בחורפים האחרונים התרחשו בחיפה, כמו במקומות נוספים בישראל, שיטפונות חוזרים ונשנים, שגרמו לנזקים רבים ברכוש ואף בנפש. דו"ח מבקר המדינה שיצא כעת (19/7/21) בנוגע לנזקי השיטפונות, מציג את מסקנותיו בנושא
בחודשים פברואר 2020 ועד ינואר 2021, בדק משרד מבקר המדינה היבטים הנוגעים לניהול הנגר העילי בישראל ולצמצום נזקי השיטפונות.
בבדיקה נבחנו:
- התשתית הנורמטיבית בנושא
- היבטי תכנון ובנייה הנוגעים לנושא הנגר ולהקמת מפעלי ניקוז
- התנהלותן התקציבית של רשויות הניקוז, בכלל זה היבטי הביטוח והתביעות המשפטיות בגין נזקי
- שיטפונות
- ונושאים הקשורים לפריסת התחנות ההידרומטריות, להקמת המרכז לחיזוי שיטפונות ולניקוז נחלים הזורמים משטחי הרשות הפלסטינית לשטחי מדינת ישראל.
כמו כן, הדו"ח בחן לעומק שני מקרי בוחן:
אופן ההתמודדות עם בעיות הניקוז בתוכנית להקמת המסילה הרביעית באיילון, ונזקי השיטפונות בחורף 20/2019 בבסיס חיל האוויר חצור.
מסקנות הדו"ח
בביקורת עלה כי זה שנים התנהלות המדינה בתחום צמצום נזקי שיטפונות מתבצעת בעיקרה
באמצעות הרשויות המקומיות ורשויות ניקוז הפועלות באגנים שונים ברחבי המדינה ואינה נסמכת
על ראייה משלבת ועל ניתוח כלל-ארצי.
כמו כן עלה כי אין רגולטור אחד העוסק בתחום הנגר, וכי הנושא מפוצל בין גורמים ממשלתיים ומוניציפליים רבים בעלי אינטרסים וסדרי עדיפויות שונים. עקב כך, במשך השנים הצטברו ליקויים בתשתיות הניקוז בישראל וניכר הצורך בבחינת הקצאת משאבים לשם גישור על הפער בין הצרכים לבין המקורות.
בשל זאת נדרשים כלל הגורמים האחראים על ניהול המים, הנגר, הנחלים ומפעלי הניקוז, ובראשם
משרד החקלאות ורשויות הניקוז, יחד עם רשות המים ועם משרד האוצר לפעול במשותף בראייה
אסטרטגית כלל-ארצית, להקטנת הסיכונים ולמניעת נזקי שיטפונות. בין היתר עליהם לקדם את
הסדרת כלל הנושאים הנדרשים בתחום הנגר, להשלים את תהליך מיפוי המידע על כלל סיכוני
השיטפונות, לרכז את מידע זה ליצירת תוכנית לאומית לניהול סיכוני שיטפונות בראייה כלל – ארצית, ובהתאם לכך לתעדף פרויקטים לביצוע באמצעות בחינת עלות לעומת תועלת, ולתת לכך ביטוי בתוכניות שנתיות ורב-שנתיות.
שיפור השקיפות ומסירת מידע לציבור
עוד מצאו כי יש לשפר את השקיפות בנושא ואת המידע הנמסר לציבור בתחום ניהול הנגר ומניעת השיטפונות, ובפרסום תחזיות, התרעות ואזהרות מפני פגעי מזג אוויר ושיטפונות שיוכלו לשמש גם את גופי החירום.
בו זמנית, יש להמשיך לעקוב באופן שוטף אחר אופן תפקודן של רשויות הניקוז בהתחשב באתגרים העומדים לפתחן, כדי לוודא שהן פועלות בהתאם לייעודן ולבחון את התקציב הלאומי המוקצה לביצוע פרויקטים בתחום הניקוז. לא אחת נזקי השיטפונות העתידיים בנפש וברכוש עלולים להיות גבוהים הרבה יותר מעלות הפרויקטים הנדרשים למניעת שיטפונות אלה, ולכן יש ערך רב להשקעה בפרויקטים ובתשתיות המבוססת על מלוא המידע ועל תעדוף מושכל שלהם.
האם הכתבה עניינה אותך?