"צה"ל כבר לא כור היתוך, אלא כור איחוד" • שינוי שיטת השיבוץ מעורר תקוות גדולות • אבי נחמני

חיילים - אילוסטרציה (shutterstock)

תיקון עוול ארוך שנים מעורר תקווה בפריפריה החברתית

הודעת הצבא על שינוי בתהליך המיון למועמדים לשירות, היא הזדמנות לתיקון עוול רב שנים ועשיית צדק עם הפריפריה החברתית.

אבי נחמני, עו"ס ופעיל חברתי (אלבום אישי)

זה היה אחד הרגעים המרגשים בחייו של יוסי (שם בדוי). ההודעה שעבר שלב במיונים לצבא וקיבל זימון לקורס קדם-צבאי יוקרתי מאוד, ריגשה אותו ואת משפחתו במידה רבה. הוא עמד פסע לפני האפשרות להתקבל לתפקיד משמעותי כלוחם בצבא ההגנה לישראל. חלום ילדותו עמד להתגשם.

אלא שהקורס המיוחל היה מיועד להיפתח רק באוקטובר (ממש בימים אלו), בעוד תאריך הגיוס של יוסי נקבע כבר לאוגוסט, חודשיים קודם לכן. הצעיר פנה לשלטונות הצבא בתחינה לדחות את גיוסו, כדי לקבל הזדמנות שווה ולנסות להוכיח את עצמו בקורס היוקרתי. במערכת הצבאית לא היו מוכנים כלל לשמוע על אפשרות לדחיית גיוס, ומהודעה לקונית שנחתה בנייד שלו, הבין כי זהו סוף פסוק.

יוסי לא ידע את נפשו מרוב אכזבה, אך כמו ילד טוב ירושלים, קיבל עליו את הדין והתגייס במועד המקורי. נראה שכך צבא ההגנה לישראל פספס עוד חייל בדרך. חייל שיכול היה לתרום ולשרת שירות משמעותי טוב יותר מהתפקיד שאליו שובץ בסופו של דבר.

המקרה של יוסי הוא דוגמה אחת מיני רבות, של מועמדים לשירות צבאי (מלש"בים) שאיכשהו, בשלב המיונים הראשונים והשיבוצים לתפקידים, המערכת מדלגת מעליהם.

בקרב גורמי מקצוע רווחת ההערכה, כי מידי שנה צה"ל מפספס מאות מועמדים לשירות צבאי, אשר משובצים לתפקידים שכלל לא מותאמים להם, ליכולות ולכישורים שלהם, ולמעשה, באים "להעביר את הזמן". אלו מתגייסים לצבא, במקרה הטוב ללא בעיות משמעת, אך חשים חמיצות, עוול ופספוס גדול במשך תקופת השירות.

הנזק הוא גדול. בטווח המיידי, מצב זה משפיע על המשך שירותם הצבאי, לרבות נשירה מהתפקיד, או במקרים מסוימים מגיע עד קבלת פטור משירות תוך פרק זמן קצר. לטווח הרחוק, ההשפעה היא על עתידם ביציאה לאזרחות, בשל הרושם שהותירו משירותם הצבאי.

במובן הזה, שינוי שיטת תהליך המיון של מתגייסים חדשים (תום עידן הקב"א), שעליו הודיע צה"ל לאחרונה, היא בשורה חשובה ביותר.

לראשונה מאז שנת 1989, באגף כוח אדם בצה"ל החליטו "לנער מחדש" את כלי השיבוץ וגיוס החיילים ולעשות רפורמה יסודית בשיטה. לאורך השנים שיטת הקב"א ספגה ביקורת קשה, בין היתר ככלי שמעמיק פערים חברתיים. כעת נוצרה ההזדמנות לתקן עוול רב שנים ולעשות צדק עם הפריפריה החברתית והגיאוגרפית.

עפ"י החלטת הצבא, הקב"א תבוטל, ובמקומה יעבור צה"ל למדד תכנון רב ממדי, שיכלול שישה פרמטרים חדשים במקום השלושה של הקב"א, כך שבסופו של דבר, יסייעו לדייק ולכוון יותר טוב את החיילים לתפקידים המותאמים עבורם, ככל הניתן.

מדד התכנון הרב ממדי יכלול בתוכו התייחסות למרכיבי קוגניציה, חוסן נפשי, תפקידים ניהוליים, הסתגלות, כישורים ומיומנויות ושנות לימוד. בנוסף, המיונים של יום המא"ה יפתחו גם לבנים, לראשונה תהיה אפשרות לערער על ציונים ועוד.

כל מי שעובד עם צעירים וצעירות לפני גיוס, יודע היטב כמה תקווה ועתיד יש במהלך הזה של הצבא. לא אחת פונים אלינו צעירים מועמדים לשירות, עם התלבטויות, תהיות ומחשבות ומשתפים בחלומות לשירות משמעותי וקרבי בצבא. מאידך, מגיעים גם צעירים בלי עודף מוטיבציה, כשכל רצונם הוא להיות בבסיס קרוב לבית, בתפקיד פשוט. וגם זה בסדר.

כעת, בעקבות שיטת המיון החדשה, יינתן סיכוי גדול יותר לצעירים שרוצים שירות משמעותי, להוכיח את עצמם כבר בשלבים הראשונים של הצו הראשון. יותר הזדמנויות יפתחו בפני צעירי הפריפריה וכך גם אפשרות כנה ואמיתית להילחם על תפקידים משמעותיים, עוד בראשית התהליך, כמו המקרה של יוסי.

כך, צעירים וצעירות מהפריפריה, שבעבר הוסללו כמעט מראש לתפקידים מסוימים, יעמדו כשווים מול שווים לצד עמיתיהם שהגיעו עם נתונים, לכאורה, טובים יותר.

למען הסר ספק, יודגש כי אין בכך תעודת ביטוח לקבלת התפקיד, חובת ההוכחה היא על הצעיר, אך לכל הפחות תינתן הזדמנות שווה.

הרפורמה בשיטת המיון וההתייחסות גם לפרמטרים נוספים, ששנים קודם לכן בכלל לא היו אפשריים, פתחו פתח אמיתי לתיקון העוול ההיסטורי. בזהירות אפשר לומר, שבכך יש תקווה לשיבוץ טוב יותר של מועמדים לשירות לתפקידים הנכונים להם באמת.

גם לנו, גורמי המקצוע בקהילה, יהיה מעתה חלק בתהליך הזה. תינתן אפשרות גדולה יותר להשפיע ולהיות דמות משמעותית יותר עבורם. רווח נקי לכולם.

המעבר לשיטת המיון החדשה הוא חוליה נוספת בשרשרת המופלאה שהתפתחה בשנים האחרונות בין המערכת הצבאית לחברה האזרחית. בצבא הבינו שכדי להעלות את שיעור המתגייסים, בעיקר מקרב יישובי הפריפריה, ולגרום לצעירים להתמיד בשירות מיטבי עם שיעורי נשירה נמוכים, חייבים, בין היתר, לעשות את השינוי הזה, לשנות גישה ולהתחבר לשטח, קרי – גורמי המקצוע בקהילה, שמכירים את הצעירים הכי טוב.

הרמטכ"ל אביב כוכבי (צילום: דובר צה"ל)

באחרונה נפגשתי עם הרמטכ"ל רב-אלוף אביב כוכבי באירוע בקריה. שיתפתי אותו בפעילות שלנו בתוכנית "יתד" והמאמצים לגיוס מיטבי ואיכותי של הצעירים. רא"ל כוכבי שמח לשמוע, וסיפר לי כי בכוונת צה"ל להרחיב עוד יותר את שיתוף הפעולה בין הצבא לחברה האזרחית. צה"ל הוא כבר לא כור היתוך, סח לי הרמטכ"ל בהתרגשות, צה"ל הוא כור איחוד!

ולשם הצבא צועד: לתת הזדמנות טובה יותר ובעיקר אמיתית, למועמדים לשירות בני הפריפריה להוכיח את עצמם לצד חבריהם מהערים המבוססות, ויחד להפוך אותם לכור איחוד חזק, איתן ומגובש, למען בטחון מדינת ישראל.

יוסי שלנו כבר סוגר אוטוטו שלושה חודשים בצבא. בקרוב גם אחיו אמור להתגייס. במשפחה רוצים להתנחם בכך שבעקבות הרפורמה החדשה, אחיו יקבל הזדמנות שווה להתמיין לתפקידים משמעותיים. כי כאלה הם במשפחה, פייטרים. מה יהיה בסוף? ימים יגידו.

הכותב, אבי נחמני, הוא עובד סוציאלי בתוכנית יתד ופעיל חברתי.

הגיבו כאן לכתבה

2 תגובות
  1. אייל אמר/ה

    גנץ אשכנזי ובוגי במפלגת השודדים במדים רק רצו להבטיח ששוד הפנסיות וגיל הפרישה המגוחך ימשיכו
    אצלהם ועבור חבריהם במדים. הם פשוט גרמו לאובדן אמון סופי ומוחלט של הציבור היהודי בצה"ל.
    אם זו הייתה המטרה אז היא הושגה.
    הפיקוד הבכיר עוסק בשוד הקופה הציבורית ולא הגנת המולדת.

  2. איתי אמר/ה

    איך אתם מדברים על צדק ואיחוד בצבא כשחיילים שמתגייסים טרי ומסרבים לקבל חיסון קורונה מבודדים בחדרים שעל דלתם נכתב "מורחקים", אוכלים על הרצפה מחוץ לחדר האוכל, משתמשים בשירותים שנכתב עליהם "שירותי מורחקים" ואסור לחיילים המוזרקים לשבת לידם על ספספל? מאיפה הצביעות הזו? הצבא שלנו כבר לא כמו שהיה, והוא בטוח לא של כולם.

הגיבו כאן לכתבה