למה קרענו את הקינות? • נקודה למחשבה לפרשת דברים-חזון

התמונה השנתית של שלוחי חב''ד בחיפה

כניסת השבת בחיפה 19:20
כניסת צום תשעה באב – שבת בשעה 19:45
צאת השבת 20:30

גם כשמחזיקים ספר קינות ביד – אפשר לראות את החזון של רבי לוי יצחק מברדיטשוב ולקבל כוח לחיות בצורה גאולתית ונכונה • נקודה למחשבה לפרשת דברים-חזון

אם נתקלתם בכמות גדולה של תלמידי ישיבה השבוע באוטובוס, ברכבת או בתחנה מרכזית – חשוב שתדעו שהם לא בדרך לטיול.

בזמן שעם ישראל יוצא לחופשה בארץ או בחו”ל, בתי המלון מלאים עד אפס מקום וחופי הים נראים כמקום מפלט לרבבות, הגיע זמנם של תלמידי הישיבות לצאת ל”בין הזמנים”.

מסתבר שקשה מאוד להחזיר גלגל אחורה.

לפני שנים, כשהמזגנים עוד לא היו בחלום, החום המציק של חודשים אלו לא אפשר לתלמידים לשבת וללמוד. זו הסיבה ש”החופש הגדול” בישראל הוא דווקא בחודשים אלו – בשונה ממדינות רבות בעולם.

גם היום, כשכמעט אין חדר בלי מזגן, המקררים עובדים ללא הפסקה ומים קרים זה לא חלום – קשה מאוד לוותר על החופש.

תלמידי הישיבות מנצלים את הזמן כדי להתכונן לשנה הבאה, לנוח מעט כדי לצבור כוחות וחלק גדול מהם משקיע את שלשת השבועות הללו בחינוך ילדי ישראל במסגרות שונות.

כדרכו בקודש, מנצל הרבי מלך המשיח כל אירוע או תאריך לעשיה חיובית.

כך גם בסיפור של החופש:
מצד אחד זעק הרבי על הצורך לקצר את ימי החופשה, כאשר ימים אלו הרסניים ברמה חמורה ועלולים להשפיע באופן שלילי על נפש הילד.

ומצד שני ראה ימים אלו כהזדמנות בלתי חוזרת להשפיע בחינוך בלתי פורמאלי על הילדים. בימים בהם הילדים “בשינוי סטטוס” הם מוכנים יותר לשמוע, להקשיב ולקלוט. כשילד נמצא בקייטנה והוא לא בשיעור רגיל, הדברים שישמיע לו המחנך או המדריך ייכנסו ויחדרו לראשו לכל חייו.

אז איך אתם מסתכלים על החופש?

ביום ראשון הקרוב יחול יום תשעה באב, ובשבת הקרובה “דברים” נקרא את הפטרת ישעיהו “חזון ישעיהו בן אמוץ” שמסיימת את סדרת הפטרות הפורענות. משום כך נקראת השבת כולה “שבת חזון”.

רבים נהגו לקרוא את ההפטרה הזו בקול עצוב כסמל לחורבן. כך גם תוכנה של ההפטרה שגם בעל לב-אבן ימס לשמוע את דברי התוכחה הללו.

ומנגד קם רבי לוי יצחק מברדיטשוב שרואה את הדברים במבט אחר לגמרי:
הוא מספר על בן של מלך שקיבל בגד יקר מאביו וקרע אותו. גם בפעם השניה שקיבל בגד יקר – לקח עוד מעט זמן אבל הבגד נקרע. בפעם השלישית – תפר לו אביו בגד יקר עוד יותר מקודמו, אך הניחו בארון ומידי פעם אמר לו “כשתשפר את דרכיך תקבל את הבגד”.

כך אנו שבגלל מעשינו חרבו בית המקדש הראשון והשני, ומידי שנה בשבת “חזון” מראים (חזון מלשון מחזה) לנשמה את בית המקדש השלישי ובכך נותנים לנו כוח להשתפר ולהביא את הגאולה בפועל.

רבי לוי יצחק גם קרא את הפטרת חזון ושמע את דברי התוכחה.

ובכל זאת הוא בחר לראות גם את החזון של הנשמה, את ההסתכלות האלוקית הנכונה הרואה בכל דבר ‘קרש קפיצה’ לדרגה גבוהה יותר, כי החזון האמיתי הוא הטוב שבכל דבר.

כשלמדתי בביתו של הרבי 770 נהגנו כתלמידים לקנות ספר קינות אחד, לחלק אותו לחלקים ולהעביר בין התלמידים עד שכולם יסיימו את כלל חלקי הקינות.

זאת בהמשך למנהג ידוע – שבסוף תשעה באב משאירים את הקינות בבית הכנסת, מתוך אמונה ציפיה ובטחון שבשנה הבאה נהיה כבר בירושלים הבנויה.

לא משנה אם אתם רואים את השבועות הבאים כימי “בין הזמנים” “החופש הגדול” או “השיעמום של הילדים”, הגיע הזמן להתחבר לחזון האמיתי. לראות את האור, את הטוב, שבכל דבר ובכך להתגבר על החושך ולנצח אותו, כי קץ שם לחושך.

שבת שלום ומבורך.

התמונה השנתית של שלוחי חב”ד בחיפה

הגיבו כאן לכתבה

תודה על המשוב. לאן תרצו להמשיך מכאן?

  1. להגיב לכתבה
  2. לדף הבית של חי פה
  3. למדור חברה וחינוך בחיפה
  4. סגור והמשך בכתבה זו