האתגר החיפאי של שרי הממשלה החדשה | פרק ב’ – משרד האנרגיה

קארין אלהרר - שרת האנרגיה (צילום: שלומי אמסלם, לע"מ)

מה צריכים לדעת שרי הממשלה החדשה אודות הנושאים שבאמת מטרידים את תושבי מטרופולין חיפה? ומה מצפים כמיליון תושבי המטרופולין וסביבתו הקרובה מהממשלה הזו, שלצערם לא קרה כ”כ בממשלה הקודמת? בסדרת מאמרים נסקור את הצרכים האמיתיים של אזור חיפה אליהם צריכה להתייחס הממשלה החדשה.

בסדרת המאמרים הזו אנו קוראים לשרים ולשרות החדשים: “התחילו לספור אותנו”, פה באזור חיפה!
תשאלו אותנו מה אנו רוצים ולמה אנו זקוקים באמת ואולי סוף סוף נראה שרי/ות ממשלה שבאים לכאן בכל הכנות על מנת להקשיב ולפעול קודם כל עבור מיליון האזרחים שגרים במטרופולין חיפה. לאחר כ”כ הרבה שנים של ניכור והחלטות שנכפות על תושבי האזור שלנו, הגיע כבר הזמן שגם צרכינו החיוניים יהפכו לנחשבים בעיני ממשלת ישראל על כל גופיה!

בפרק השני נפנה הפעם לשרת האנרגיה החדשה – קארין אלהרר.
קארין אלהרר בביקור בחיפה | עם תלמידי בסמת

שלום לך שרת האנרגיה – קארין אלהרר – נאחל לך הצלחה בתפקידך המאתגר!

אחד התיקים המשמעותיים ביותר שנפל בזכותה של שרה בישראל לכהן בו הוא תיק האנרגיה. אישית אני מכיר היטב את המשרד החשוב הזה. כיהנתי בעבר הרחוק כיועץ שר האנרגיה וגם עבדתי עד לפני שנים ספורות באחת החברות הממשלתית הגדולות והמרכזיות במשק הישראלי אשר שייכת למשרד הזה . לתושבי חיפה יש כמובן אינטרס מאד מרכזי בהחלטות שמקבל משרד האנרגיה ומי כמוך קארין אלהרר שמכירה היטב אותנו כאשר הופענו בפנייך כשהיית יו”ר הועדה לביקורת המדינה. כדאי לתושבי המטרופולין שלנו  לדעת שחה”כ קארין אלהרר ניהלה אז ביד רמה ובאומץ ציבורי בלתי רגיל כמה דיונים חשובים על מצבו העגום של מפרץ חיפה, מוכה הזיהום והסכנות. מעטים יודעים על הפעילות המבורכת הגדולה שנזקפת לזכותה של קארין אלהרר בתפקידה זה. אציין פה מעדות אישית כי היא הראשונה שהעיזה באותם דיונים שנערכו ב- 2017 בוועדה לביקורת המדינה – לדרוש מהממשלה להציג בפני הוועדה שלה מתווה ראשוני לבחינת סגירתם של מפעלים מזהמים ומסוכנים במפרץ חיפה והדגישה בדבריה את סבלם של תושבי האזור שנמשך כבר שנים רבות. קארין אלהרר התמקדה במיוחד בנעשה במתחם בז”ן. באחד הדיונים כאשר הבחינה שמנסים כנראה “למרוח” אותה נזפה קארין אלהרר במנכ”ל המשרד להגנת הסביבה דאז, ישראל דנציגר, ודרשה שיביא בפניה בדיון הקרוב דיווח סטטוס לבחינת סגירת מתחם בז”ן ועוד עשתה זאת ללא מורא, בנוכחות נציגי הנהלת בז”ן וכמה חברי ועד העובדים שלהם שישבו בדיון.

זיהום אוויר בצילום לילה - ארכיון (צילום: חי פה בשטח)
זיהום אוויר בצילום לילה – ארכיון (צילום: חי פה בשטח)

באותו זמן הדרישה של קארין אלהרר לבחון את סגירת מתחם בז”ן נשמעה כמו חזון רחוק עם סיכוי אפסי להתגשמותו בממשלה הקודמת. בקרב רוב הפרשנים אז לא היתה ציפייה ריאלית ששר האנרגיה הקודם יעלה על דל שפתיו רעיון לסגירת בית הזיקוק הצפוני במדינה. אבל כיום הנושא הזה בהחלט על הפרק ויו”ר המועצה הלאומית לכלכלה פרופ’ אבי שמחון, הציג הצעה כזו שגם נבחנה ע”י ועדת המנכ”לים לבחינת עתיד מפרץ חיפה. לא נמנה פה את שורת ההחלטות הקשות של השר ד”ר יובל שטייניץ שרק הוסיפו עוד ועוד דלקים, חומרים מסוכנים ובעקיפין גם זיהום אוויר למפרץ חיפה, אך גם בשלהי כהונתו החלו להישמע קולות שונים ממשרד האנרגיה לגבי היבטים סביבתיים.

לכן טבעי שהציפיות שלנו כיום משרת האנרגיה החדשה קארין אלהרר מתחילות מרף די גבוה ונשמח שגם הפעם השרה תמשיך להפתיע אותנו לטובה באומץ ליבה ונחישותה המוכרת. להלן הציפיות העיקריות של תושבי חיפה והאזור משרת האנרגיה:

1 • קביעת מועד קרוב לסגירת מתחם בז”ן ושינוי משק הדלקים בישראל לאור ההתפתחויות בשוק הזה

בית הזיקוק חיפה נמצא בתהליך דעיכה בביקושים לתוצריו וירידה ברווחיותו. המשק הישראלי לא יתקשה להשיג תזקיקי דלק ממקורות אחרים (מבית הזיקוק באשדוד ומיבוא). גם משרד האנרגיה קבע כי המשק הישראלי מקטין את התלות שלו בתזקיקי דלק לסוגיו. עובדות אלו מייתרות את הצורך בהמשך פעילותו של בית הזיקוק בחיפה בעתיד הקרוב מבחינת צורכי המשק הישראלי. מיותר לציין את הפגיעה הסביבתית הקשה של מתחם בז”ן בסביבה ואת הסיכונים הביטחוניים והבטיחותיים של כל התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה, שמהווה יעד לאויב במלחמה הבאה. מתחם בז”ן הוקם על קרקע לא יציבה תוך סיכון ממשי שבתרחיש אסון טבע חמור, שעלול חלילה להתרחש בכל רגע על פי קביעת ועדת ההיגוי הבין-משרדית להיערכות לרעידות אדמה, יתמוטטו מתקנים עם חומרים מסוכנים וייווצר אפקט דומינו קטלני ורב נזקים. לפיכך, נדרשת כעת קביעה אמיצה מצידה של השרה לדרוש ממנהל הדלק במשרדה להכין בהקדם האפשרי תוכנית היערכות של משק הדלק לסגירת בית הזיקוק בחיפה ויבוא תזקיקי דלק מנמלים שונים במדינה על פי הצרכים האמיתיים הצפויים בשני העשורים הקרובים, זאת לאור הצמצום הצפוי בצריכה. אנו מצפים משרת האנרגיה להביא לכך שתוך 5-6 שנים מהיום מתחם בז”ן ייסגר תוך מציאת פתרון הולם לעובדים, ניקוי הקרקעות באחריות המדינה ובעלי המפעלים ושינוי ייעוד הקרקעות שיתפנו שם לתעשייה בלתי מזהמת, מסחר ומשרדים. באופן הזה על כל מקום עבודה שייסגר במפרץ יווצרו לפחות שני מקומות עבודה חדשים.  עד לסגירת מתחם בז”ן, אנו מצפים ממשרד האנרגיה לשתף פעולה עם הרגולציה הסביבתית המחמירה שתוטל על מתחם בז”ן. 

נחל קישון וברקע בתי הזיקוק (צילום: ירון כרמי)
נחל קישון וברקע בתי הזיקוק (צילום: ירון כרמי)

2 • צמצום מאגרי הדלק המסוכנים במפרץ חיפה.

ועדת המנכ”לים שדנה בעתיד מפרץ חיפה המליצה בכ”ז להמשיך לאחסן במפרץ חיפה כ- 65% ממאגרי הדלק של המדינה גם לאחר סגירת בית הזיקוק ועוד חלק ניכר ממאגרי הגפ”ם של המדינה. אנו מצפים משרת האנרגיה לדרוש כי כמות הדלק שתאוחסן במפרץ חיפה תקטן לפחות ממחצית לעומת מה שהמליצה ועדת המנכ”לים ולפזר את המאגרים במדינה. כך יצומצם משמעותית הסיכון העצום בריכוז כל כך גבוה של דלקים וגפ”ם דווקא במפרץ שכאמור הוא האזור הכי מאוים בארץ במספר תרחישי חירום. כמו כן אנו מצפים שהמלצה אחרת של ועדת המנכ”לים אכן תיושם: עם סגירת מתחם בז”ן יש צורך למכור את תוצרי אסדת הגז הטבעי שמוזרמים כיום לחיפה (קונדנסט) ולהפסיק את אגירתם והזרמתם למפרץ חיפה ולהפסיק את רוב הזרמת הדלק לכיוון חיפה כולל צינורות חברת קצא”א, למעט הכמות שנחוצה לצרכים מקומיים. בהקשר זה יש לתכנן מחדש את מסוף הדלקים החדש בנמל המפרץ, לצמצם משמעותית את היקפו ואת מיכלי הדלקים המסוכנים מסביבו ולמגנם היטב. יש לסגור את חוות מיכלי תש”ן המיושנת בקרית חיים שמזהמת את האוויר ואת הקרקע וכן את מיכלי הדלק והגפ”ם של בז”ן ולפזר את תכולת המיכלים בעוד אתרים בארץ על מנת להפחית סיכונים.  לאור כל זאת אין צורך וגם מסוכן להקים חוות אחסון דלקים שמתוכננת לקום בשטח הקרוי “קרקעות המפרץ”, שגם מצוי בשטח המאוים הזה.

מסוף הדלקים ליצוא בנמל חיפה (צילום: ירון כרמי)
מסוף הדלקים ליצוא בנמל חיפה (צילום: ירון כרמי)

3 • זירוז המעבר מצריכת דלקים מזהמים לתחליפים:

אמנם לכאורה זו לא ציפייה ספציפית רק עבור תושבי מטרופולין חיפה, אבל המעבר לתחליפי דלקים בעיקר בתחום התחבורה, כגון: זירוז ועידוד השימוש ברכבים חשמליים במקום ברכבים המונעים במנועי בעירה, ישפיע מהר מאד ובאופן הכי דרמטי על הבראת מפרץ חיפה. כך למשל יתייתר רוב הצורך בזיקוק נפט גולמי במפרץ, כך יצומצם מאד הצורך לייבא ולאחסן כמות עצומה של תזקיקי דלקים במפרץ חיפה וכן יקטן מאד הצורך לשנע דלקים באוניות, בצנרת תת קרקעית, בכבישים ובמסילות הרכבת באזור המפרץ באופן שיסכן גם בעתיד את תושבי האזור. לשם כך יש בין השאר לזרז פריסת עמדות הטעינה הציבוריות והפרטיות לרכב חשמלי ברחבי המדינה, לעודד יבוא רכבים חשמליים ע”י מיסוי מופחת, לעודד החלפת אוטובוסים ורכבים מסחריים כבדים ומזהמים לחשמליים ולטפל בצמצום והפחתת הפליטות מתחנות הכח ע”י מעבר מסיבי יותר לאנרגיה חליפית.

האסדה צילום ענבל בן יעקב
האסדה (צילום: ענבל בן יעקב)

4 • מניעת הקמת תחנות כח המונעות בגז טבעי במפרץ חיפה או בתחומי חיפה והמטרופולין או מניעת הרחבת תחנת הכח הנוכחית בחיפה.

חיפה מוכת הזיהום לא זקוקה לעוד מערכות ייצור חשמל מזהמות, לבטח יהיה זה מיותר לאור התוכנית לסגור את מתחם בז”ן – דבר שיקטין מאד את צריכת החשמל באזור. ניתן להקים תשתיות לייצור חשמל הן מאנרגיה חליפית וכן בחינת התכנות הקמת יחידות ייצור באמצעות גז טבעי שמרוחקות מריכוזי אוכלוסייה ומצוידות בטכנולוגיה מתקדמת להפחתת פליטות.

כב’ השרה קארין אלהרר, אלה הם רק עיקרי הנושאים החיוניים לחיפה שמצויים כעת בידייך. נקווה שבעזרתך נוכל לראות את השינוי המיוחל. עבור תושבי מטרופולין חיפה זו יכולה להיות ממשלת בשורות טובות, כולל בהיבטים הרלוונטיים לנו אשר בהם משרדך עוסק. נשמח לארח אותך בחיפה ולהיפגש עם נציגי התושבים.


הגיבו כאן לכתבה

תגובה
  1. אביהוא אמר/ה

    כתבה שטחית ופופוליסטית מאדם שמתיימר להיות קרוב אצל הנושא.
    חבל.

הגיבו כאן לכתבה

תודה על המשוב. לאן תרצו להמשיך מכאן?

  1. להגיב לכתבה
  2. לדף הבית של חי פה
  3. למדור העיר חיפה
  4. סגור והמשך בכתבה זו