תחלואת ילדי חיפה בסרטן – העובדות מאחורי הטיוח

סרטן בחיפה – טור דעה

מאמר בלתי מדעי, אך יותר הגיוני ואחראי מכל "ספין" פוליטי

"נרגענו, אין תחלואת סרטן חריגה בקרב ילדי חיפה" הקדים לשמוח
ראש עירנו, תוך שהוא משכיח את עודף התחלואה בסרטן בקרב כלל
תושבי העיר, שרק הולך ומחמיר. על כן מוקדם עדיין לנשום לרווחה,
בטח לא את אויר המפרץ…
באשר לתחלואת ילדי חיפה בסרטן, חוקרי משרד הבריאות לא הודו
"טעינו", כפי שמטעה אותנו מר יהב, והביטוי "אין בסיס למסקנה", רק
מחייב לבסס אותה על מידגם יותר רחב מ-60 ילד, כדי לדייק בתוצאה.
אולם לא פחות הדאיגה הופעתו המפוחדת של מנכ"ל משרד הבריאות.
לאחר מטחי גערותיו של ראש העיריה, לא קמה בו הרוח להעניק גיבוי
לרופאי משרדו. לזכותם יצויין כי לא גמגמו ולא חזרו בהם, גם לא מול
דרישת יהב לפטרם. אך האם גם בעתיד יוכלו להציג מימצאיהם ביושר
ובאומץ? או יחויבו "לתאם" אותם קודם עם גורמים ידועים, כפי שרמז
מנכ"לם, ולהעניק להם חלון זמן ללחצים שכנגד, כפי שכבר קרה…
מידע חשוב על תחלואת ילדים ניתן למצוא בדו"ח שהוכן ב-2009 ע"י
האפידמיולוגית אלה נווה, עבור הקואליציה לבריאות הציבור, אירגון גג
של מתנדבי סביבה בחיפה. פעילי "מגמה ירוקה" שביקשו להציגו לראש
העיריה, נדחו על ידו בגסות, וכעת הוא טוען: "הופתעתי"…
מי שכן יקרא, ילמד מהדו"ח כי הסיכון לילדים תחילתו בחשיפה של
הוריהם לפליטות מסוגים הקיימים במפרצנו. על "ירושה" זו עדיף, צריך,
וגם אפשר לוותר, מאחר והיא מסבירה אולי את תחלואת היתר באיזור,
כבר בגיל הרך ואפילו העוברי, בסרטן ובמחלות רבות נוספות.
לפי נתוני הלמ"ס, באיזור חיפה חיים 12% מתושבי המדינה, ו-20%
מהילדים חולי הסרטן במדינה. יחס זה אינו רחוק מפי 2… נהוג "לרכך"
נתונים קשים ולציין שהם "ישנים". אולם מחקרים כאלה נמשכים מספר
שנים, לכן יש לראותם כאילו נערכו לאחרונה. וממילא ספק אם ישתפרו
בעתיד, לאור מגה-תכניות של בז"ן, קרקעות הצפון, ונמל המפרץ.

האם וכיצד קשורים מימצאי התחלואה לזיהום האויר מתעשיה?
על ה"כיצד" ייטיבו לענות חוקרים יותר מקצועיים ממני, במסגרת סקר
אפידמיולוגי המתחיל עתה, לאחר עיכוב ממושך.
לשאלה "האם" אנסה להציע תשובה:
באיזור חיפה, 4% משטח המדינה, רוכזו 25% ממפעליה, וגורמים בו
לרוב זיהום האויר, בניגוד לדברי מר יהב, ובניגוד ליתר הערים, שבהן
רוב הזיהום מתחבורה. אין כאן נתונים יחודיים כמו גיל, מוצא, תזונה,
או גנטיקה כהצעת מנכ"ל העיריה. ולפי רישומי הלמ"ס חיפה מעשנת
פחות, וילדיה בכלל לא… רק שלושה נתונים מחריגים את איזור חיפה:
הריכוז התעשייתי, זיהום האויר, ותחלואה לסוגיה לא רק בסרטן.
בכל הכבוד, ואפילו בלי דוקטורט או פרופסורט, מותר לפחות לשאול:
היתכן שאין קשר ביניהם?!
יש ראשי עיריות שהיו מנפנפים בנתונים: "מה אמרתי כל השנים?",
וממנפים אותם לטיהור מיפגעי המפרץ. יהב ניפנף דווקא את הנתונים,
והשתלח לא במזהמים, אלא בחושפיהם. תמוה במיוחד שהאשים רק
את הממשלה במיפגעים "שהיו בעבר", כאשר המפעלים היו בשליטתה,
העניק צל"ש לבעלים הפרטיים "שבניגוד למדינה, השקיעו הון בחיסול
הזיהום", וקבע שחיפה היא בין הערים הבריאות בארץ. ל"מימצאיו" לא
צרף כל אסמכתא מובהקת, כפי שדרש מחושפי התחלואה בחיפה.
פתרון זה למצבי משבר, הנהוג אצל עופות ידועים, לא יצלח בחיפה,
שתושביה איבדו אמון בראש העיריה. מוטב לו "לחשב מסלול מחדש",
בכיוון כלכלי-סביבתי, לא כמס שפתיים לצרכי השעה, אלא מתוך שכנוע
פנימי, ולו גם במחיר של התנתקות ממערכות קשרים אחרות, פוליטיות
ואישיות. אם יבחר בדרך זו, ועדיין לא מאוחר, ימצא לפניו אופק פעולה
ואתגרים ראויים לחתום בהם את קדנציותיו, בתמיכת הציבור!

שמואל גלבהרט, אדריכל ומתכנן ערים, 053-7548025
הפיצו נא מאמר זה ברבים.
תהא זו תרומתכם למימוש החזון: מפרץ ירוק – אין זו אגדה!