“הסתכלת פעם מהמטוס?” | זמני הדלקת נרות ומסר מיוחד מפרשת השבוע

הדלקת נרות בחיפה 19:20
צאת השבת 20:33

על חגיגת בר מצווה באיחור של כמה שנים, סיפורי התורה בפרשת השבוע “מסעי” והמסר המיוחד שקשור לימי בין המצרים והאבלות על חורבן ירושלים • מסר שבועי עם תוכן מיוחד לפרשת השבוע

מרגש בכל פעם מחדש לבקר בכותל המערבי, ולראות שוב ושוב שעם ישראל חי וקיים. מכל הגוונים, העדות והמגזרים מגיעים להתחנן ולבקש גאולה פרטית וכללית.

השבוע באירוע בר מצווה, פגשתי את דוד (שם בדוי), שהגיע לחגוג עם חתן הבר מצווה.
מסתבר שדוד מעולם לא הניח תפילין. למה?

נסיבות החיים שלו ושל משפחתו הובילו לכך שלא חגגו לו בר מצווה וגם לא ביקר בבית כנסת להניח תפילין. הוא מגיל צעיר היה צריך להביא כסף הביתה ולכלכל את עצמו וזה המצב שבו אני פוגש אותו…

כמובן שבמקום דאגנו לחגוג גם לו בר מצווה והוא מאוד מאוד התרגש.

“תראה כמה אתה חזק”

אחר כך אמרתי לו: “נכון שהיתה לך ילדות לא פשוטה, נכון שהיית, ועדיין אתה צריך לפרנס את עצמך, אבל עכשיו תביט לאחור ותראה כמה אתה חזק. אירועי החיים שעברו עליך הביאו לך יכולות לא רגילות, ובסוף מתברר שהכל חלק מהמסע לעתיד שלך”.

בפרשת השבוע “מטות-מסעי” נקרא על מסעות בני ישראל במדבר.

התורה מספרת בפירוט רב על ארבעים ושתיים תחנות בהן עברנו במשך ארבעים שנה, מיציאת מצרים עד הגאולה העתידה.

את האמת, חלקם מסעות ותחנות לא כל כך נעימים, שבהם התרחשו אירועים כמו חטא העגל, המרגלים ועוד.

הרב יהודה

אז למה להזכיר אותם?

רש”י מביא משל מהמדרש “משל למלך שהיה בנו חולה והוליכו למקום רחוק לרפאותו כוון שהיו חוזרין התחיל אביו מונה כל המסעות אמר לו כאן ישננו כאן הוקרנו כאן חששת את ראשך”, וכו’.

כמו מלך שלקח את הבן החולה לרופא במקום רחוק, ובחזור הם רואים את כל התחנות שהיו להם בדרך – כך הקדוש-ברוך-הוא מספר לנו בסוף המסע במדבר, לקראת ההגעה לארץ, על כל התחנות שהיו לנו בדרך.

בשיחה נפלאה שנשא הרבי מלך המשיח ביאר כי המשל מדויק והמסקנה ברורה:
לפעמים כשצריכים לרפא את הילד עוברים מסעות פחות נעימים – ובסוף מתברר שהכל חלק מהמסע למען הילד בעצמו.

(כאן תוכלו לקרוא עיונים נוספים בפירוש הנפלא הזה ברש”י – מתוך אותה שיחה).

אנו נמצאים כעת בימי בין המצרים. אבלים על חורבן בית המקדש לפני קרוב לאלפיים שנה. התחושה קשה כשעוברת עוד שנה ועדיין לא נבנה המקדש, אבל אנחנו בטוחים שהמסעות שבדרך הם חלק מהמסע למצב הטוב הגדול, הגאולה השלימה ובית המקדש השלישי. וכדי להתרגל למצב של גאולה, מותר לנו גם להסתכל ממעוף הציפור. בדיוק כמו שבמטוס רואים את הכל מלמעלה ואז התמונה ברורה יותר – כך גם אנו לפעמים, במקום להסתכל על האירוע הפחות נעים שקרה לנו עכשיו, נראה את זה במבט מהמטוס, נסתכל על זה כחלק ממסע אל הטוב הנצחי, שהסוף הטוב קרוב מתמיד!

הגיבו כאן לכתבה

3 תגובות
  1. תושבת חיפה עיר של שלום אמר/ה

    בית מקדש שליש..יהיה הסוף שלנו…הספיקו לנו 2 וראינו מה קרה…כוהנים ולוויים ועוזרי כוהנים..וקבצנים…והמון רב…ממש מתאים ל..2031…במיוחד בתקופת הקורונה…די עם החלומות המשיחיים הללו…אנחנו בתקופה מודרנית.. תהיו מציאותיים…

  2. שרןן אמר/ה

    מפני חטאינו גלינו מארצנו
    יש להטיף לאהבה ולאחדןת אין לנו צורך בבית מקדש שלישי תקומתה של מדינת ישראל וקיבוץ יהודי התפוצות היא הבית השלישי והוא יעמוד לעד אם נהיה מאוחדים ונקיים את “ןאהבת לרעך כמוך”

  3. א.ד. אמר/ה

    לתושבת חיפה …. למה את חושבת שדת לא צריכה להתקיים בתקופה מודרנית. את מדברת על שלום, האם שכנייך הנוצרים אינם תומכים בדת. במדינות הנוצריות בעולם, גם האנשים מכבדים את הדת וגם בטוח יותר מודרנים ממך … אז תיהיה מציאותית ותפסיקי לפסול אחרים, הרי את מדברת של “שלום” או שזו סתם צביעות כמו של כל ה”פעילי שלום”.

הגיבו כאן לכתבה

תודה על המשוב. לאן תרצו להמשיך מכאן?

  1. להגיב לכתבה
  2. לדף הבית של חי פה
  3. למדור חברה וחינוך בחיפה
  4. סגור והמשך בכתבה זו