בת גלים הקדומה • היסטוריה חיפאית מרתקת ונסתרת מהעין

השכונה שעל שפת הים

כחלק מסדרת סיפורי השכונות בחיפה וכהמשך לכתבה הקודמת בחי פה (בה התמקדנו בשכונת אל-עתיקה), בכתבה זו נדון בשכונת בת גלים, אשר יחד עם אל-עתיקה, היוו למעשה את העיר חיפה הקדומה. 

השכונה הנוכחית נבנתה בשנת 1920 ממש על החוף, כאשר חלק מבתי השכונה נושקים לים. הדבר הופך את בת גלים לאחת השכונות היפות והייחודיות בחיפה ובארץ בכלל, שכן, בודדים המקומות בארץ בהם ניתן לראות בתי מגורים היסטוריים במרחק מטרים ספורים מהים.

המחקר הארכיאולוגי בשכונה

המידע הארכיאולוגי על תולדות היישוב העתיק בשכונה, מגיע מהסקרים והחפירות הארכיאולוגיות: כבר משנות החמישים של המאה העשרים, קיימים תיעודים על שרידים ארכיאולוגיים שנראו בתחום שטח הצמוד לבית החולים רמב"ם, שהתגלו במהלך חפירת יסודות לצורכי בנייה. בין השנים 1965-1966 נערך בתחום השכונה סקר ארכיאולוגי על ידי חוליה בראשותם של יעקוב עולמי ואברהם רונן מטעם האגודה לסקר ארכיאולוגי של ישראל ורשות העתיקות. החל משנת 1998 בוצעו מספר חפירות בדיקה והצלה, בעיקר בתחומי שטח בית החולים רמב"ם, כחלק ממחקר האזור טרם ביצוע עבודות בנייה ופיתוח בבית החולים.

באשר לתקופות ההיסטוריות, תיאורים של מבנים בחיפה העתיקה ניתן למצוא בתיאוריהם של חוקרים החל מהמאה ה-19, כדוגמת ויקטור גרן והסקר מטעם הקרן הבריטית לחקירתה של פלסטינה (PEF). בשנים האחרונות והחל מהמאה העשרים, נעשו גם מספר סקרי שימור אשר תעדו מבנים היסטוריים בשכונה וחלק מהמבנים עדיין קיימים עד עצם היום הזה, כמבנים אשר הוכרזו לשימור.

תוצאות הסקרים והחפירות הארכיאולוגיות

במהלך הסקר שבוצע בשנים 1965-1966, תועדו ברחבי השכונה מספר מוקדים בהם נראו על פני השטח סימנים המעידים על אתרים קדומים: כך למשל תועדו מספר מוקדים בהם תפזורת של כלי חרס מהתקופה הרומית (בשטח בין רחוב החייל לתחנת פז כיום), כמו כן תועדו בתחום שטח בית החולים רמב"ם מפלסי יישוב ושרידי קרמיקה וזכוכית המתוארכים החל מהתקופה ההלניסטית ועד לתקופה הביזנטית (מהמאה ה-4 לפנה"ס ועד המאה ה-7 לספירה הנוצרית). בסמוך לחוף, תועדו שרידי חציבות אשר העריכו החוקרים כי שימשו להפקת מלח. במהלך הסקר, תועדו גם מבנים היסטוריים אשר נבנו בשנות העשרים וכן טחנת הקמח הטמפלרית.

מספר חפירות ארכיאולוגיות נערכו בתחום שכונת בת גלים, כולן חפירות בדיקה והצלה שניהלה רשות העתיקות, ובתחום השטח של בית החולים רמב"ם. החפירות משנת 1998, אשר בוצעו על ידי רשות העתיקות, העלו שרידי יישוב החל מהתקופה הרומית ועד לאסלאמית הקדומה. בין הממצאים ניתן לראות בריכות לצביעת בדים אשר תוארכו לתקופה הביזנטית ותעלת מים מהתקופה האסלאמית הקדומה (מאה 8 לספירה). 

חפירות נוספות נערכו בתחום בית החולים בשנת 2006 (באזור בו קיים היום החניון התת קרקעי ומחלקת הילדים החדשה של בית החולים), בניהול כארם סעיד מטעם רשות העתיקות. הממצאים היו ברמת השתמרות לא טובה, אך בין היתר כללו שרידי מבנים רחבי ממדים עם רצפות טיח. המבנים תוארכו לתקופה הביזנטית בעיקר (מאה 6-7 לספירה). ממצא ייחודי היה המילוי מתחת לאחת הרצפות, שכלל אבן יד מהתקופה הניאוליתית (האבן החדשה, כלומר סוף עידן תקופות האבן), אשר תאריכו בערך 9000 שנה לפני זמנינו. שריד זה מעיד כי באזור היה יישוב השייך לתקופה זו, אך יישוב כזה טרם נמצא.

חפירות נוספות נערכו באזור בית החולים בשנת 2008, כחלק מחפירות הצלה טרם הרחבת חדר המיון, בניהול כארם סעיד מטעם רשות העתיקות. ממצאים אלו העלו שרידי רצפות פסיפס אשר היוו חלק ממנזר וכנסיה שתאריכם התקופה הביזנטית. רצפת הפסיפס היתה צבעונית וכללה עיטורים של דגמים גיאומטריים. רצפות עם פסיפסים דומים נמצאו בכנסיות העתיקות באתרים כמו חורבת חשק, סוחמאתא ועוד. בין הממצא הייחודי היתה אבן טבילה עשויה אבן. על פי הערכת החופרים באתר, הממצא מעיד על תחילת התיישבות בחיפה העתיקה כבר בתקופה הפרסית (מאה 5 לפנה"ס) והוא נמשך עד לתקופה האסלאמית הקדומה (מאה 8 לספירה). רצפות הפסיפס של הכנסייה או המנזר, מתוארכים למאות 5-7 לספירה. 

העובדה כי גם בתקופה המודרנית, נבנו שני מנזרים במקום (שני המנזרים הבנויים אבנים נמצאים עד עצם היום הזה בכניסה לבית החולים רמב"ם), מעידה על חשיבות המקום לעדה הנוצרית עוד בתקופה הביזנטית. על פי המחקר הארכיאולוגי, המקום ננטש סופית בשנת 614 לספירה, עם הכיבוש הפרסי – הסאסאני.

מבנים ומוקדים מרכזיים בשכונה כיום:

עיקר הדגש של המאמר הזה, הוא לחשוף לקוראים את הצד הארכיאולוגי הפחות ידוע, היות שחלק זה מכוסה כיום מתחת לפני השטח. אולם בבת גלים קיימים מספר מבנים המהווים עדות לבניית השכונה מחדש בשנת 1920. לקריאה מורחבת מעט יותר על מבנים ואתרים אלו, תוכלו להיכנס לכתבה שפורסמה בחי פה בקישור:

בתי המגורים בשכונה

בתי המגורים של השכונה משנות העשרים, השתמרו בחלקם עד היום. עיקר הבניה בשנות העשרים (כפי שתועדה בסקר רשות העתיקות בשנות 1965-1966) היא בניה מאבני כורכר (אבן חולית). מאוחר יותר, החל משנות השלושים ועד לשנות הששים, נבנו הבתים מאבן גיר עם גגות בטון. 

• בית סקנדינביה: נבנה בשנת 1923 כבית מגורים על ידי משפחת קרסנטי (כיום ברחוב העליה 14). השם ניתן למבנה לאחר שהפך להיות אכסניה למתנדבים מארצות סקנדינביה.
  
• מנזר אל-זוארה: המנזר נמצא בכניסה לבית החולים רמב"ם והוקם בשנת 1894 על ידי נזירות כרמליטיות שהגיעו לארץ מצרפת. בתקופה העותומאנית כאשר גרשו העותומאנים את הנזירות המבנה שימש בית חולים אך הנזירות שבו אליו ונשארו בו עד שנת 1936 אז הן עברו לכרמל.
  
• מנזר יוסף הקדוש: נמצא ממול למנזר הכרמליתיות והוקם בין השנים 1912- 1914. הוא משמש כיום, בדומה למנזר השני, את בית החולים רמב"ם.
  
• טחנת הרוח הטמפלרית: הוקמה בשנת 1874, ונחשבת למבנה הראשון שהקימו הטמלפרים בתחומי מה שידוע כיום כשכונת בת גלים. הטחנה פעלה בכוח הרוח, אבל בשלב מסוים הופעלה על ידי מנוע קיטור.
  
• קזינו בת גלים: המבנה שימש החל משנות השלושים של המאה העשרים, להפעלת פנאי עבור הקהילה. המבנה המקורי נהרס ומה שנראה כיום הוא מבנה בטון, חלק ממבנה שנבנה מאוחר יותר ובו היתה גם בריכה ואולם נשפים.
  
• בית אהרון רוזנפלד: בית של רוזנפלד, מחלוצי הספנות בארץ וממייסדי שכונת בת גלים.
  
• מתחם בתי משפחת רחל ויצחק סמסונוב: בית יצחק סמסונוב שהיה מראשוני הווטרינרים בארץ. בבית הזה נערכה האספה הראשונה של רופאים וטרינריים בארץ, בשנת 1922.
  
• בית פנחס מרגולין: עורך דין וחבר מועצת העיר חיפה. הבית נבנה בשנת 1923.

שכונת בת גלים נחשבת לייחודית מאוד, הן בגלל מיקומה על שפת הים והן בהיותה עשירה בהיסטוריה ומורשת ארוכות שנים. הממצא הארכיאולוגי שהוצג בכתבה זו, מאפשר לנו לקבוע את גבולה הדרומי ביותר של חיפה העתיקה (בעיקר בתקופה הרומית – הביזנטית), שנמצא בתחום שטח השכונה, במקום בו נמצא כיום בית החולים רמב"ם.

עיקר המבנים והמרכזים ההיסטוריים הבולטים בתחומה של בת גלים בימינו, קשורים בעיקר לחידוש בנייתה, החל משנת 1920. על מבנים ומונומנטים אלו פורסמו כתבות ומאמרים שונים, כדוגמת הכתבה שפורסמה בחי פה (הקישור למעלה), ועל כן ראיתי לנכון להציג כאן את הממצא הארכיאולוגי שאינו נראה כיום לעין.