יווצר פה רוב ערבי הביעו את יהוגי מזרח אירופה וארצות ערב וסה התפוצצ להם בפרצופ רצו מדינה יהודית מערבית מתנשאת קיבלו רוב דתי מסורתי שהפך את המדינה ליהודית דתית כי כל הספרגים הגיעו מסורתיים וגתיים והשתייכו למפלכות דתיות ובן גוריון השתגע גם הרצל אז תתקדמו בבקשה מסיפורי הסבתא איסה ילד מזרחי יכל לחלום על אוניברסיטה או תואר חחח.

  12. עידן מאדב אמר/ה

    אוהב אותך עומר, תערוכה מקסימה, בן אדם מקסים, ישר, צנוע וכובש.
    מחכה לתערוכה הבאה !!!

  13. יעקב ויס אמר/ה

    הרעיון מצוין והביצוע מעולה. יישר כחך עומר…

  14. עופר גולדשטיין אמר/ה

    בלי נדר אגיע בשבת מקרית אונו.
    מסקרן

  15. עמרי אמר/ה

    אפשר להרוס את כל המבנים האלו ולבנות מבנים טובים הרבה יותר. תראו מה עושים בדובאי ותעתיקו.
    כל המבנים האלו היו נכונים ללפני 60 שנה מספיק להתבכיין זה מבנים לא עמידים ברעידות אדמה ותקנים חסכון אנרגיה
    לקחת את הבולדוזרים לשטח ולבנות את חיפה של העתיד
    אפשר להרוס את בניין העירייה וכל מה שבהדר לא יקרה כלום להתחיל חדש.

  16. יעל אמר/ה

    אני מאד רוצה לבוא לראות, אבל לא אצליח להגיע לפני שבת 29.1. אולי תשקלו להאריך את משך התערוכה? תודה רבה. משאירה אימייל לעדכון.

הגיבו כאן לכתבה