מאז ומעולם אנשים התמודדו עם מתח וחרדה וחיפשו דרכים להכניס רוגע לחייהם ולהעביר את החיים יותר בנחת.
בשנתיים האחרונות, מאז שפרצה הקורונה לחיינו, נראה שמפלס החרדה הקולקטיבי עלה עוד. במדינה הסוערת שלנו יש גם כך די והותר סיבות למתח ודאגה. תמיד יש את הפצצה האירנית, או חשש להתלקחות בדרום או בצפון ואם לא זה, אז פיגועים בירושלים. בתוך כל זה, כל אחד מאתנו אמור לנווט את עצמו איכשהו, להתמודד עם הילדים או ההורים או גם וגם, לנהל חשבון בנק, לשלם משכנתא, לבשל, לנקות ולמצוא זמן למנוחה ורגיעה בין לבין.
לא תמיד כולנו מצליחים לנהל את עצמנו בצורה הטובה ביותר בתוך הכאוס, כשהכוונה היא לאו דווקא לניהול היום יום השוטף ולתפקוד, אלא ניהול התחושה והרגשות שמלווים אותנו במהלך החיים. פנינו למטפל הרגשי עמרי אורן, כדי שאולי נלמד ממנו קצת איך אפשר להירגע, ללא תלות במציאות הקדחתנית.
עמרי, בן 39, חיפאי, בזוגיות ללא ילדים, השיב לנו על כל השאלות וגם הוסיף טיפים שעשויים לעזור לנו להירגע.
מה הסיבות העיקריות שבגללן אנשים פונים לטיפול?
טיפול רגשי עוסק במגוון רחב של תופעות אנושיות שפוגעות באיכות החיים. למשל דיכאון, חרדה, בטחון עצמי נמוך, קושי במציאת זוגיות או ביחסים בין-אישיים, התמודדות עם אירועים טראומטיים, מחשבות מציקות ועוד. טיפול יכול לתמוך בתקופה של משבר – כגון גירושין, מחלה קשה או מוות של אדם קרוב. סוג נוסף של פניות הוא סביב רצון להתבגרות, פיתוח עצמאות ביחס לבית ההורים. אנשים רוצים להעמיק את ההיכרות עם עצמם, רוצים ללמוד להתחבר פנימה לרצונות, לרגשות ולצרכים שלהם, להציב גבולות בריאים, לבטא את עצמם בעולם.
בדרך כלל אנשים פונים כשקשה להם לשאת את זה לבד והם רוצים לדבר עם מישהו אמפתי שלא ישפוט אותם ושיש לו כלים מקצועיים מתאימים.
האם הקורונה השפיעה על המצוקות אותן אתה פוגש?
בחוויה שלי הקורונה הקצינה מצוקות שהיו שם כבר קודם. כלומר, אם פעם יכולנו לא לפגוש את עצמנו בזכות שגרת החיים – עבודה, לימודים, מטלות, אפליקציות, שינה – עכשיו הקורונה סגרה אותנו בבתים לתקופות לא קצרות, הגביהה את מפלס החרדה, המתח ואי-הוודאות ואנחנו פוגשים את האנשים שאנחנו חיים איתם וגם את האתגרים הרגשיים באינטנסיביות גדולה יותר. גם הדיכאון והבדידות יותר נפוצים כיום, וגם הפחד שמוזן מערוצי החדשות. עכשיו כשהקרקע נחווית כפחות יציבה זה מעורר כל מיני תהיות, שאלות לגבי מה אני עושה עם החיים שלי, האם אני בכיוון הנכון, האם הייתי באוטומט, האם אני נאמנה לעצמי, האם אני צריך לבדוק דברים מחדש?
יש היום כל כך הרבה סוגי טיפולים, איך אפשר לדעת מה סוג הטיפול המתאים?
הדבר הכי חשוב בטיפול רגשי הוא החיבור למטפל/ת. האם המטפל/ת קשוב/ה אלינו ומקבל/ת אותנו כפי שאנחנו, האם אנחנו מרגישים בנוח להביא דברים חשופים ויכולים להתמסר לתהליך שיכול להיות מאתגר רגשית. לרוב, כבר בפגישה הראשונה אפשר להרגיש האם יש שפה משותפת, והאם אנחנו מתחברים לסגנון של המטפל/ת.
משך הטיפול בדרך כלל לא ידוע מראש בטיפולים רגשיים. דברים יכולים להשתפר כבר תוך כמה שבועות אבל תהליכי עומק יכולים לפעמים להימשך חודשים או שנים.
מניסיוני, טיפול רגשי יעיל יותר כאשר הוא מזמין גם מודעות לחוויה הרגשית והגופנית של המטופל. אחרת, מטופלים עלולים להיתקע במשך שנים בדיבור “מהראש”, שלא יוצר שינוי אמיתי.
תוכל לספר על תופעות שראית אצל מטופלים בזמן האחרון?
בשנים האחרונות אני רואה שיש צימאון גדול אצל אנשים בני 20-30-40, לעשות עבודה פנימית רגשית. לרבים מהם יש קושי עם הדרך בה הוריהם התמודדו עם רגשות, זוגיות, חינוך, הגשמה עצמית, והם רוצים ללמוד לפעול אחרת, בשבילם ובשביל הילדים שלהם. יש התעוררות די רחבה בדור הזה להתבונן ולעשות צעדים כדי לשנות וליצור שלום בית, פנימי וחיצוני.
מה דרכי הטיפול שלך? האם אתה רואה הצלחות בטיפולים?
אני מטפל בפסיכותרפיה שיחתית בשילוב מיינדפולנס, כלומר אני מזמין את המטופלים לפגוש בסקרנות ובלי שיפוטיות את החוויה הרגשית והגופנית שחיה בתוכם, ומציע חוויה מתקנת כשזה מתאים. זה מאפשר ליצור שינוי עמוק בעזרת גישה עדינה ומקבלת.
אני משלב גם כלים של תקשורת מקרבת, עבודה עם טראומה, מלמד כלים לוויסות רגשי ועוד. גיליתי שאנשים עם רגישות גבוהה מתחברים יותר בקלות לגישה שבה אני עובד.
תהליכי עומק לוקחים זמן ודרוש אומץ כדי לפתח מיומנויות רגשיות כגון יכולת הכלה, חמלה ואהבה עצמית. אבל זה מסע מרתק, שיכול להביא לשיפור משמעותי בחוויית החיים וביחסים.
בקליניקה שלי, אנשים הרבה פעמים רואים דברים חדשים לגבי עצמם, לומדים להציב גבולות בריאים יותר, משפרים את ההתמודדות עם חרדה, מבטאים את עצמם יותר ביחסים, צוברים בטחון להיות בזוגיות ויוצאים אחרת מאיך שנכנסו לפגישה. זה מרגש אותי מאוד לראות וללוות תהליכים של ריפוי וצמיחה.
הזמנה לרגע של חיבור:
בזמן שאתם קוראים, לאט, את הטקסט הזה, איך מרגיש הגוף שלכם? איפה נוח לו? איפה פחות? איזו תנועה של התרווחות הוא היה עושה אילו אפשרתם לו?
ואיך זה מרגיש כשאתם מאפשרים לו? יש לכם אפשרות לחוש את המציאות הפשוטה שאתם קיימים, בכל רגע. ממש עכשיו.
רוב הזמן, כולנו חיים בראש. מחשבות, חלומות, דאגות, פתרונות, זיכרונות, כוונות, תובנות.
יש שמחה פשוטה בלשים לב למה שקורה עכשיו. לקחת נשימה, להתבונן בחדר שמסביב, בחלון, בכף היד.
נסו את זה כאן, עכשיו, ותרגישו איך הגוף שלכם נענה, מתענג, מתנועע. זרם עדין של נעימות מתפשט במעלה הפנים. אולי חיוך. התרגעות של השרירים. אתם במקום שליו, מותר לכם להיות, יש לכם מה שאתם צריכים כדי לחיות, לחוות. יש לכם את עכשיו. ויש לכם זכות, טבעית, לפגוש את זה. לתפוס מקום בעולם ולתת לעולם לתמוך בכם.
לנשום.
לחייך.
להיות.
מתוך כך, אפשר עכשיו לפעול בעולם…
עמרי אורן ,חיפאי ,מבין היטב בזה. שבת שלום